כפר חב"ד (שבועון)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו השבועון
שער השבועון משנת תשנ"ג
שער השבועון משנת תשפ"ד

שבועון כפר חב"ד הינו גיליון שבועי חב"די היוצא לאור על ידי הרב אהרן דב הלפרין[1] מידי שבוע ומופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

הקמה ומטרות

העיתון החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב כפר חב"ד והגליון הראשון יצא לאור בו' תמוז תש"מ.

מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון: לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח הגשמי של הכפר ולשגשוג הרוחני:

"זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו" [2]

התפתחות

כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

בשנת תשס"ב החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת תשס"ד עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא.

התרחבות

בשנת תשס"ו שינה השבועון את פניו עם מינויו של דוד רוטנברג לעורך, שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות.

את מקומו של רוטנברג כעורך, החליף בתשס"ז שניאור זלמן רודרמן, עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת תשס"ח.

משברים

בסוף תשס"ח עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים)[3].

בשנת תשס"ט, מונה ישראל ברוד למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת תש"ע פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת תשע"ב, העיתון הפסיק את הופעתו[4] למשך כחמישה שבועות[5]. בחודש אייר תשע"ב פרש הרב ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

התאוששות והתרחבות

בסוף שנת תשע"ב מונה ר' מנחם כהן[6] לעורך 'כפר חב"ד'. ר' מנחם כהן החל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי הרב אהרן דב הלפרין. בשנת תשע"ד מונה ר' יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת תשע"ח החל העיתון להוציא ירחון לנערות,בשילוב עם ארגון בנות חב"ד, בשם 'לִבנות'[7]. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת תשע"ט שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם גליון התקשרות היוצא לאור על ידי צא"ח. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי בית מדרש להוראה ומשפט ברחובות. כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין 770 בכפר חב"ד.

הוראות הרבי

לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין, בשנים הראשונות להקמת העיתון, נתן הרבי עשרות הוראות והדרכות הקשורות לתכני העיתון[8]. ברוב המקרים, היו אלו עדויות שנשמרו בעל פה ופורסמו במדור לראשונה שנים רבות התרחשותם. החוקר הרב יהושע מונדשיין העלה במשך השנים תהיות על פרסומים אלו, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה [9]. יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי ישירות או דרך המזכירות, לגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון[10]. בעת הגהת המכתב, השמיט הרבי את המילים "שבועון חסידי חב"ד". לסיבת ההשמטה ניתנו מספר פרשנויות.

על פי דברי עורך העיתון, הרב אהרן דב הלפרין, התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת[11].}}.

באלול תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלת הרב ישראל אלפנביין על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות לשבועון כפר חב"ד[12]. מלבד מענה זה, לא ידוע על מעורבות הרבי מי ימונה ולאילו תפקידים במערכת העיתון.

יחי בשער העיתון

העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות הרבי כמשיח - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב יואל כהן, ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של צעירי אגודת חב"ד, ניידות חב"ד, האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב זמרוני ציק. כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מידי שבוע. אולם אחרי ג' תמוז תשנ"ד הסיר העיתון את ההכרזה, בניגוד להוראת רבני חב"ד[13].

ביקורת

ביקורות שונות פורסמו אודות שבועון כפר חב"ד ותכניו, ומהם שהתרחבו לפולמוסים ומאמרים תקיפים וחריפים במיוחד:

  • מבצע משיח - בשנים תנש"א-תשנ"ד, לצד תמיכת רבנים ועסקנים בקו המוביל של כפר חב"ד בענייני משיח וגאולה, היו מי שביקרו את כפר חב"ד על שמוביל קו נחרץ וחלקו נרחב יותר מהוראות הרבי.
  • לאחר ג' תמוז - לאחר ג' תמוז תשנ"ד כפר חב"ד הפסיק לפרסם 'יחי', הפסיק לפרסם את זהות הגואל, והצניע את כל ענייני משיח וגם לא איפשר לכותבים והמרואיינים הקבועים להתבטא אודות הרבי כמשיח, וכך כותבים בכירים כמו הרב לוי יצחק גינזבורג, נטשו את העיתון.
  • ביקורת היסטורית - החוקר הרב שמואל קראוס, פירסם בבית משיח עשרות מאמרים חריפים במיוחד, ובהם תמה וגם תוקף פרסומים שונים בכפר חב"ד.
  • ביקורת מחקרית - החוקר הרב יהושע מונדשיין, פירסם מאמרים היסטוריים ומחקריים בכפר חב"ד, אמנם בתקופות אחרות נמנע מלכתוב, ואדרבה תקף בחריפות המצאת סיפורים ובמיוחד מעשי מופת מהרבי, כך גם התבטא פומבית באתר האינטרנט שטורעם, אודות 'מענות' מהרבי, שלדעתו לא היו, על חלק מהטענות השיב העורך הרב אהרן דב הלפרין.

הנהלת העיתון במשך השנים

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:

מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה500 של השבועון

מערכת העיתון



גבירים תומכים

במהלך שנות קיומו של השבועון, היו מספר גבירים נותני חסות או/ו תומכים קבועים ובהם:

אופי התכנים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

העיתון עוסק בתכנים אקטואלי הקשורים לחב"ד, לצד תכנים אקטואליים כלליים.

החל משנת תשע"ט מוגשת מדי שנה בגליון שקודם לי"א ניסן - יום הולדתו של הרבי, כתבת ראשי דברים ותיאור של יחידויות להם זכו אישים מאנ"ש.

החל משנת תשפ"ג עורך העיתון מדי חג ראיון עומק עם רב מרבני חב"ד בו גולל הרב את מסכת קשריו עם הרבי ואת פעילותו בעיר בה הוא מכהן במשרת רבנות.

מוספי העיתון

מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

מוספים קבועים

שער מוסף קינדערלאך
  • נשימה (לשעבר 'משפחה חסידית' ו'נשי' - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין רעייתו של ר' אהרון דב עורך העיתון) בו 48 עמודים.
  • קינדערלאך - מוסף לילדים הופק על ידי מערכת 'לדורות', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון, בן 16 עמודים. בשנת תשפ"א עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית[15].
  • לבנות - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
  • כפר חב"ד - החדשות - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.
  • התקשרות - החל משנת תשע"ט מצורף לשבועון אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד.

מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר

  • פנסאים צעירים - עלון שבועי של ארגון הפנסאים. צורף לשבועון כפר חב"ד באדר תשפ"א[16].
  • אספקלריא - מוסף תורני בעריכת הרב משה מרינובסקי (יצא לאור בין השנים תשס"ז[17]-תשס"ט[18]).
  • חדשות חב"ד - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט[18], כיום בתוך המגזין).
  • הוראה ומשפט - ליובאוויטש - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי בית מדרש להוראה ומשפט בראשותו של הרב מאיר אהרון.

מוספי נושא מיוחדים

  • תשרי בליובאוויטש - קובץ עזר לאורחים בבית חיינו, בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי חודש תשרי (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
  • זרעו בחיים - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו[19].
  • לתקן עולם - מוסף מיוחד לקראת כינוס השלוחים העולמי תשס"ז.
  • לצייר פני רבו - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
  • יומנים מחודש תשרי - חמישה יומנים מחודש תשרי במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון (תשרי תשע"ד).
  • בצאתו - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-770, חג הסוכות תשפ"א, בעריכת שלום מגידמן.
  • ברכוש גדול - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת מענדי קורטס.
  • ויילחם מלחמות השם - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
  • גלובל - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
  • מאכל הרפואה - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
  • בית המלכות - הבית של הרבי - סוכות תשפ"ג, בעריכת מענדי קורטס.
  • אור זרוע - 80 שנה לספר היום יום - י"ט כסלו תשפ"ג, בעריכת מענדי קורטס.
  • הרב חדקוב - 30 שנה לפטירת המזכיר הרחמ"א חדקוב - פסח תשפ"ג, בעריכת מענדי קורטס.
  • זמן יחידותינו - הורים וילדים שזכו ליחידות משותפת משתפים - סוכות תשפ"ד, בעריכת מענדי קורטס.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • עיתון שזקף את קומתו החסידי של הציבור, יצחק יהודה, שבועון כפר חב"ד מס' 500 ע' 79-85.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ו"במסגרת אגודת חסידי חב"ד". כך על פי הנכתב בכל גיליון, אך בפועל העיתון הוקם ומנוהל ע"י הרב הלפרין[דרוש מקור]
  2. כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.
  3. עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים קישור שטורעם
  4. מנחם כהן, מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל", .
  5. חיים ברון,לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע, חיים ברון, שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער .
  6. שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט COL
  7. חב"ד און ליין
  8. חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים, במוסף השופר ובכפר חב"ד גיליון 2000 עמוד 77
  9. מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)
  10. המכתב, באתר הרשמי של שבועון כפר חב"ד
  11. ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, החוקר הרב יהושע מונדשיין ערער על נכונות הביטוי במאמר שכותרתו: גיליון ה-1500 של ה'כפר חב"ד' באתר כרמים
  12. על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח גל' 1863 (ע' 97)
  13. למרות מכתב שהוציא הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים אשכנזי והכט התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי בית דין רבני חב"ד - ראה בספר "תומת ישרים תנחם".
  14. כך על פי הנכתב בכל גיליון, אך בפועל העיתון הוקם ומנוהל ע"י הרב הלפרין
  15. קינדערלאך 7 - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.
  16. החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד
  17. מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים - אתר col.
  18. 18.0 18.1 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע - שטורעם.
  19. תמונת השער של הגליון