בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
מוסד בית דין רבני חב"ד (בשמו המקורי וועד רבני אנ"ש) בארץ הקודש הוקם בהוראת הרבי בכ"ג מנחם אב תשל"ו כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב"די. במהלך השנים התווספו חברים עד לעשרות, אך בשנים הבאות חלקם עזבו ורבים נפטרו וכיום בית דין רבני חב"ד מונה שבעה רבנים בלבד.
היסטוריה
הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, ניתן לשער כי היוזמה באה בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה במנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים. בכ"ג מנחם אב תשל"ו כתב הרב זוין לרבנים שנבחרו על דבר הקמת בית הדין כהוראת הרבי.
בכ"ח מנחם אב פרסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין, וכן שהתמנה לראשותו על ידי הרבי.
לאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב"ד בשנת תשל"ו[דרושה הבהרה]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש ת"ו"[דרוש מקור].
חברי בית הדין
חברי בית הדין עם הקמתו:
- הרב שלמה יוסף זווין - אב בית הדין.
- הרב יעקב לנדא רבה של בני ברק
- הרב אברהם מיכאל הלפרין רב הגבעה הצרפתית ירושלים.
- הרב אלכסנדר סענדר יודאסין רב בתל אביב
- הרב גרשון חן מירושלים
- הרב יהודה בוטרשוולי מקריית מלאכי
- הרב נחום טרבניק רבו של כפר חב"ד
- הרב דב בער אליעזרוב מירושלים
- הרב יחיאל מיכל דוברוסקין מחיפה
- הרב דוד חנזין רב בפתח תקווה
- הרב משה אשכנזי רב קהילת חב"ד בתל אביב
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי אז מו"צ בכפר חב"ד
- הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רבה של קריית מלאכי,
- הרב גדליהו אקסלרוד רב קהילת חב"ד רמת גן
במשך השנים נפטרו רבים מחברי בית הדין ומאז צורפו לבית הדין הרבנים:
- הרב יהוסף גדליה רלב"ג רב שכונת קרית היובל ירושלים
- הרב לוי ביסטריצקי רבה של צפת
- הרב בן ציון ליפסקר רבה של ערד
- הרב זאב דב סלונים רב מרכז ירושלים
- הרב אליהו יוחנן גוראריה רבה של חולון
- הרב יוסף הכט רבה של אילת
- הרב מנחם מענדל גלוכובסקי רב קהילת חב"ד רחובות.
הרב משה אשכנזי פרש מבית הדין לאחר שלא רצה לשמש כחבר יחד עם בנו הרב מרדכי שמואל, הרב גדליהו אקסלרוד שימש כחבר בית הדין עד שנת תשמ"א, בתקופה שבה שימש כרב קהילת חב"ד ברמת גן.
בשנת תשנ"ב התמנה הרב ברוך בועז יורקוביץ לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה[דרוש מקור].
במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת תשע"ו צורף הרב משה הבלין רבה של קרית גת. בשנת תש"פ צורף גם הרב ישראל יוסף הנדל רב קהילת חב"ד מגדל העמק. במהלך השנים נעשו ניסיונות לצרף לבי"ד, חברים מעדות ובעלי דיעות שונות, אך ללא הצלחה.
חברי בית הדין כיום
הרכב בית הדין הנוכחי הוא:
- הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, רבה של נחלת הר חב"ד - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).
- הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות ומשלוחי הרבי לארץ הקודש- סגן מזכיר.
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, רבה של חולון שליח הרבי לחולון, ומשלוחי הרבי לארץ הקודש ורב קהילת חב"ד בחולון.
- הרב אברהם מיכאל הלפרין, רב שכונת הגבעה הצרפתית בירושלים.
- הרב יוסף הכט, רבה של אילת, שליח הרבי לאילת, ומשלוחי הרבי לארץ הקודש.
- הרב משה הבלין - רב הערים קריית גת ושדרות וראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת (צורף בשנת תשע"ו)[1].
- הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק ומשלוחי הרבי לארץ הקודש (צורף בשנת תש"פ)[2].
דיינים נוספים בבית הדין:
- הרב אפרים בוגרד - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי בחיפה.
- הרב בנימין קופרמן - רב בית הכנסת הגדול ודיין ברמת גן.
- הרב שלמה זלמן לבקיבקר - רב ומשפיע בביהכנ"ס המרכזי בעיה"ק צפת ת"ו וכ"ג דיין ומו"צ בצפת
- הרב חיים קיז'נר - רב קהילת חב"ד בעמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד.
- הרב מרדכי ריפקיינד - רב קהילת חב"ד בפרדס כץ ודיין בבית הדין לממונות כפר חב"ד.
- הרב חיים הלל רסקין - רב קהילת חב"ד במרכז פתח תקוה.
- הרב אסף שמשון אנגלמן - רב קהילת חב"ד ברמה ב' בבית שמש.
מזכירות בית הדין נמצאת בעיר רחובות, מזכיר משרד בית הדין הוא ר' זלמן נוב.
אב בית הדין
בשנת תשל"ח נפטר הרב זווין ששימש כאב בית הדין הראשון. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל שלושה חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה[3]. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב נחום טרבניק, הרב יהודה בוטרשוולי והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - אב"ד בני ברק, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין והרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה ולאחר פטירתו מונה הרב מרדכי שמואל אשכנזי רבה של כפר חב"ד.
מזכיר הבית דין
מהקמת בית הדין שימש בתפקיד המזכיר הרב אברהם חנוך גליצנשטיין. לאחר מכן התפקיד עבר לידי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי.
תפקיד בית הדין
במכתב משנת תשל"ו בעת ייסוד בית הדין מגדיר הרבי את תפקידיו:
א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.
ב. נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.
ג. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.
במכתבו כותב הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין[4].
במענה לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מערב ראש חודש אדר תשמ"ב עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב"ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני "ועשה טוב" ולא באיסורים "סור מרע". פעולות שצריכות להעשות ע"י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות - העיר הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלו[5].
כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות חב"ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. כך במכתב משבט תשמ"ג כתב הרבי: "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות . . שזה דורש בירור על ידי רבני חב"ד . . ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"[6]. באדר ראשון תשמ"ו כתב הרבי במענה לשליח הרב ישראל גליצנשטיין בקשר למחלוקת בענין הפעילות החב"דית באילת: "מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ"ש שיחיו בארה"ק. יפנה להנ"ל ויעשה בהתאם"[7]. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב"דית בארץ הקודש.
בליל שבת קודש א' ניסן תנש"א הורה הרבי למזכירו הרב יהודה לייב גרונר למסור לבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ש"כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חב"ד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ"ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. ב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך"[8].
סמכות בית הדין כהעומד בראש בכל ענייני חב"ד בארץ הקודש
הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד[4],
כמו כן ביקש הרבי באופן אישי ממזכיר הבית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות[9]. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש[10].
הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ושיאם במענה הרבי: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים ופס"ד בתוקף התורה"[11].
כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב יהודה לייב גרונר והרב בנימין קליין בחריפות וצעקות: "'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"[12]. ועוד כהנה רבות.
מאידך בית הדין אינו חף מביקורת. כמה פעמים הביע הרבי את מרות רוחו מהתנהלויות שונות של בית הדין. כך כתב הרבי במענה לבית דין: "מתי היתה האסיפה האחרונה של הוועד? מי השתתף בה? מה החליטה? מה נעשה בה? רוב רבני חב"ד באה"ק אין יודעים מהנעשה בוועד, (גם לא מהשאלות שלי לרבנים שע"י הוועד, כדמוכח ממכתביהם אלי)"[13], בהזדמנות אחרת בה הוציא הבית דין פסק הלכתי ללא חקירה ודרישה כנדרש, אמר הרבי: "אני הנני בנו של רב. הנני יודע היטב כיצד נוהג ומתנהג רב בישראל. האבא היה חוקר היטב ואז רק אומר את דברו. כיצד יתכן הדבר שלא חקרו כראוי?"[14]. במענה נוסף ביקר הרבי את פסקי הדין היוצאים תחת חותמת בית דין אך נעשים ללא אסיפות מסודרות ומאורגנות: "יחליטו באסיפת רבני אנ"ש שיחי' דאה"ק. ולא בשקלא וטריא דאחד פלוני עם אחד פלוני ובחתימת המשתתפים באסיפה וכן בכיוצא בזה לעתיד לבא"[15]. בחודש סיון תש"נ ענה הרבי לאחד מאנ"ש בקשר להחלטה מסויימת של בית הדין: "יאמר לכל אחד ואחד מחברי הבית דין [ש]אם הפסק דין לא על פי שולחן ערוך אין בזה שום תוקף"[16].
כמו כן במכתב מג' שבט תשמ"ג הממוען ל"ועד רבני אנ"ש אשר באה"ק ת"ו" קובל הרבי על אריכות הזמן של הדיונים של בית הדין של הדיני תורה, סיכסוכים וחילוקי דעות הבאים בפניהם, דבר הפוגע בקירוב הלבבות שבין הצדדים ועוד יותר מגדיל את החילוקי דעות שביניהם. הרבי מציין שלא רצה לכתוב כך באי כבודם של ישראל ולכן העיר על כך בעל פה כמה פעמים, אך המצב הנמשך מכריח אותו לכתוב זאת ולהביע גם בכתב בבירור את דעתו בשביל שהתנהלותם תשתנה ומכאן ולהבא תהיה ההתנהלות בעניינים אלו בזריזות - זריזות בפועל ועד לזריזות לפסק דין בפועל. באותו מכתב אף מורה הרבי שבחילוקי דעות בין המוסדות והארגונים שבעיר עצמה, לדוגמא בירושלים וכפר חב"ד וכו', הבירור והדין תורה שבבית הדין לא ייערכו על ידי הרבנים שבעיר זו עצמה שחברים בבית דין. בסיום הרבי מציין שדבריו אלו הם רק 'מכאן ולהבא' כי הפסקי דינים וההוראות שכבר ניתנו באיזה אופן שיהיה בתקפם עומדים. את המכתב חתם הרבי "בתקווה חזקה באישור בהנ"ל בחוזר"[17]. זמן מה אחר כך באותה שנה כתב הרבי: "כתבתי מלפני כמה וכמה זמן להבית דין שמוכרחת הזריזות בהדיני תורה וכו' ובקשתי לאשר קבלת מכתבי זה ועד עתה לא אושר וכנראה פשיטא שלא נעשה דבר וד"ל"[18].
פעילות בית הדין
אגף ההשתלמויות
אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"[19]
אגף ההשתלמויות נוסד בברכת הרבי בשנת תשמ"ח.
מנהל האגף כיום הוא הרב שמואל גלוכובסקי.
כינוסי רבנים
בשנת תשל"ח הורה הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב יעקב לנדא. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים[דרוש מקור].
מתן כשרות למוצרים
בהוראת הרבי העניק בית הדין כשרות על יינות 'יקבי ירושלים' (של 'שר המשקים' יונה מנדלסון). בשנת תשע"ח לאחר פטירתו של הרב זאב דב סלונים הופסקה נתינת ההכשר מטעם בית דין (לאחר מכן נתן הרב יורקוביץ הכשר של היכל ליובאוויטש ליקב)[20].
כיום, בית דין רבני חב"ד לא עוסק במתן כשרות כלל[21], אך חברי בית הדין[22]. עוסקים בהענקת כשרות.
מרכז מקוואות חב"ד
| ערך מורחב – מרכז מקוואות חב"ד |
בשנת תשס"ז הוקם אגף 'מרכז מקוואות חב"ד' הפועל מטעם בית הדין לפיתוח ביסוס והקמת מקוואות חב"ד ברחבי הארץ.
רבני האגף מקיימים סיורים תכופים במקוואות חב"ד בארץ ומעניקים פיקוח הלכתי, לצד סיוע טכני וכספי לשיפוץ ובינוי המקוואות, ומתן מענה הלכתי והסברתי מול אנשי הרשויות והמועצות ברחבי הארץ.
בראש האגף עומד הרב חיים אליהו גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברמה ג' בבית שמש.
סינון בית דין רבני חב"ד
בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הנפוץ בקרב החסידים באמצעי המיחשוב ומכשירי טלפון ניידים חכמים, המאפשרים גישה לרשת האינטרנט, קבעו בית הדין כי השימוש במכשירים אלו צריך להעשות לאחר התייעצות עם רב או משפיע וכמובן על ידי סינון מתאים.
בשנת תשע"ה בית הדין כינסו ועדה מיוחדת בהשתתפות רבנים ואנשי טכנולוגיה במטרה לקדם מערכת סינון מיוחדת שתותאם במיוחד לצרכי חסידי חב"ד, והשיקו את מערכת המיגון. באותה תקופה הוקמה אף "ועדת הסברה" למטרה זו.
מערכת הסינון של הבית דין פועלת בשיטת "רשימה לבנה", כלומר שכל האתרים והתכנים חסומים למעט אלו שנבחרים להיפתח. המשתמשים צריכים לבקש אתרים שראויים להיפתח לדעתם, והועדה מאשרת אותם לפי שיקול דעתה.
מסלולי מערכת הסינון עובדים על טכנולוגיות של חברת נטספרק מובייל וחברת הדרן והם מתחלקים לשלושה:
- סינון מינימלי - במסלול זה מערכת הסינון מאפשרת להשתמש בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני בלבד.
- בסיסי - במסלול זה יש אפשרות לתכנים תורניים ברשת, וכן לאתרים שימושיים (כגון בתי רפואה, בנקים, GPS, וכו'). במסלול זה אין אפשרות להשתמש בוואטסאפ.
- מורחב - במסלול זה יש אפשרות לשימוש מורחב באינטרנט, חדשות[23], משחקים, דואר אלקטרוני, וואטסאפ וכו'.
במקרים חריגים בית הדין נותן מסלול רביעי עבור אלו שנמצאים במוסדות חינוך או לצרכי פרנסה וכדומה, שמפאת עבודתם צריכים גישה יותר מורחבת לאינטרנט[24].
בית הדין נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר[25].
המערכת מחזיקה אתר יוטיוב מסונן המכיל תכנים יהודים וחב"דיים רבים, האתר הפתוח גם למחשבי אינטרנט ללא הסינון של המערכת[26].
קרן מעשרות
קרן המעשרות הוקמה על ידי בי"ד רבני חב"ד בכדי להנגיש את הפרשת תרומות ומעשרות בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי[27].
הקרן הוקמה בשנת תש"פ ומפוקחת על ידי הרב ישראל יוסף הכהן הנדל. מנהלה בפועל הוא הרב רפאל שמשון לוינסון[28].
פעולות הקרן:
- . החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
- . נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
- . נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.
מוסדות נוספים הפועלים מטעם בית הדין
הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל, בראשות הרב שמואל גרייזמן, פועל מטעם בית הדין.
כמו כן פועל בחסות בית הדין המטה לשלום העם והארץ.
בעקבות הקמתו של מכון הלכה חב"ד, שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד בשנת תשע"ח מערכת דומה בשם 'מוקד הלכה', שמעניק מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית וכן באמצעות אפליקציה למכשירים סלולריים.
מכון הבינני
|
| ערך מורחב – מכון הבינני |
מכון 'הבינני' הוא מכון להכשרת רבנים וכלי קודש, שוחטים מגיהים, וסופרי סת"ם, שהוקם בשנת תשע"ט ביוזמת בית הדין ופועל עמו בשיתוף פעולה.
לצד הקורסים, מוציא המכון בשיתוף פעולה עם בית דין רבני חב"ד מדריכים הלכתיים לקראת החגים.
יו"ר המכון הוא הרב יצחק שלמה קרביצקי, ומתאם הפעילות עם המכון מטעם בית הדין הוא הרב שמואל גלוכובסקי.
פסקי בית הדין
פעילות חב"ד באה"ק
בראש חודש אייר תשמ"ט, פרסם בית הדין מכתב, כי כל הפעילות של מוסדות ובתי חב"ד בישראל חייבים להיות מעוגנים וכפופים למרותה של צעירי אגודת חב"ד. בית הדין תקנון בן 40 עמודים[29] בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". בתקנון 7 פרקים הדנים בפתיחת מוסד: פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.
הצבעה בבחירות
לקראת מערכת הבחירות בשנת תשנ"ו תמך בית הדין בבנימין נתניהו לראשות הממשלה בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים". לאחר זמן חלק מחברי בית הדין חזרו בהם מהתמיכה בכך והודיעו שדבר זה רק הזיק לחב"ד, כן ציטטו את דברי הרבי שאסר על התערבות חב"דית בבחירות[30].
לקראת מערכת הבחירות בשנת תשס"ה הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה.
לקראת מערכת הבחירות בחודש אלול תשע"ט הורה בית הדין כי "אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה"[31].
הקרן לידידות
בכ"ה אייר תשס"ט הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"[32].
השימוש והתנהלות האתרים באינטרנט
בראש חודש סיוון תשס"ט, פרסם בית הדין מכתב שבו נאסרה הגלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירות חסימה של אינטרנט.
בי"ג טבת תש"ע, הוציא בית הדין קריאה לאתרי האינטרנט החב"דיים ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי הצניעות, והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים[33].
פסקים בנוגע לענייני משיח
לקריאה נוספת
- הרב מרדכי מנשה לאופר, "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", התקשרות פב, צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, כ"ד בשבט תשנ"ו, עמ' 10–13, באתר אוצר החכמה
- תוקף והנהגת אנ"ש, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 5 • חג הסוכות תשפ"ב עמוד 4
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בית משיח התלווה לביקור בית דין רבני חב"ד באה"ק - בעיירה ליובאוויטש
- אתר סינון חב"ד
- אתר קרן מעשרות חב"ד
- בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות
- ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה
- כך הוקם בית דין רבני חב"ד
הערות שוליים
- ↑ פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד - באתר כ"ד שבט תשע"ו
- ↑ חבר חדש בבית דין רבני חב"ד, כסלו תש"פ
- ↑ "כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." אגרות קודש, י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
חודש מאוחר יותר כתב הרבי "בנועם קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח. - ↑ 4.0 4.1 אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה צב
- ↑ נדפס בספר מקדש מלך ח"א ע' 208-9
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה עב
- ↑ מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי בגליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ
- ↑ יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א[דרוש מקור: הזוכר למזכיריו].
- ↑ שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א
- ↑ לצילום המענה
- ↑ מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט (נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד)
- ↑ ליקוט מענות קודש - תשמ"ח, מענה רס"ז.
- ↑ במקור באידיש: איך בין א רב'ס זון. איך ווייס ווי א רב פירט זיך. און דער טאטע פלעגט (גוט) חוקר זיין און נאך דעם זאגען. ווי קומט עס אז מ'האט ניט חוקר געווען גענוג?
- ↑ קובץ כינוס השלוחים, עמ' 77.
- ↑ ליקוט מענות קודש מילואים תשמ"ט - תנש"א ע' 51
- ↑ על פי צילום האיגרות
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג מענה קפו
- ↑ תשועה בְּרַב יועץ - סיכומי ההרצאות מאלול תש"ע
- ↑ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ'
- ↑ שימו לב: אזהרת כשרות בנוגע למשקה
- ↑ הרב ירוסלבסקי, הרב הענדל, הרב הבלין, הרב גורארי
- ↑ כמובן רק חדשות המותאמים לציבור החרדי-חסידי
- ↑ בתקופת נגיף הקורונה (תש"פ - תשפ"ב) השיק הסינון את מסלול ושיננתם - מסלול מיוחד עבור לימוד מרחוק לתלמידים. המסלול כולל רק את תוכנת "זום" ואתרים הנצרכים ללימודים. ניתן לשלב מסלול זה עם שאר המסלולים, וההורים יכולים להחליט בעצמם באיזה מסלול תהיה הגלישה במכשיר.
- ↑ אתר מערכת הסינון של בית הדין
- ↑ אתר היוטיוב המסונן של הבית דין
- ↑ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין. להרחבה, ראו בשבועון כפר חב"ד גליון 1867 עמוד 56.
- ↑ למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת תש"פ התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.
- ↑ התקנון ההלכתי שפירסם צא"ח
- ↑ ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233 - 236
- ↑ רבני חב"ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה
- ↑ ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת
- ↑ לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים, באתר חב"ד אינפו, י"ג טבת תש"ע (30.12.2009).
להערה 9 ההוראה היא מתשנא ולא מא כנכתב ומקורה במקור שבהערה 8