מבצע נרות שבת קודש

מבצע נרות שבת קודש[1] הוא אחד מעשרת המבצעים עליהם הכריז הרבי, על המבצע הכריז הרבי בשנת תשל"ד.

מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה
נרות שבת קודש

במסגרת המבצע פועלים חסידי חב"ד לעידוד נשים ובנות מגיל 3 ומעלה להדליק נרות שבת בכל יום שישי. מטבע הדברים, עיקר העיסוק במבצע זה נעשה על ידי נשי ובנות חב"ד.

היסטוריה

רקע

לאחר דיווח בבטאון חב"ד על פעילות של נשות חב"ד בעפולה בחלוקת ערכות נש"ק, הרבי התחיל המבצע ואמר שכבר התחילו במקום אחד.

 
מבצע נש"ק פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.

תחילת המבצע

המבצע החל בפועל בשיחה אותה נשא הרבי בפני החסידים בכ"ד אלול תשל"ד, בה דיבר ועורר אודות כך אשר כל אשה ובת בישראל, תשתדל בקיום מצות הדלקת נרות שבת קודש ויום טוב, וכמו כן - בנות יתחילו להדליק נרות שבת מגיל חינוך. ענין זה אינו תקנה של הרבי אלא חידוש של מנהג ישן שכבר היה נהוג בחצרות בעלז, באבוב, גור, ואף בליטא בחצר וולוז'ין אצל רבי חיים מבריסק ועוד {{הערה|שיחות קודש תשל"ה חלק א, באתר היברובוקס}. יש להעיר, שבחצרות חסידיות רבות מקובל בבתי האדמו"רים שהבנות מדליקות נרות ש"ק, ובחלקן נוהגות כן מגיל י"ב שנה (כך נהגו בחסידות טאהש, וכן בצאנז-באבוב וקמינקא, אפטא, ויזניץ, טשרנוביל, רוזין וסלונים. מובא בספר "עבודת הלוויים" - טאהש, עמ' קכד). הרבנית מסקווירא, נכדת המהרי"ד מבעלזא, החלה להדליק נר שבת מגיל י"ב כנהוג בבעלזא (מבאר השבת (פאללאק), מנהגי ליל ש"ק, חלק א, עמ' עד). בבית אדמור"י ויזניץ נהגו שהבנות ידליקו מגיל בת מצווה ב' נרות בברכה (אוצר הליכות והנהגות, מנהגי ה"ישועות משה" מויזניץ, עמ' נא).}.


מדי יום שישי יוצאות נשים למרכזי קניות, לבתי-רפואה ולבתי-ספר, על-מנת לחלק בהם נרות שבת-קודש לנשים ובנות יהודיות. בה-בעת, הרבי דורש מהן לשמור על כללי הצניעות היהודיים, כמקובל מדורי-דורות.

הרבי אף הורה[2] שכל הפרטים של מבצע זה אמורים גם בנוגע להדלקת נרות יום טוב.

במשך השנים הלכה והתרחבה הפצת הערכות, כאשר בארץ הקודש פועלת מחלקה מיוחדת בתוך ארגון נשי ובנות חב"ד הדואגת להפצת ערכות ממותגות ומסובסדות להקלה על קיום ההוראה, ולקיום מבצעי עידוד לבנות התיכון והסמינר לחלוקת הערכות, כאשר בשנת תשע"ט חולקו באמצעות הארגון בישראל בלבד מעל ל-1,200,000 ערכות (בנוסף לערכות המחולקות באופן פרטי, ועל ידי ארגונים חב"דיים אחרים).

מדברי הרבי בנוגע למבצע

 
קופסת גפרורים שהעניק הרבי למרת אסתר שטרנברג מראשי המתעסקות במבצע בי"א ניסן תשל"ה בחתימת שמו הקדוש (מתוך 3000 חפיסות גפרורים שהורה הרבי להדפיס באותו יום)
פמוט שלישי

מענה הרבי למערכת עיתון "משיח טיימס" שיוצא לאור על ידי ארגון צבאות השם צבאות בניו יורק, לאחר שהכניסו את שער העיתון של אלול תשמ"ה – תשרי תשמ"ו. על השאר נראו בין השאר "כף מאזניים", שבכף האחד כדור הארץ, ובכף השני והמכריע כמה מצות שעושים ילדי צבאות השם, בין השאר שני נרות שבת קודש: כמדובר כ"פ [כמה פעמים] כדאי להוסיף נר קטן ג [שלישי] בין ב' הנרות או מצידם.

אזכיר עה"צ [על הציון] שיהא בהצלחה

ליקוט מענות קודש תשמ"ה

הרבי[3] מסביר, כי מהותם של נרות שבת מבוארת בזוהר הקדוש ובמקומות נוספים - להוסיף אורה, רוחנית וגשמית, כתיקון לכך ש"חווה כיבתה נרה של עולם", ולכן הגם שבדורות הקודמים היה נהוג, שהגם שכל אשה ובת מחויבים בעצם בהדלקת נרות השבת, היו הבנות יוצאות ידי חובה בהדלקת הנרות של אימן, אך כיום שהחושך מאפיל על העולם, יש צורך להגביר את האורה הרוחנית והגשמית כאחד ולדאוג שכל בת תדליק נרות שבת, ותברך עליהן בשם ומלכות.

פשוט ומובן שאם יסבירו לה, את הכוחות שהיא מקבלת מהשם כדי להוסיף אורה ולהביא להשראת השכינה בבית, גם היא תהיה מאושרת בזכות שנפלה בחלקה.

וכדי להצליח בדבר זה, ידוע המנהג לתת מעת בקופת צדקה לפני הדלקת הנרות, ומן הראוי לחנך גם את הבת לתת צדקה קודם הדלקת הנרות כדי לחנכן גם במנהג טוב זה, וכדי לחנכן להרגיש בצרת יהודי אחר - שאינו הולך לו הכל כראוי. עם זאת, כאשר מעוררים על נתינת מטבעות לצדקה לפני הדלקת נרות, יש להדגיש שאסור לאשה לטלטל את הקופה לאחר ההדלקה[4].

יש לעשות את המצווה בשמחה ובטוב לבב, וכאמור בזוהר הקדוש[5] בנוגע למצווה זו, שתעשה "בחדוה דלבא ורעותא".

אשה שכתבה לרבי (בשנת תשי"ז) שדואגת מכך שנרות השבת שלה נופלים וכבים, כתב הרבי שזהו כעין סימן לכך שבעלה צריך להוסיף בלימוד החסידות, המאור שבתורה, והוספה באור ברוחניות, תגרום לכך שהבית יהפוך למואר בכל המובנים[6].

מבצע זה הוא אחד משלושת המבצעים הקשורים לנשות ישראל, שראשי התיבות שלהם הוא חנ"ה, חלה - כשרות האכילה ושתיה, נדה - טהרת המשפחה, והדלקת הנר.[7] - נרות שבת קודש ויום טוב.

פמוטות

הרב יעקב לנדא העיד כי מנהג חסידי חב"ד היה שלא לקחת פמוטות עם בסיס מרובע אלא פמוטות עם בסיס עגול דווקא, כיוון שאלה עם הבסיס המרובע מקורם בכנסיות של הנוצרים. לפועל, לא ראינו שאנ"ש מקפידים על כך.

בראשית המבצע התמודדו הפעילות עם הצורך להזכיר לבנות מידי שבוע כי עליהן להדליק את הנרות לקראת שבת. בתור פתרון, הועלתה הצעה לחלק פמוטים פשוטים לכל אשה שמקבלת על עצמה להדליק נרות שבת, וכך הפמוט עצמו יהווה תזכורת. לצורך כך הכניסו מנהלי המבצע לרבי חמש דוגמאות שונות של פמוטים, והרבי הורה לשלב בין כמה מהן.

לקראת ההתוועדות לרגל י"ב תמוז תשל"ה שנערכה פחות משנה מאז שהרבי הכריז על המבצע, ביקש הרבי להביא להתוועדות פמוט לדוגמא, ואכן החסידים דאגו להביא להתוועדות את אחד מהפמוטות מצופה בזהב טהור, עליו נחרטה הקדשה מיוחדת בצירוף מספר הפמוט מאז תחילת המבצע - 245,001.

יוזמות בקשר למבצע נש"ק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מיד לאחר הכרזת הרבי על המבצע, החלו חסידים בערים שונות ברחבי הארץ והעולם לצאת מידי ערב שבת עם רכבים מעוטרים ורמקולים להכריז על זמני ההדלקה. כך לדוגמא בלוד מתמידים בכך כבר למעלה מ-40 שנה ברציפות הרב משה ברונפמן והרב שמעון דדון, במגדל העמק - הרב משה ברדוגו, וחסידים נוספים.

תחינה בשעת ההדלקה

אצל נשות ישראל מקובל להתפלל לאחר הדלקת הנרות, כשהן מליטות את הפנים בכפיהן.

מנהג זה הוא רק בהדלקת נרות שבת אך לא בהדלקת נרות חג.

בחלק מקהילות ישראל נהגו להתפלל בנוסח מיוחד ולומר תחינה לפני ואחרי הדלקת נרות, ואדמו"ר הריי"צ אף שיבח מנהג זה[8], אך כאשר שאלו על כך את הרבי השיב: "לא שמעתי לא הן ולא לאו ולא ראיתי בבית הרב תפילת בקשה להדלקת הנרות ולכן לדעתי לא יתערב בזה"[9].

לקריאה נוספת

  • נרות שבת קודש - כתבי יד קודש, במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1900 עמוד 16

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נש"ק
  2. לקוטי שיחות ח"ט עמ' 23)
  3. לקוטי שיחות ח"ט עמ' 22) במקום אחר הרבי מסביר הטעם ההלכתי האם הוא מצד כבוד השבת או עונג שבת או שלום בית. היום לכאורה הטעם הוא מצד עונג שבת.
  4. ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כו.
  5. בראשית מח, ב.
  6. שבועון בית משיח 1199 עמוד 31.
  7. התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמ' 74 (78)
  8. ליקוטי דיבורים חלק ג' תקלז, ב.
  9. אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קנא.