אל תירא
אל תירא
|
|---|
|
אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם, וּמִשּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹּא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵ-ל: וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל, אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט: אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ: |
| סידור אדמו"ר הזקן |
את שלושת פסוקי "אל תירא" ואת הפסוק "אך צדיקים" אומרים בסיום כל תפילה משלושת תפילות היום.
טעם האמירה
בסיום התפילות, לאחר אמירת "עלינו לשבח" וקדיש יתום (בציבור), אומרים את שלושת הפסוקים "אל תירא.. עוצו עצה ותופר.. ועד זקנה אני הוא..". אמירת זו מבוססת על המסופר במדרש שלאחר גזירת המן, מרדכי הצדיק שאל תינוקות של בית רבן, מה למדתם היום? ואמר לו כל תינוק פסוק אחר משלושה פסוקים אלו, וכששמע מרדכי את הפסוקים האלו מפיהם שמח[1].
לאחר מכן אומרים את הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך", מפני שפסוק זה מבטא במילים "ישבו ישרים" את ההמתנה שלאחר התפילה (יודו לשמך). כפי שנאמר במשנה במסכת ברכות[2] על חסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת לאחר התפילה[3].
הרבי עורר[4] להתחזק באמירתו במיוחד בתקופה האחרונה שמצב העולם הולך ומידרדר ו"מלכויות מתגרות זו בזו" ומצב של היפך אהבת ישראל בין בני ישראל - נדרשת הבקשה של ("ועמך כולם צדיקים") "ישבו ישרים" באופן של מנוחה ושלווה, עד למפגש עם ("את פניך") הקב"ה - "פני האדון הוי'".
הוראת הרבי בשנת תשד"מ הייתה להוסיף בתפילה את אמירת "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך" קודם התפילה והפסוק "אך צדיקים" לאחריה. לאחר מכן הורה הרבי להנהלת צבאות ה' להוציא מדבקה עם פסוקים אלו, על מנת שידביקו בסידורים וגם הרבי בעצמו הניחה בסידורו.
קישורים חיצוניים
- הרב ישראל אלפנביין, המדבקה שהרבי השאיר בתוך הסידור שלו כעשר שנים בשבועון כפר חב"ד
- שלט בן 40 עם משמעות אקטואלית • סקירה היסטורית מצולמת
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ ט"ז או"ח סימן קלב, סק"ב.
- ↑ ובגמ' ברכות לב, ב.
- ↑ ט"ז או"ח סימן קלב, סק"ב. וראה שם שכנגד מה שהחסידים הראשונים היו שונים שעה אחת קודם התפילה, אנו אומרים את הפסוק אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה".
- ↑ ראה בשיחת י"ט וכו' כסלו תשד"מ, אודות הסגולה המיוחדת באמירת "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ובאמירת "אך צדיקים..".