משתמש:חבר/הידעת לפי ימים

כולם מוזמנים להצטרף (מי שלא מבין את הרעיון - שישאל בדף השיחה).

י

י"ח - {{הידעת?/146}}
י"ט - {{הידעת?/1}}
כ' - {{הידעת?/108}}
כ"א - {{הידעת?/188}}
כ"ו - {{הידעת?/211}}

טבת

א' - {{הידעת?/205}}
ה' - {{הידעת?/132}}
כ"ד - {{הידעת?/12}}

שבט

ב' - {{הידעת?/44}}
ט' - {{הידעת?/167}}
י' - {{הידעת?/207}}
כ"ד - {{הידעת?/102}}

אדר

ד' - {{הידעת?/116}}
ט' - {{הידעת?/177}} (אדר שני)
י"ד - {{הידעת?/195}} (אדר א')
כ"א - {{הידעת?/45}}

ניסן

ה' - {{הידעת?/198}}
ח' - {{הידעת?/131}}
י' - {{הידעת?/111}}
י"א - {{הידעת?/213}}
י"ב - {{הידעת?/53}}
י"ג - {{הידעת?/3}}
ט"ז - {{הידעת?/203}}
כ"ח - {{הידעת?/135}}
כ"ו - {{הידעת?/105}}

אייר

א' - {{הידעת?/22}}
ב' - {{הידעת?/142}}
ו' - {{הידעת?/194}}
י"ג - {{הידעת?/13}}
י"ד - {{הידעת?/174}}
ט"ו - {{הידעת?/136}}
י"ז - {{הידעת?/19}} (יום פטירת הנודע ביהודה).
כ"ד - {{הידעת?/210}} (אין בכל השנים ל' חשוון, וזה הידעת מעניין)
כ"ו - {{הידעת?/96}}
כ"ט - {{הידעת?/92}}

סיוון

ב' - {{הידעת?/154}} (סיום המסלול בעוד שבע שנים ;-)
ג' - {{הידעת?/14}}
ה' - {{הידעת?/208}}
ז' - {{הידעת?/160}}
י' - {{הידעת?/212}}
י"ח - {{הידעת?/46}}
כ"א - {{הידעת?/202}}
כ"ג - {{הידעת?/187}}

תמוז

ט"ו - {{הידעת?/87}}
ט"ז - {{הידעת?/151}}
כ"ט - {{הידעת?/155}}

אב

ה' - {{הידעת?/77}}
כ' - {{הידעת?/204}}
כ"א - {{הידעת?/166}}
כ"ב - {{הידעת?/175}}
כ"ט - {{הידעת?/158}}

אלול

ד' - {{הידעת?/30}}
ה' - {{הידעת?/20}}
י"ח - {{הידעת?/47}}
כ"ד- {{הידעת?/49}}
כ"ט - {{הידעת?/9}}

קטעים שעוד לא סודרו לפי ימים

כל תבניות "הידעת?"
3	לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נהגו כל בניו באדמו"רות בעיירות שונות, חוץ מבנו הבכור ר' ברוך שלום שנהיה לחסיד של אחיו הצעיר ביותר - אדמו"ר המהר"ש.	עריכה - תבנית - שיחה
4	שאל האדמו"ר האמצעי את אביו - האדמו"ר הזקן, "למה כאשר אתה אומר מאמר דא"ח אתה נהיה חיוור?" ענה לו האדמו"ר הזקן, "כי כשהמגיד ממזריטש היה אומר מאמר, היה נהיה חיוור". ואז שאל האדמו"ר הזקן את בנו, "ומדוע כשאתה אומר מאמר נהיה אתה אדום?" וענה לו, "כי כשהבעל שם טוב היה אומר מאמר היה נהיה אדום".	עריכה - תבנית - שיחה
6	אדמו"ר הריי"צ נכנס לעבודת העסקנות הציבורית, כבר בהיותו בגיל חמש עשרה. בגיל שבע עשרה התחתן וכבר ב"שבע ברכות" שלו החל לנהל בפועל את ישיבת תומכי תמימים שנוסדה באותה השנה - תרנ"ז.	עריכה - תבנית - שיחה
7	תבנית:הידעת?/7	עריכה - תבנית - שיחה
8	תבנית:הידעת?/8	עריכה - תבנית - שיחה
10	תבנית:הידעת?/10	עריכה - תבנית - שיחה
11	תבנית:הידעת?/11	עריכה - תבנית - שיחה
15	תבנית:הידעת?/15	עריכה - תבנית - שיחה
16	תבנית:הידעת?/16	עריכה - תבנית - שיחה
17	תבנית:הידעת?/17	עריכה - תבנית - שיחה
18	תבנית:הידעת?/18	עריכה - תבנית - שיחה
23	תבנית:הידעת?/23	עריכה - תבנית - שיחה
25	תבנית:הידעת?/25	עריכה - תבנית - שיחה
26	תבנית:הידעת?/26	עריכה - תבנית - שיחה
27	תבנית:הידעת?/27	עריכה - תבנית - שיחה
28	תבנית:הידעת?/28	עריכה - תבנית - שיחה
29	תבנית:הידעת?/29	עריכה - תבנית - שיחה
31	תבנית:הידעת?/31	עריכה - תבנית - שיחה
32	תבנית:הידעת?/32	עריכה - תבנית - שיחה
33	תבנית:הידעת?/33	עריכה - תבנית - שיחה
34	תבנית:הידעת?/34	עריכה - תבנית - שיחה
35	תבנית:הידעת?/35	עריכה - תבנית - שיחה
36	כשהרבי הגיע לחודש החגים (תשרי) בשנת תרצ"ג לשהות במחיצת חותנו הרבי הריי"צ, מינהו הרבי הריי"צ לתפקיד "מנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים". תפקיד זה ככל הידוע הוענק רק לרבי הריי"צ ולרבי, ולשניהם הוענק על ידי הרבי שלפניהם.	עריכה - תבנית - שיחה
37	האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז היה נוהג לתת 'שלום' לאנשים כשידו עטופה במגבת וראשו מורכן כלפי מטה. כשנתן פעם 'שלום' לרבי, הוא הרים את עיניו, הוריד את המגבת מיד והחזיק בידו של הרבי זמן ממושך ושאל: "מי הוא האברך הזה"? "אברך פשוט", ענה הרבי. השיב האדמו"ר מבעלז: "יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר". ר' חיים שניאורסון שליווה את הרבי, אמר לאדמו"ר מבעלז שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ. הגיב האדמו"ר: "כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה".	עריכה - תבנית - שיחה
39	תבנית:הידעת?/39	עריכה - תבנית - שיחה
40	תבנית:הידעת?/40	עריכה - תבנית - שיחה
41	תבנית:הידעת?/41	עריכה - תבנית - שיחה
42	תבנית:הידעת?/42	עריכה - תבנית - שיחה
43	הבעל שם טוב אמר: גדולה אהבתו של הקדוש ברוך הוא ליהודי הכי פשוט, כאהבתם של הורים שנולד להם בן יחיד לעת זקנותם, ועוד יותר מכך.	עריכה - תבנית - שיחה
45	תבנית:הידעת?/45	עריכה - תבנית - שיחה
48	תבנית:הידעת?/48	עריכה - תבנית - שיחה
50	תבנית:הידעת?/50	עריכה - תבנית - שיחה
51	תבנית:הידעת?/51	עריכה - תבנית - שיחה
52	תבנית:הידעת?/52	עריכה - תבנית - שיחה
54	תבנית:הידעת?/54	עריכה - תבנית - שיחה
55	תבנית:הידעת?/55	עריכה - תבנית - שיחה
56	תבנית:הידעת?/56	עריכה - תבנית - שיחה
57	הבעל שם טוב רצה פעם לנסוע לארץ ישראל ולא הייתה לו ספינה לעבור את הים. הוא פרש מטפחת על המים ופנה לתלמידיו ואמר להם שיתיישבו על המטפחת ויאמינו בה' שיגיעו לארץ ישראל. תלמידיו סירבו, כיון שפחדו שאם תיפסק אמונתם לרגע אחד - הם יטבעו.	עריכה - תבנית - שיחה
58	תבנית:הידעת?/58	עריכה - תבנית - שיחה
59	תבנית:הידעת?/59	עריכה - תבנית - שיחה
60	תבנית:הידעת?/60	עריכה - תבנית - שיחה
61	תבנית:הידעת?/61	עריכה - תבנית - שיחה
62	תבנית:הידעת?/62	עריכה - תבנית - שיחה
63	תבנית:הידעת?/63	עריכה - תבנית - שיחה
64	תבנית:הידעת?/64	עריכה - תבנית - שיחה
65	תבנית:הידעת?/65	עריכה - תבנית - שיחה
66	תבנית:הידעת?/66	עריכה - תבנית - שיחה
67	תבנית:הידעת?/67	עריכה - תבנית - שיחה
68	תבנית:הידעת?/68	עריכה - תבנית - שיחה
69	תבנית:הידעת?/69	עריכה - תבנית - שיחה
70	תבנית:הידעת?/70	עריכה - תבנית - שיחה
71	תבנית:הידעת?/71	עריכה - תבנית - שיחה
72	תבנית:הידעת?/72	עריכה - תבנית - שיחה
73	תבנית:הידעת?/73	עריכה - תבנית - שיחה
74	תבנית:הידעת?/74	עריכה - תבנית - שיחה
75	תבנית:הידעת?/75	עריכה - תבנית - שיחה
76	תבנית:הידעת?/76	עריכה - תבנית - שיחה
78	כשהבעל שם טוב היה רואה כלי כלשהו, היה רואה בו גם את מחשבותיו של יוצר הכלי. כששמע זאת רבי אלימלך מליז'נסק, הביע את התפעלותו על כוחו הגדול של הבעל שם טוב.	עריכה - תבנית - שיחה
79	הבעל שם טוב התבטא פעם לפני תלמידו: אוהב אני את היהודי הקל שבקלים והפחות שבפחותים, יותר מאשר אוהב אתה את בנך יחידך.	עריכה - תבנית - שיחה
80	אדמו"ר הצמח צדק סיפר שסבו אדמו"ר הזקן אמר, שהמגיד ממזריטש יכול היה להביא תינוק בן יום ליראה עילאה והבעל שם טוב היה יכול לעורר את היראה עילאה אפילו בדומם.	עריכה - תבנית - שיחה
81	כאשר נפטרה אשתו של הבעל שם טוב אמר למשפחתו שעד עתה יכול היה לעלות בסערה השמימה כמו אליהו הנביא. עכשיו כשנפטרה חשוב הוא כ"פלג גופא" (חצי גוף), ונלקחה ממנו מדריגה זו.	עריכה - תבנית - שיחה
82	כשאדמו"ר הזקן ישב במאסר על שהפיץ את תורת החסידות, ביקרו אותו המגיד ממזריטש והבעל שם טוב, שבאו מעולם העליון. ביקשם אדמו"ר הזקן שיעזרו לו להשתחרר מבית הכלא, שהרי אינו אומר דבר משל עצמו וכל תורתו היא מפי רבותיו המגיד והבעש"ט. ביקש ממנו הבעל שם טוב שיאמר את אחד ממאמריו והוא אמר את מאמר "מראיהם ומעשיהם" (שנדפס לאחר מכן בספר תורה אור). אמר הבעל שם טוב למגיד: נכון הדבר, אומר הוא את תורתך, כפי שקיבלת ממני, אות באות, ובירך אותו הבעל שם טוב.	עריכה - תבנית - שיחה
83	רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב היה בעל מנגן אצל הבעל שם טוב והוא חיבר את "ניגון התעוררות רחמים רבים". לפני פטירתו של הבעש"ט, ביקש מתלמידיו לשיר ניגון זה ובסופו הבטיח שכל מי שישיר את הניגון ברגש של התעוררות תשובה בכל עת, הוא יצטרף לשירה יחד עימו ויעורר עליו רחמים רבים לפני הקדוש ברוך הוא.	עריכה - תבנית - שיחה
84	כשהגיעו ראשוני היהודים לגור בפולין, אמרו ש'פולין' הוא מלשון 'פה-לין'. בכך ביטאו את האמונה שפולין היא מקום לינה זמני והם עתידים לשוב לארץ הקודש. הרבי אמר על כך, שזוהי גם הסיבה הפנימית לכך שהפולנים קראו למדינתם בשם זה. למרות שהפולנים, לא חשבו על כך במודע, בכל זאת, המזל הרוחני שלהם חש בכך והוביל שבסופו של דבר יבחרו בשם זה.	עריכה - תבנית - שיחה
85	ביום כיפור אחד, התאמצו מאוד בתפילתם הבעל שם טוב ותלמידיו כדי לבטל גזירה שהייתה בשמים. במהלך התפילה נכנס לבית הכנסת יהודי פשוט שהתעורר משכורנו וכשראה את התפילות הרמות, התחיל לצעוק לקב"ה מעומק ליבו ותפילתו ביטלה את הגזירה. לאחר יום הכיפורים קנה לו הבעל שם טוב מלבושים חדשים כאות הכרת הטוב.	עריכה - תבנית - שיחה
86	תבנית:הידעת?/86	עריכה - תבנית - שיחה
88	הבעל שם טוב שלח את גיסו, רבי גרשון מקיטוב, לארץ ישראל כדי שיתראה עם רבי חיים בן עטר (ה"אור החיים"). בפגישתם שאל רבי גרשון את רבי חיים: "מדוע אתה לומד עם אנשים בעלי נשמות נמוכות כל כך? השיב לו ה"אור החיים": "כך היא דרכי, להוציא יקר מזול".	עריכה - תבנית - שיחה
89	תבנית:הידעת?/89	עריכה - תבנית - שיחה
90	בהתוועדות הראשונה של אדמו"ר הריי"צ, לאחר שהרבי הגיע לאמריקה, ביקש אדמו"ר הריי"צ שינגנו את ניגון התעוררות רחמים רבים של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הקהל לא הכיר את הניגון והרבי התחיל את הניגון ולימד אותו לקהל.	עריכה - תבנית - שיחה
91	כאשר הביאו את אדמו"ר הזקן למאסר במבצר הפטרופובלבסקי היה זה לפני עלות השחר. אדמו"ר הזקן הוציא את טליתו ובדק את ציציותיה עבור תפילת שחרית ומיד נפל פחד על כל הפקידים שנכחו שם.	עריכה - תבנית - שיחה
93	לאדמו"ר המהר"ש היו ניגונים קבועים לכל אחת מסעודות השבת. כמו כן, היה לו ניגון מיוחד לשעת לבישת בגדי השבת וניגון מיוחד לשעת פשיטתם במוצאי שבת.	עריכה - תבנית - שיחה
94	אדמו"ר הריי"צ הביא פעם לאביו, אדמו"ר הרש"ב, ספר סיפורים שנרשם על ידי אחד מבני בית הרב. אדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מהספר ואמר: אני מייקר זאת יותר מאשר לו היית מביא לי כתב יד קודש של רבי.	עריכה - תבנית - שיחה
95	את הספר "אמרי בינה" (אחד הספרים העמוקים ביותר בתורת החסידות) כתב אדמו"ר האמצעי עבור החסיד ר' יקותיאל ליעפלי, שהיה נחשב לפשוט בידיעת הנגלה שבתורה. אדמו"ר הרש"ב התבטא על ר' יקותיאל כי הוא "מופת חי" על הנאמר "יגעת ומצאת".	עריכה - תבנית - שיחה
97	הרב רפאל נחמן כהן, שהיה בן בית אצל אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שבכל פעם שהגישו לפני אדמו"ר הרש"ב ראש של דג בסעודה, אכל קודם את עין הדג ורק לאחר מכן אכל את שאר הדג.	עריכה - תבנית - שיחה
99	הרב ליפא ברענען שאל את הרבי ביחידות מה הוא יכול לענות לטענות חבריו שכאשר הוא לא אומר תחנון במועדים חסידיים וכדומה, הוא עובר בכך על איסור 'לא תתגודדו', והרבי השיב לו שהרי ההלכה אומרת שכולם הולכים אחרי בעל השמחה, כמו חתן, ולא להיפך...	עריכה - תבנית - שיחה
100	ר' דוד מטולנא היה נוסע ליריד כי הרבה מחסידיו היו סוחרים שם. פעם ישב באכסניה וגבו אל החלון, ופתאום שאל מי האברך שעבר כעת בחוץ? אמרו לו שזהו בנו של הרבי הצמח צדק - הרבי מהר"ש. אמר ר' דוד מטולנא: "אני מקנא בממלא מקום שלו (כלומר, מקנא בצמח צדק שזהו הממלא מקום שלו). אמרו לו חסידיו: הוא הרי סוחר?! אמר ר' דוד שוב: "אני מקנא בממלא מקום שלו".	עריכה - תבנית - שיחה
101	הרבי הצמח צדק אכל פעם דגים, וניסה לתקוע את המזלג בדג ללא הצלחה. כשחזר הדבר כמה פעמים אמר ה"צמח צדק": בדג זה התגלגלה נשמתו של אדם לץ גדול, וגם עכשיו הוא עדיין ממשיך בליצנות שלו, ועל כן אי אפשר לבררו על ידי אכילה.	עריכה - תבנית - שיחה
103	שער ההגדה של פסח בשנת תשל"ג יצאה לאור מהדורה חדשה של הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים בעריכת הרבי. ההערה בעמוד האחרון שחתם את ההגדה, הסתיימה במילים "משום צערא דינוקא". על מנת לסיים בדבר טוב, הורה הרבי ליצור חותמת גומי עם המילים "לשנה הבאה בירושלים", ולחתום במילים אלו בסיום ההגדה. חברי הועד להפצת שיחות עמדו במשך לילה שלם להחתים את כל ההגדות שהגיעו מהדפוס...	עריכה - תבנית - שיחה
104	בשנת תשד"מ, אחרי הדפסת מהדורה חדשה של הספר ליקוטי תורה, הורה הרבי בהתוועדות בשבת קודש לקיים התוועדות גדולה ב-770, ונתן לאחראים על העריכה בקבוק משקה עבור ההתוועדות "כדי לערוך התוועדות חסידים גדולה, שבזה יעוררו אודות הוספה בלימוד התורה, ובמיוחד - בתורת החסידות, החל מלקוטי תורה וכו'". בסיום ההתוועדות קרא הרבי למנהל ועד להפצת שיחות, ר' זלמן חנין ונתן בקבוק משקה נוסף עבור ההתוועדות.	עריכה - תבנית - שיחה
106	הרבי סיפר, כי כאשר נפרד אדמו"ר הזקן מהמגיד ממזריטש לשוב לביתו, פגש אותו רבי אברהם המלאך כשהוא עומד ליד הסוסים ומתכונן לעלות על המרכבה. אמר רבי אברהם המלאך, יש להכות את הסוס עד שלא יהיה יותר סוס. לפי גרסא אחרת: יש להכות עד הסוס עד שידע שהוא סוס. כאשר שמע זאת אדמו"ר הזקן, הוא החליט להשאר במזריטש תקופה נוספת.	עריכה - תבנית - שיחה
107	גזירת הקנטוניסטים החלה בשנת תקפ"ז. 15 שנה קודם לכן, בשנת תקע"ג, אדמו"ר הזקן התנבא על גזירה זו, וכתב לחסיד ר' משה מייזליש: "וזה לכם האות שבקרב הימים . . יתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל".	עריכה - תבנית - שיחה
109	עם רכישת בניין 770, הפך החדר הנמצא בקומה הראשונה שלו בצד שמאל של הנכנס, לחדר בו ניהל הרבי הריי"צ את עבודתו, קיבל אנשים ליחידות, ואף היה נוהג לחזור בו מאמר חסידות בכל ליל יום שלישי. עם הצלתו של הרבי והגיעו לארצות הברית, העביר הרבי הריי"צ את החדר לרשותו על מנת שישמש דירה עבורו ועבור הרבנית חיה מושקא. כעבור זמן קצר עברו הרבי והרבנית לדירה שכורה, מאז החל חדר זה לשמש כמשרד לארגון המרכז לענייני חינוך שהרבי עמד בראשותו במינוי הרבי הריי"צ. עם קבלת הנשיאות של הרבי, עברו משרדי המל"ח לחדר המזכירות, והחדר הפך לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ליחידות, השיב לאנשים ששלחו לו מכתבים מכל רחבי העולם, וניהל את כל פעילותה של חסידות חב"ד.	עריכה - תבנית - שיחה
110	פעם הגיע קצין משטרה אל רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי שליט"א) ובידו מסירה: שכיון שהוא נכד של אותו שניאורסון - אדמו"ר הזקן שאסף כסף בכדי לשלוח לחוץ לארץ (לארץ ישראל) ובכך מרד במלכות ואף ישב בכלא, כן גם נכדו מעורר מהומות והוא מורד במלכות ועל כן הוא צריך להישלח מהעיר. אל כתב מסירה זה אף הוצמד מסמך המעיד על הנהגתו ה"גרועה", בו נכתב כי כשהיה בצ'רניגוב הלך ברחוב - לאחר התוועדות - כשהוא בגילופין וללא סירטוק.	עריכה - תבנית - שיחה
112	פעם הזדמן הסבא משפולי למקום אליו עמד להגיע אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התכוננו לבואו, ובין היתר שטפו את רצפת בית הכנסת אליו יכנס אדמו"ר הזקן. והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הסבא משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, אינכם יודעים כלל במי מדובר!".	עריכה - תבנית - שיחה
113	פעם היה הסבא משפולי (המכונה בשם: השפאלער זיידע) בליאזנא בעת נשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, והתארח באכסניה שב'עליה' (קומה שנייה). אדמו"ר הזקן הלך לקבל את פני האורח החשוב, וכשעלה אליו במדרגות, אמר אז הסבא משפולי: "מי יעלה בהר הוי' גו'". כאשר עלה למעלה, אמר הסבא משפולי לאדמו"ר הזקן בענווה ובביטול - "אתה הולכים אל הבהמה הזקנה". והתחיל לבזות את עצמו. כשסיפר זאת אדמו"ר הרש"ב הוסיף: ואמר לי כ"ק אאמו"ר (אדמו"ר מהר"ש) שמכיון ששורש נשמתו (של הסבא משפולי) לקוחה משם ב"ן שכנגד ספירת המלכות שתוכנה ומהותה ביטול גמור לספירות הקודמות המשפיעות לה - לכן קרא עצמו בשם בהמה בביטול גמור.	עריכה - תבנית - שיחה
114	הרבי מהר"ש, אמר לאחד מגדולי חסידיו, משכיל חסידי שהיה בקי בכל ספרי החסידות הנדפסים ודיבר חסידות בביאורים והסברים עמוקים: עליך להסתכל על תפילתו של יעקב ליב השמש, תפילה אחת שלו שווה יותר מכל ההשכלה שלך.	עריכה - תבנית - שיחה
115	ר' יעקב לייב מראססנע היה בוכה רבות באמירת סליחות. כששאלוהו: ר' יעקב לייב, מדוע אתם בוכים? ענה: חלילה, אינני בוכה, אני רק מנגב את הבוץ המתאסף במשך כל השנה. המלמד של אדמו"ר הריי"צ, החסיד רבי ניסן, סיפר על תשובתו זו של ר' יעקב ליב לאדמו"ר הרש"ב, שהגיב על כך: במאמרי הגמרא והמדרש המשבחים את היהודים הפשוטים, ישנן שתי התבטאויות. בגמרא כתוב: אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרימון. במדרש כתוב: הריקין שבכם רצוף תשובות כרימון. מצוות ותשובות הן יראת שמים והשכלה, יהודי ירא שמים פשוט הוא גם בעל השכלה, אלא שזה מתבטא בצורה עצמית פשוטה. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של אדמו"ר האמצעי על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר.	עריכה - תבנית - שיחה
117	החסיד שמואל דובער מבוריסוב בא לליובאוויטש לשאול את אדמו"ר הצמח צדק ענין מסובך בדא"ח. אמר לו הצמח צדק שישאל שאלה זו את החסיד רבי זלמן קרלבניק, שהייתה לו השגה מועטת בחסידות והיה אומר מאריך בתפילה ובתהלים בבכיה. ואכן רבי זלמן הסביר לו את הענין בטוב טעם ודעת, כששאלו רבי שמואל דובער על כך אמר לו רבי זלמן - כי נתחנך אצל דודו שהיה מחסידי אדמו"ר הזקן כי העיקר הוא שעבוד הלב, וממילא באה גם ההשגה בחסידות!	עריכה - תבנית - שיחה
118	אדמו"ר הרש"ב אמר כי בכל ענין אוהב הוא את המתינות, וגם בשירה ונגינה. כאשר אדמו"ר הרש"ב היה כותב מאמרים היה לפעמים מפסיק באמצע, מניח מטפחת על הכתב, ומנגן. בהתוועדות י"ט כסלו תרס"ד הבחורים שהשתתפו בהתוועדות ניגנו מהר מכיוון שרצו להזדרז ולשמוע את המאמר, אך הרבי נזף בהם באומרו: "לא ייתכן לעסוק בענין ולחשוב כיצד להיפטר ממנו. התייחסות כזאת נוגדת את האמת".	עריכה - תבנית - שיחה
119	אמר אדמו"ר הריי"צ: כשיהודי אומר את תפילת אלקי נשמה כראוי בניגון בנעימה ובשמחה, הרי חשוב אצל רבש"ע כמו יהודי אחר האומר אותה תפילה עם כוונות האריז"ל.	עריכה - תבנית - שיחה
120	אדמו"ר הרש"ב לא אחז מלימוד ריבוי חסידות אלא העיקר שיהיה הכל עם עבודה, להתפלל עם חסידות. מכיון שבלימוד חסידות עיקר ההבנה היא מתוך השפעה רוחנית מלמעלה ולא מעצם הלימוד. אדמו"ר האמצעי אמר בשם אדמו"ר הזקן כי ללמוד חסידות בלי עבודת התפילה היא חוצפה, והרי זה כמעט כ"מעמיד צלם בהיכל"!	עריכה - תבנית - שיחה
121	אצל אדמו"ר האמצעי הייתה תקנה כי אסור ללמוד חסידות מפיו של חסיד שאינו מתייגע בעבודת התפילה, ואכן כך היה נהוג בפועל שלפני שחסיד רצה לדבר בחסידות היו שואלים עליו אם הוא מאותם שמותר לשמוע מפיהם חסידות. אדמו"ר הריי"צ אמר כי לשמוע חסידות ממי שאינו ראוי לכך, הרי זו היא סקילה רוחנית!	עריכה - תבנית - שיחה
122	המוהל בברית של רבי משה בנו של אדמו"ר הזקן, היה רועה שאיש לא הכיר בשם "בצלאל". כאשר החסידים תמהו מדוע נבחר דווקא רועה זה לשמש כמוהל בברית, ענה להם אדמו"ר הזקן שיהודי זה בקי בכל התורה כולה, ואור הנשמה מאיר בו על ידי משניות, שכן "משנה" אותיות "נשמה".	עריכה - תבנית - שיחה
123	על החסיד רבי משה וילנקר, שהיה ידוע כ"חסיד פנימי", אמר אדמו"ר האמצעי: אצל רבי משה, משועבדים גם הרגלים להשגת אלקות. לפני הסתלקותו אמר ר' משה על עצמו, שביכולתו לתת דין וחשבון על על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו בעשר השנים האחרונות.	עריכה - תבנית - שיחה
124	החסיד רבי יקותיאל ליעפלי היה בעל כשרונות חלשים ביותר. הוא הגיע לאדמו"ר הזקן בעת שאדמו"ר הזקן היה מלובש בתפילין דרבינו תם, קפץ מהחלון אל חדרו שבקומה השניה, וזעק במרירות: רבי חיתכו לי את החלל השמאלי (שבו שוכן היצר הרע). אדמו"ר הזקן הגיב: רבונו של עולם, ואתה מחיה את כולם כתיב. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, והתהפך לאיש אחר בהשכלה ובעבודה.	עריכה - תבנית - שיחה
125	היו ימים שלימים שבהם לא היה החסיד רבי יקותיאל מליפעלי טועם מאומה מכיון שהיה עסוק בתפילות שחרית מנחה וערבית. הוא אמר שמכיון שהרבי בירך אותו באריכות ימים, יכול הוא להיות בריא גם מבלי לאכול.	עריכה - תבנית - שיחה
126	פעם התעורר ויכוח בכולל חב"ד בענין אופן חלוקת כספי התרומות הנאספות בקופה בין עניי ארץ ישראל. אדמו"ר הרש"ב התבטא על כך כי "אנשי ירושלים לא ראו מאורות מימיהם", ולכן אין להם יכולת הבנה ושיקול דעת נכון, כשכוונתו היא שהם מעולם לא ראו את רבותינו נשיאינו.	עריכה - תבנית - שיחה
127	בתקופת הבריחה הגדולה מקראון הייטס, התבטא הרבי בכאב על כך שהעסקנים נפגשים עמו ביחידות, מבטיחים הבטחות לחיזוק וביסוס השכונה, אך לא עומדים בהצהרותיהם. באחת ההזדמנויות אמר הרבי בפני קהל של אלפי חסידים בשעת ההתוועדות: "אם אתה לא רוצה - אל תפעל. מדוע הינך צריך לומר שקרים בחדר בו הרבי נשיא דורנו קיבל ליחידות?!".	עריכה - תבנית - שיחה
128	הרב מנחם צבי ריבקין עם העגיל באוזנו הימנית כאשר החסיד ר' יחיאל נתן ריבקין, ששיכל את כל ילדיו בטרם עת, נסע לרבי המהר"ש לבקש את ברכתו לזרעא חיא וקיימא - בירכו הרבי מהר"ש בבן, ונתן לו עגיל שיענוד לבנו הנולד, כסגולה לאריכות ימים. בזכות ברכתו של הרבי נולד בנו, הרב מנחם צבי ריבקין, שאכן ענד את העגיל באוזנו עד סוף ימיו.	עריכה - תבנית - שיחה
129	החסיד רבי משה שלמה מפאריטש נחלה אנוש באמצע חייו ואדמו"ר האמצעי לא הסכים לברכו בברכה לרפואה שלמה. רק כעבור שנתיים, בל"ג בעומר תקע"ו נאות הרבי לברכו, והוא נרפא מיד. כשנפטר אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח, עבר ר' משה שלמה והתיישב ליד קברו בעיירה ניעזין, ואדמו"ר הצמח צדק היה שולח לו מידי חודש כסף למחייתו.	עריכה - תבנית - שיחה
130	כשהאדמו"ר רבי ישראל מרדכי טברסקי מרחמסטריבקא נכנס לחדרו של הרבי הוא לא רצה לשבת והמשיך לעמוד, והרבי אמר לו בפליאה: "מ'זעצט זיך ניט באַ מחותנים?!" (לא יושבים אצל מחותנים?!) יש המסבירים שכוונתו של הרבי הייתה לכך שאדמו"רי ליובאוויטש ואדמו"רי שושלת צ'רנוביל הם מחותנים, על ידי שרבי יעקב ישראל מטשערקאס נשא את בת אדמו"ר האמצעי. ויש המסבירים שהרבי החזיק את רבי ישראל מרדכי למחותנו, מכיון שבנו רבי נחמן יוסף היה תלמידו כבנו של הרבי.	עריכה - תבנית - שיחה
133	הרב שמואל בצלאל שעפטיל - הידוע בכינויו 'הרשב"ץ' - זכה לראות בחייו שישה מרבותינו נשיאינו, בהיותו בחור צעיר זכה לראות את אדמו"ר הזקן, ובעת זקנתו היה המלמד של הרבי הריי"צ, נפטר בט"ו סיון תרס"ה.	עריכה - תבנית - שיחה
134	תבנית:הידעת?/134	עריכה - תבנית - שיחה
137	בהתוועדות בשבת קודש, ערב ל"ג בעומר של שנת תשל"ג, הודיע הרבי לתדהמתם של החסידים שלא יצא לתהלוכה למחרת, שלא כמנהגו בשנים שבהם חל ל"ג בעומר ביום ראשון. הסיבה לכך הייתה מאורע של ההיפך מאהבת ישראל שאירע באותם ימים בשכונת קראון הייטס. הרבי סירב לצאת למרות כל תחנוניהם של החסידים השבורים והכואבים ואמר שהוא רוצה לצאת אפילו יותר מהם, אלא שאינו יכול - והתבטא בכאב: "סוגרים אותי בחדר כמו רשב"י במערה".	עריכה - תבנית - שיחה
138	תבנית:הידעת?/138	עריכה - תבנית - שיחה
139	תבנית:הידעת?/139	עריכה - תבנית - שיחה
140	בחג הגאולה י"ב תמוז תשמ"ח הודיע הרבי בשיחתו על "הצעה חדשה" - שכל אחד יכתוב על פיתקה מיוחדת שלושה ענינים חדשים שפעל במעשה בפועל בשנה האחרונה, בהתאם לרצונו של אדמו"ר הריי"צ - בעל הגאולה. הרבי ביקש שאת הפיתקה יכניס כל אחד למעטפה מיוחדת ועליה האות "ח" - ראשי תיבות "חדש", וגם ראשי תיבות "חשאי", כיון שתוכנה נשאר חשאי ומיועד אך ורק למסירה באוהל אדמו"ר הריי"צ. הרבי הסביר את מטרת ההצעה - "לעורר את אלו שכל הענינים שעד עתה לא פעלו עליהם, רחמנא ליצלן, שכולי האי ואולי יתביישו מעצמם שאינם יכולים למלא הצעה פשוטה זו!"	עריכה - תבנית - שיחה
141	מסופר שפעם בהתוועדות קודש של הרבי הרש"ב הבחורים מרוב השתוקקות לשמוע את המאמר ניגנו את ניגון ההכנה למאמר בחיפזון. הרבי הרגיש בדבר והקדיש שיחה שלימה לעניין, ותוכנה, שיהודי בעבודתו צריך לעשות כל דבר בשלימות ובפנימיות. אפילו שהמדובר הוא אודות דבר שמשמש כהקדמה לעניין אחר - הרי בשעה שנמצא בהקדמה, הוא 'מונח' בזה לגמרי. ובכלל זהו עיקר גדול, שהיכן שנמצאים ואוחזים, שזה יהיה באמת.	עריכה - תבנית - שיחה
143	בשנת תר"ג באו לליובאוויטש הרבנים הגאונים רבי דוד לוריא מביחאוו, רבי נחמיה מדוברובנה, רבייצחק אייזיק אפשטיין, רבי פרץ מבעשנקאוויטש ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב דוד לוריא התפלפל עם אדמו"ר המהר"ש בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, אמר לו הצמח צדק: הברית מילה שלו היה בתפארת שבנצח.	עריכה - תבנית - שיחה
144	תבנית:הידעת?/144	עריכה - תבנית - שיחה
145	תבנית:הידעת?/145	עריכה - תבנית - שיחה
147	תבנית:הידעת?/147	עריכה - תבנית - שיחה
148	תבנית:הידעת?/148	עריכה - תבנית - שיחה
149	תבנית:הידעת?/149	עריכה - תבנית - שיחה
150	תבנית:הידעת?/150	עריכה - תבנית - שיחה
152	כשביקר פעם ר' שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה לגילוי אליהו. אדמו"ר הזקן השיב לו וכאן עומד ר' בנימין קלעצקער, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר היחידה שבנפש והוא צוחק מהגילוי אליהו של תלמידך.	עריכה - תבנית - שיחה
153	באחת היחידויות של הרב מרדכי שמואל אשכנזי המרא דאתרא בכפר חב"ד אצל הרבי, ביקש ברכה עבור בחור מכפר חב"ד שלא למד בישיבה, שיצליח להיפטר מהדרישה לשרת בצבא. כמענה, הרים הרבי את עיניו מהפתק ושאל אותו: 'מהיכן ההיתר על-פי דין למי שלא לומד תורה שלא ישרת בצבא 'מאי חזית דדמא דידך סומק טפי [מה ראית שהדם שלך אדום יותר]?!'...	עריכה - תבנית - שיחה
156	בשנת תש"מ נערכה 'הכנסיה הגדולה' של התנועה העולמית 'אגודת ישראל' בירושלים. לקראת הכנסיה שיגר הרבי מכתב בן שתי עמודים שעסק בנושא שלימות הארץ, אך בעקבות השפעתו של נציג הליטאים בכנס, נמנעה הקראת המכתב. כאשר שמע על כך רבי שמחה בונים אלתר האדמו"ר מגור, יצא במחאה מהאסיפה וביקש שלא יזמינו אותו יותר, ואכן הייתה זו הכנסיה האחרונה שנערכה מטעם 'אגודת ישראל', לפני הפיצול בתשמ"ט.	עריכה - תבנית - שיחה
157	תבנית:הידעת?/157	עריכה - תבנית - שיחה
159	לאמירת לחיים על משקה חריף בהתוועדות נאמרו על ידי אדמו"ר הריי"צ שני טעמים: א. כמו שמשקים את הבהמה לפני השחיטה כדי שיהיה קל יותר להפריד את העור, כך משקים את 'הנפש הבהמית' לפני שמתחילים בהתוועדות - כדי שיהיה קל יותר להפריד את השכבות החיצוניות המכסות על טוהר הנשמה. ב. כמו שמשקים את הבהמה כדי שיהיה קל לבדוק אם יש סירכה בריאה, כך גם אומרים לחיים - כדי שיהיה קל יותר לבדוק בהתוועדות אחר המומים ולתקן אותם.	עריכה - תבנית - שיחה
161	הרבי מקפיד במאוד להשתמש בשפה נקיה, ומתרחק משימוש בביטויים שליליים ונוהג לומר תחתם "היפך הטוב" וכדומה. אחד מהביטויים אותו טבע הרבי היה 'יהודי שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה' במקום להשתמש בביטוי 'חילוני'. בשיחה שנשא הרבי בענין 'מיהו יהודי' התבטא על כך: "לאמיתו של דבר כל היהודים הם "דתיים", ולפעמים, אצל אלו שקוראים עצמם "בלתי דתיים", יש דתיים יותר מאשר אלו שקוראים עצמם "דתיים"...".	עריכה - תבנית - שיחה
162	חסידים מספרים אודות כח ההתעמקות של רבי בנימין קלעצקער, שאירע פﬠם ביום השוק בהלכו מבית הכנסת ﬠם הטלית ותפילין, התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אח"כ הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו.	עריכה - תבנית - שיחה
164	תבנית:הידעת?/164	עריכה - תבנית - שיחה
165	כאשר המגיד ממעזריטש רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב שולחן ערוך באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו; אדמו"ר הזקן, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי פנחס בעל ההפלאה ואחיו רבי שמואל מניקלשבורג, ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד, ששקד במשך מספר שנים על כתיבתו, וכאשר פרסם אותו נודע בשם 'שולחן ערוך הרב', זכה לתפוצה רחבה, והתקבל בברכה אצל כל גדולי ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
168	במענה ליהודי ששאל את הרבי כיצד הוא יכול לתקן החסרה באמירת השיעורים היומיים, השיב לו הרבי: "חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה".	עריכה - תבנית - שיחה
169	עם הקמת תנועת החסידות, כינה הבעל שם טוב את תלמידיו ובני חבורתו בשם: אוהבים, ידידים, חברה אהובים, חברה ידידים. רק כאשר התעוררה ההתנגדות לתנועה שהלכה והתפתחה קראו להם המתנגדים בשם 'חסידים'. אדמו"ר הזקן התבטא על כך: "אך" - טוב לישראל!...	עריכה - תבנית - שיחה
171	ידוע בשם הבעל שם טוב שמכל דבר שיהודי רואה או שומע צריך לקחת הוראה בעבודת ה'. פעם שאלו את הבעל שם טוב מה אפשר ללמוד מאפיקורס, והשיב: כשיהודי מבקש ממך עזרה, עליך לחשוב שרק אתה יכול לעזור לו!	עריכה - תבנית - שיחה
173	י"א ניסן ב' אלפים תפ"ח היה היום הראשון של בני ישראל בארץ ישראל, ובאותו יום מל יהושע בן נון את כל בני ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
176	כאשר הוקמה שכונת נחלת הר חב"ד עבור גל העולים מברית המועצות, דחף הרבי באופן נמרץ את עסקני חב"ד לדאוג לפיתוחה וביסוסה של השכונה החדשה, ואף הציע שיקראו לה כפר חב"ד ג'.	עריכה - תבנית - שיחה
178	תבנית:הידעת?/178	עריכה - תבנית - שיחה
179	תבנית:הידעת?/179	עריכה - תבנית - שיחה
180	תבנית:הידעת?/180	עריכה - תבנית - שיחה
189	תבנית:הידעת?/189	עריכה - תבנית - שיחה
190	תבנית:הידעת?/190	עריכה - תבנית - שיחה
191	תבנית:הידעת?/191	עריכה - תבנית - שיחה
192	בשנת תשל"ט, כאשר התחוללה באיראן מהפכה קיצונית שסיכנה את חייהם של יהודי המדינה, הבריחו שלוחי הרבי קבוצות גדולות של מאות נערים ונערות מהמדינה. הנערים הפרסיים נקלטו בשכונת קראון הייטס, כאשר הרבי ליווה את תהליך קליטתם ועודד רבות את העסקנים שטיפלו בהם. החביבות שרחש להם הרבי הגיעה לשיאה בליל הסדר, כאשר הרבי ביקר באולמות שבהם נערכו הסדרים עבורם ובירך אותם (בנוסף למקומות בהם נהג לבקר מידי שנה: ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומכון חנה). בערב פסח, הרב יעקב יהודה הכט - ראש העוסקים בפעילות למען הנערים - ניגש לקבל מהרבי מצות בחלוקת המצות עבור ליל הסדר של הנערים. להפתעתו, ביקש ממנו הרבי שיתנו לו שמונה 'כזיתים' מהמרור של הנערים הפרסיים דווקא!	עריכה - תבנית - שיחה
196	תבנית:הידעת?/196	עריכה - תבנית - שיחה
197	תבנית:הידעת?/197	עריכה - תבנית - שיחה
199	תבנית:הידעת?/199	עריכה - תבנית - שיחה
200	תבנית:הידעת?/200	עריכה - תבנית - שיחה
201	תבנית:הידעת?/201	עריכה - תבנית - שיחה
209	תבנית:הידעת?/209	עריכה - תבנית - שיחה

משתמש:חבר/הידעת לפי ימים

תוכן עניינים

תשרי

חשוון

כסלו

טבת

שבט

אדר

ניסן

אייר

סיוון

תמוז

אב

אלול

קטעים שעוד לא סודרו לפי ימים

תפריט ניווט