הר הבית

תמונה מעובדת של הר הבית, שפרסם אבי טאוב בברכת הרבי, במסגרת חברת יהלומים

הר הבית (נקרא גם הר המוריה) הוא הר בעיר ירושלים שעליו עמדו בתי המקדש הראשון והשני, ושם גם עתיד להיבנות בית המקדש השלישי. באופן ספציפי, מוגדר "הר הבית" מתחם מוקף חומה על גבי ההר שבתוכו בית המקדש, שלו ישנם דינים מיוחדים, וקדושתו כמחנה לויה.

עוד קודם בניין בית המקדש אירעו במקום זה מספר מאורעות חשובים בתולדות האנושות והיהדות, והוא שימש להקרבת קרבנות מאז בריאת העולם - החל מאדם הראשון שנברא במקום זה והקריב שם קרבן, ממשיך בקין והבל, וכן נח שהקריבו קרבנות במקום, וכן שם נערכה עקידת יצחק.

דיני ההר ומקורו

קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כמחנה לויה. ומצד מצוות שילוח מן המחנה חל איסור כניסה לזבים ולזבות לנדות וליולדות. על פי דרשת חז"ל בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ". אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים מותרת עד החיל.

הנכנס להר הבית חלה עליו מצוות מורא מקדש ולכן אין לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק ולהכנס שלא לצורך מצווה.

סדר הליכה מיוחד היה בהר הבית - כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין. חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל. אדם שהיה מקיף את הבית משמאל, אם היה אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך". היה מנודה, היו אומרים לו: "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת רבי מאיר, אך לרבי יוסי היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך". בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא"ש שהוא נלמד מהפסוק "שלשה פונים מזרחה" שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין. ויש שכותבים שמהקשר ההלכות ברמב"ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש.

מבנה ההר

הר הבית היה שטח ריבועי גדול במעלה ההר בירושלים, וסביבו הייתה חומה היא הנקראת "חומת הר הבית". שטחו היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.

באמצעו משוך לצד צפונית מערבית היו העזרות (עזרת נשים, עזרת ישראל ועזרת כהנים). כך שבדרום היה ריבוי שטח פנוי יחסית לשאר הצדדים, ובמזרחו יותר במערב והצפון. ולכן עיקר השימוש והלשכות היו בצידו הדרומי. בתוך ההר בקירוב לעזרות הייתה חומת הסורג שלפנים ממנה היה שטח החיל ובתוכם המדרגות שמהם הכניסה לשערי העזרה.

בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה ובלשכת הגזית.

הר הבית היה מקורה. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה.

שעריו

ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.

חמשה שערים היו בחומת הר הבית.

• שערי חולדה, הם שני שערים מצד דרום. יש אומרים כי שמם חולדה ניתן להם על שם שהיו השערים המרכזיים להר הבית, כחולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים.^{[דרושה הבהרה][דרוש מקור]} ויש אומרים כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה הייתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיון שלא הייתה יכולה לשבת בביתה מחשש איסור יחוד
• שער קיפונוס, היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שהשכינה במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית. ויש אומרים שבלשון יון הוא "גן", וכונה כן על שם שמחוץ לשער זה היה גן ורדים. או יש מפרשים שהוא מלשון מקיף-נס שמקום זה היה הקרוב ביותר לבית קודש הקדשים שבו היה עיקר גילוי שכינה ומקום הארון אינו מן המידה.
• שער טדי הוא השער הצפוני של הר הבית, מבנה השער היה שונה מכל השערים שבמקדש, שכולם היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון. באופן כללי לא השתמשו בו ולשיטת רבי אליעזר בן יעקב היו הכהנים שנטמאו בקרי יוצאים משער זה יש אומרים שטדי מלשון גובה, והוא על שם גובה השער שנוצר מצורתו הייחודית. ישנה דעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוואה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחווים זו לזו. יש מפרשים מלשון "צניעות" או מלשון "פיוט" ויש גורסים טרי.
• שער שושן, שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה, כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות. משם יצאו השורפים את הפרה להר הזיתים.

[כיום, ממצאים ארכיאולגים הראו כי היו שערים נוספים בעיקר בחומה המערבית, גם בספר יוסיפון ישנו תיעוד שונה במקצת מדברי חז"ל במשנה. ההסבר המקובל הוא כי חז"ל התייחסו למבנה הר הבית המקורי המתפרס על שטח של 500 אמה על 500 אמה ולחומותיו היו אכן השערים כדברי חז"ל במשנה. השטח המתוחם כיום גדול יותר ושונה בשעריו, זאת בשל הרחבותיו ושנויו של המלך הורדוס ששינה ובנה מחדש את החומה המערבית והדרומית של הר הבית.]

בבית המקדש השלישי

בבית המקדש השלישי גודלו של הר הבית יהיה שלושת אלפי אמה על שלושת אלפי אמה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

עניינו בחסידות

הר הבית שלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - מלכות דאצילות, וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה. ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם. ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים.

העלייה להר בימינו

כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר

תגובת הרבי נגד החפירות בהר הבית

כשהתחיל הדיון בהיתר העלייה למקומות מסויימים בהר, הביע הרבי את דעתו נגד העיסוק בשאלה זו, בנימוק שעצם העיסוק בשאלה, יגרום לאנשים לעלות גם למקומות האסורים לכל הדעות.

כמו כן התריע הרבי נגד החפירות הארכיאולוגיות בהר הבית. הרבי שיגר מסרים ברורים ותקיפים לכל הנוגעים בדבר ושלל בתכלית את רעיון החפירה תחת בית המקדש. במכתב זה דורש הרבי לבטל את התוכניות הללו, כשהוא מוסיף בכתי"ק בסיום הקטע הראשון של המכתב: "כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לביהמ"ק מחילות וכו' ואפילו לספקן". ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: "לשמור על הק' שלא ידעו בו ולא בספקו וס"ס, כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא, ובהצלחה".

עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: "יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'". והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל.

בשנים מאוחרות יותר, התייחס הרבי ליהודים השוהים ומתפללים במקומות המותרים בהר הבית מבלי לשלול את מנהגם. אך הדגיש שבכדי לעלות לשם יש לדעת בבירור את גבולות המקומות המותרים.

ראו גם

• שערי העזרה
• הכותל המערבי
• בית המקדש

קישורים חיצוניים

• הרב מאיר דוד דרוקמן, אסור לעלות להר הבית – ואסור לוותר על הר הבית, .
• הרב יעקב הורביץ, הר הבית - מדוע אסור לעלות אליו?
• הרב מנדל בלאו, הרצאת וידאו: מדוע אסור לעלות להר הבית? (אנגלית)