חיים אשכנזי
הרב חיים אשכנזי (כ"ג אייר תש"ט - י"ג ניסן תש"ע) היה רבה של קהילת חב"ד בתל אביב, משגיח ומשפיע בישיבות חב"ד לוד ואור יהודה וחבר באגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. לרב אשכנזי היה טור בשבועון בית משיח.
תולדות חיים
הרב חיים אשכנזי נולד ביום כ"ג באייר שנת תש"ט לרב משה ומרת דבורה אשכנזי, בתל אביב. בילדותו למד ב'חדר' בני תמימים תל אביב. בשנת תשי"ח, על פי הוראת הרבי, הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שבברזיל, שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת תש"כ חזר הרב חיים אשכנזי לבדו לארץ ישראל והתגורר אצל סבו הרב אליעזר קרסיק שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.
בשנת תשכ"ב נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת אחי תמימים ראשון לציון אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת תשכ"ה המשיך לישיבה גדולה בתומכי תמימים כפר חב"ד, שם אף למד בקביעות במשך תקופה עם הרב שניאור זלמן גרליק, רבה הראשון של כפר חב"ד. בשנת תשכ"ח כאשר כל בני כתתו נסעו לשנת הקבוצה ב-770, נשאר שנה נוספת בארץ וביצע שליחות בישיבת תורת אמת בירושלים, זאת על פי בקשת הרבי שבחורים ילכו לחזק את הישיבה. לקראת חג הפסח שנת תשכ"ט נסע לשנת הקבוצה עד לחג הפסח שנת תש"ל. בסיום שנת ה'קבוצה' חזר שוב, עם קבוצת שלוחים, לישיבת 'תורת אמת'. לפני נסיעתם לשליחות, נכנסה הקבוצה ל'יחידות' אצל הרבי. בישיבת תורת אמת למד אצל הרב אברהם הרש כהן ואצל המשפיע הרב שמואל אלעזר הלפרין ובמקביל היה שותף בפעילות החב"דית בירושלים; בשיעורי תניא בישיבות ובישיבת ערב, פעילויות שקרבו הרבה בחורים לרבי ולחב"ד בתקופה ההיא.
בקיץ תשל"ב בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה לאחר עשרה חודשים, ביום י"ח באדר ב' תשל"ג. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב משה אשכנזי, שאל את הרבי ביחידות: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"[1]. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו הוסמך לרבנות על ידי ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, הרב ישראל יצחק פיקרסקי[2].
לאחר נישואיו למד תקופה קצרה בכולל בעיר לוד ולאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב שניאור זלמן גרליק עד לפטירתו. במקביל החל גם לשמש כמגיד שיעור לגמרא גירסא בישיבת תומכי תמימים לוד ועם הזמן נכנס לעבוד בישיבה כל היום. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים, עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה[3], תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. הרב אשכנזי היה הראשון שקבע שבחור צריך להיות בישיבה גם ראש השנה שבועות וכו' לפי כללי תומכי תמימים של הרבי הרש"ב. בשנות כהונתו כמשגיח, התייחד במסירותו לתלמידים והבנה לרוחם. הוא היה לוקח באופן אישי את מצבם ודאג לצרכם. בלילי שבת היה מוסר שיחה לתלמידים, בנושאים שהיו צריכים חיזוק וביום השבת היה מתוועד ארוכות. היה מארגן באופן עצמאי מבצעי עידוד לתלמידיו וכן היה עושה כל הנדרש לטובת הבחורים, גם אם היה זה שלא לפי כבודו.
בשנת תשמ"א, שהייתה שנת הקהל, הגיעו אורחים רבים לחודש תשרי ב-770 והתורות ליחידות היו ארוכים מאוד. הרב אשכנזי ארגן שיכנסו ליחידות בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).
בשנת תשמ"ט, עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים[4], הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם משפיע ו'משיב' בישיבה, בשנת תנש"א החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בלוד. תחילה את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך כיהן עד פטירתו.
בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים אור יהודה ומשפיע קהילות חב"ד ברעננה וכפר סבא.
הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה ובמשך שנים נמנע מלנאום ולהתוועד מחוץ לישיבה. לאחר ג' בתמוז תשנ"ד, בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כמלך המשיח, החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב כתבות המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר, אלה התפרסמו בשבועון בית משיח.
איש חסד
מעבר לתפקידו החינוכי ולדמות החינוכית שהקרין, ניחן גם בלב גדול ורגיש, וכאשר ראה במצוקתם של אנשים יחידים או רבים לא יכל לעמוד מנגד, וכך הקים בחב"ד כמה מפעלים, שמסייעים לאנ"ש עד היום.
כשהיו בישיבה בחורים מבתים נזקקים, תמיד ניסה לעזור. כאשר בחור לא יכול היה לאכול בביתו בשבת חופשה (מטעמי כשרות וכדומה), היה -יחד עם רעייתו- מבשל לבחור סעודות שבת מוכנות לקחת איתו לשבת, וכן היה מזמין בחורים כאלו להתארח בביתו בחג הפסח, שבו קשה יותר להתמודד בבית שאינו שומר כשרות כראוי. מסופר שכאשר שראה פעם בשיכון חב"ד בלוד בחור יתום מאנ"ש מסתובב ברחוב והתברר שהבחור לא התקבל לישיבה גדולה, דיבר עם גיסו הרב יוסף יצחק וילשאנסקי שיקבלו, וטיפס במדרגות לקומה רביעית, דיבר עם אמו של הבחור ונתן לו כסף לנסיעה ולדמי כיס ושלחו לישיבה בצפת. כשהיה רואה אדם חדש בבית הכנסת היה מברר האם יש לו היכן לאכול והיה מזמין אותו, כך התארחו אצלו במשך השנים והפכו לאורחים קבועים טיפוסים שאנשים חששו להסתכל לעברם.
בתחילת שנות המ"מים (שנות השמונים) בהיותו משגיח זיהה מצוקה אצל חלק מתלמידיו לממן רכישת מצות, מבלי לחשוב פעמיים רכש כמות של מצות ומכרם בסבסוד לתלמידים נצרכים. שנה לאחר מכן ביקשו אנשים נוספים לרכוש מצות בזול, וכך קם מפעל מכירת המצות בזול (שכיום מתנהל על ידי כולל חב"ד). הרב אשכנזי קנה מצות בכמות שהחלה בתחילה בחצי טון מצות והגיעה בשיא לכמות של תשע טון. מכריו היו בטוחים שהוא מרויח כסף על כך, אך האמת הייתה שאת עלויות ההובלה, האיחסון והמכירה ספג בעצמו. לפעמים אף סיבסד סכום מסויים מעלות המצות כדי שלאנ"ש יהיו מצות לחג הפסח במחיר זול. בשנת תש"נ או תנש"א שצורכי אנ"ש גדלו והעלויות יחד איתם, לקח על עצמו כולל חב"ד בראשות הרב שלום דוכמן ובתיווכו של בן דודו - הרב יוסף יצחק חיטריק את ניהול ועלות מכירת המצות.
הקשר עם כולל חב"ד עזר לרב אשכנזי להגשים יעדים נוספים, וכך, בעזרתו של כולל חב"ד, החלו כ-5 שנים של מכירת נעליים לאנ"ש במחיר מוזל. הרב אשכנזי היה נוסע לבתי חרושת ורוכש נעליים וסוחב אותם באוטובוסים על מנת להקל על אנ"ש את הוצאות המחיה. מפעל נוסף אותו פתח הרב אשכנזי ונמשך עד היום, הוא מפעל למכירת מכשירי כתיבה בהוזלה על ידי כולל חב"ד בתקופת בין הזמנים שבקיץ. ההתחלה הייתה עם חברת מירם ולאחריה עם חברת ארטא עד להתייצבות של המכירות במתכונתם כיום. פרוייקטים נוספים של הרב אשכנזי: מכירת מוצרי חשמל בהוזלה לחתנים וכלות, קייטרינג מוזל לחתונות, למשפחות שיסכימו לתקנון מיוחד לשמחות, ועוד. פרוייקטים אלו לא יצאו לפועל.
כל הפעולות נעשו בשיתוף כולל חב"ד בראשות הרב דוכמן ובסיועו של הרב יוסף יצחק חיטריק.
בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת תומכי תמימים המרכזית לחובות עצומים היות ולא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו ניהל גמ"ח עבור עובדי הישיבה שאותו הקים אביו, הרב משה אשכנזי
כשראה ש"אין הקומץ משביע את הארי" ובעיקר לקראת חגי תשרי ופסח, לקח על עצמו הלוואות גדולות מגופים ומאנשים פרטיים כשהוא משעבד את כל מה שבאפשרותו וכך היה מגיע לפני החגים לישיבה ולתלמוד תורה בלוד עם סכומי כסף גדולים ומחלק גמ"חים לצוות.
רבנות בתל אביב
בשנות חייה האחרונות של אימו מרת דבורה אשכנזי, החל להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב ולהתוועד במקום. בשנת תשס"ה, לאחר פטירת אימו, עבר לגור בקביעות בתל אביב.
ביום כ"ג בטבת שנת תשס"ז, נפטר אביו הרב משה אשכנזי, שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש - תפקידים אותם קיבל בירושה, על פי הוראת הרבי, מחמיו הרב אליעזר קרסיק. בעקבות פטירתו ועל פי בקשתו, מונה בנו, הרב חיים אשכנזי, לממלא מקומו ברבנות ובשאר תפקידיו.
במעמד ההכתרה שהתקיים בחודש שבט תשס"ז השתתפו; הרב בועז סגל - גבאי בית הכנסת שברחוב נחלת בנימין חב"ד בתל אביב; הרב שלום בער בוטמן - משפיע בית הכנסת - אשר הודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת; אחיו, הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבה של כפר חב"ד; הרב יוסף שמואל גרליצקי - שליח הרבי בתל אביב; הרב יוסף יצחק וילשנסקי - שליח הרבי וראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת והרב יוסף גינזבורג - ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב[5].
במהלך כהונתו כרב בית הכנסת, עשה רבות יחד עם המשפיע הרב שלום בער בוטמן, להפצת תורת היהדות והחסידות במקום.
לאחר פטירתו של הרב חיים אשכנזי, ממלא את מקומו חתנו הרב שלמה הלפרן.
פטירתו
הרב אשכנזי נפטר באור ליום י"ג בניסן שנת תש"ע. היה זה כששהה בביתו לאחר שחזר מ"שבת אחדות" (התשיעית) לתלמידי התמימים שהתקיימה ביישוב גבעת ושינגטון לקראת י"א בניסן. במהלך השבת אף התוועד רבות ונאם. מסע ההלוויה יצא מביתו ברחוב שדרות' רוטשילד 82 בתל אביב, עבר דרך בית הכנסת חב"ד "נחלת בנימין" בתל אביב, בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב"ד בלוד והסתיים ב'הר המנוחות' בירושלים, שם מנוחתו כבוד[6].
לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת שבועון בית משיח והם התפרסמו מידי שבוע במשך כשנה וחצי.
ספריו
- מבט חסידי לחיים
חלק א' - במעגל השנה, חלק ב' - בין חסיד לקונו, חלק ג' - בין חסיד לרבו ובין חסיד לרעהו.
משפחתו
- אחיו
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבו הקודם של כפר חב"ד
- הרב נתן אשכנזי - חזן ושו"ב, כפר חב"ד
- גיסיו
- הרב יוסף יצחק וילשנסקי - ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת וחיפה
- הרב נחמן יוסף טברסקי - ר"מ בישיבת אהלי תורה, קראון הייטס
- בניו
- הרב מנחם מענדל אשכנזי - משגיח כשרות בכפר חב"ד ובצפריה.
- ר' מאיר אשכנזי - עסקן חב"די, סמנכ"ל מד"א-הצלה דרום ועוסק בהפצת ספרי חב"ד נחלת הר חב"ד.
- ר' ישראל יעקב אשכנזי - צפת.
- הרב אליעזר אשכנזי - משפיע בישיבת חנוך לנער חב"ד צפת.
- ר' שניאור זלמן אשכנזי - לוד.
- ר' יוסף יצחק אשכנזי - חריש.
- בנותיו
- מרת לאה אשת הרב שלמה הלפרן - ממלא מקום חמיו כרב קהילת חב"ד בתל אביב ורב אתר חב"ד בישראל.
- מרת חנה אשת הרב אריה לייב כהן - ר"מ בישיבת תומכי תמימים נתניה.
- מרת נחמה דינה אשת הרב ארי קדם - ר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד ועורך עלון הגאולה מענין ועכשווי.
- מרת טויבע ליבע אשת הרב מאיר טרגר - משגיח ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- מרת רחל אשת הרב יצחק נחמן זקס - משפיע בישיבת חנוך לנער חב"ד צפת.
קישורים חיצוניים
- ספריו (מבט חסידי לחיים)
- וידאו
- שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי
- הרב אשכנזי בכנס המנהלים תשס"ט
- "צוואתו" למנהלי מוסדות חב"ד (כנס המנהלים - סיוון תש"ע)
- אודיו
- שונות
- פרקי זכרונות מהרב אשכנזי - מתוך ראיון בשבועון בית משיח.
- לקט מאמרים מהרב אשכנזי בנושא 'רבי'
- כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו
הערות שוליים
- ↑ בלשונו של הרבי באידיש: "ביי חסידישע בחורים שאט נישט".
- ↑ במהלך היחידות של זוגתו, דיבר הרבי אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי סמיכה לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ברבנות.
- ↑ על תפקיד ההשגחה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".
- ↑ בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.
- ↑ מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב
- ↑ הלויית הרב חיים אשכנזי