שיניים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־14:27, 29 באוקטובר 2024 מאת קודש לנשיא הדור (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראשפניםנשימהדםגידיםורידי הדםעורקיםעצביםבשרעצמותעורשערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולתמצחמוחקרום שעל המוחאויר שבין המוח לגלגולתקרום שעל האוירשערות הראש והזקןזקןעינייםעפעפייםאוזנייםאףפהשפתייםלשוןחיךשינייםצואר - (קנה, ושט וורידים)עורףלחייםסנטר
איברי הגוף
בית החזהבית השחיבטןטבוראגןלבריאותכליותכיס המרהכבדקיבהאיברי הפסולתאיברי ההולדהסיומא דגופאיסוד דנוקבא
גפיים
כתפייםידייםרגלייםעקבאצבעותציפורניים
ראו גם
אשר יצרבריאות ורפואהאדם - מין המדבר (תבנית)
השיניים הקדמיות

שיניים הן מבנים קשיחים הקבועים בפה. השיניים משמשות לחיתוך ועיבוד המזון. השיניים משמשות גם להפקת חלק מצלילי הדיבור.

ההקפדה על ניקיונן

חשיבות ניקיון השיניים רבה, בין השאר לשמירה על פה נקי, הנחוץ עבור התפילה לפי ההלכה[1].

כחלק מחשיבות הרפואה המונעת, מעודד הרבי הקפדה על בריאות השיניים, כולל צחצוח שיניים מגיל מוקדם למניעת חורים[2]. ביחידות לאחד מהתמימים בישיבה ב770 העיר הרבי שעליו להקפיד על צחצוח השיניים[3]. כמו כן, בסדר הנהגה לתלמידים שהוגה על ידי הרבי נכתב: "רחץ פה ונקה שינך (בימות החול) בכל בוקר, כי נוגע הוא לבריאות הגוף, וגם אסור להזכיר שם שמים בלי רחיצת הפה (לבד מיום תענית).".

המשמעות הרוחנית

בקבלה מבואר שלאדם יש 32 שיניים בפה כנגד ל"ב נתיבות חכמה שלמעלה, מכיון שהחיך - שבו קבועות השיניים, הוא מקום התגלות החכמה בפרצוף אריך אנפין (לעומת הגרון שהוא בחינת הבינה דאריך אנפין).

בחסידות

אדמו"ר הזקן מפרש[4] את הפסוק "לבן שינים מחלב" כי שינים הם הטוחנות את המאכל להיות מתעכל במעים שעל ידי יהי' מזון לגוף. כמו שאם אין האדם טוחן ולועס המאכל בשיניו לא יבא המאכל לידי עכול כלל ולא יהיה לו למזון ולשובע. כך ברוחניות, כדי שיהי' מזון ל"רמ"ח אברין דמלכא", שתהא נפשו מרכבה אליהם שיתאחד ממש עם הנפש, צריך האדם להקדים לכך את בחינת השינים הטוחנות ומפררות, דהיינו לפרר ולברר כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ולדקדק ולפשפש בהן, כדי שעל ידי כן יהיה בבחינת עכול בנפש, שהטוב יקבל למזון ולשובע והפסולת המעורב תערובת זר ופסולת ידחה לחוץ. וכן בענין בירורי המדות אהבה ויראה, כל אדם לפי שיעורו עליו לשקול במאזני שכלו כיצד היא האהבה האמיתית לה'.

הערות שוליים

  1. ראו בשיחת שבת פרשת משפטים תשכ"ה. יחידות הרב מרדכי מנטליק אצל אדמו"ר הריי"צ, ז' אדר תש"ט.
  2. מכתב באנגלית, ט"ו תמוז תשמ"ו, תרגום: מורה לדור נבוך חלק ב' עמוד 18.
  3. דעם רבי'נס קינדער עמוד רחצ.
  4. תורה אור ויחי מז, ג.