אברהם חיים נאה
| הרב אברהם חיים נאה | |
|---|---|
| |
| לידה | י"ג אייר תר"נ |
| פטירה | כ' תמוז תשי"ד |
| תפקידים נוספים | מחבר ספרי הלכה, מראשי כולל חב"ד, ספרא דדיינא ב'העדה החרדית',חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ אגודת ישראל, רב בסמרקנד, אוזבקיסטן, רב וראש ישיבה במצרים ורב שכונת הבוכרים בירושלים. |
הרב אברהם חיים נאה (ידוע כבעל השיעורים) (י"ג אייר ה'תר"נ - כ' תמוז ה'תשי"ד) היה רב ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים. מראשי כולל חב"ד, ספרא דדיינא ב'העדה החרדית', חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ אגודת ישראל, רב בסמרקנד, אוזבקיסטן, רב וראש ישיבה במצרים ורב שכונת הבוכרים בירושלים.
תולדות חיים
הרב חיים נאה, נולד בי"ג אייר בשנת תר"נ, בחברון, לאביו הרב מנחם מענדל נאה ולאימו מרת מוסיא בת הגאון רבי בערל אשכנזי (קאליסקער), שהיה שד"ר וחוזר של אדמו"ר הצמח צדק[1].
הרב חיים נאה נולד למשפחה רבנית מיוחסת, דור ט"ו לרבנים מורי הוראה. אביו הרב מנחם מענדל נאה מחשובי רבני חב"ד ומראשי כולל חב"ד בארץ הקודש וזקנו הרב משה צבי נאה כיהן כרבה של קאליסק[2].
בילדותו הוא למד אצל הרב יוסף יעסיל הראליק, רבי חיים חזקיהו מדיני בעל השדי חמד קרבו אז, ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת דרשת הבר מצווה שלו, בהיותו בחור צעיר החל בכתיבת ספר חידושי תורה על הש"ס, וכן כתב ספר שו"ת בשם פתח דברי[3].
בבחרותו למד בישיבת מגן אבות חברון, ישיבת תורת חיים ובישיבת אהל משה, והוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים[4].
באותם שנים הוא היה מקורב לרבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של ירושלים וגאב"ד העדה החרדית.
בשנת תרע"א, כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות אדמו"ר הרש"ב, לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו[5].
עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית[6], בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין[7] (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) והתגורר בירושלים.
בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלה הרב נאה יחד עם רבים מיהודי ארץ הקודש, למצרים. רעייתו דבורה נאה נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, ברוך נאה, הגיעה אף היא למצרים. במצרים ייסד הרב נאה ישיבה לגולים, כמו כן הוא הוציא אז ספר ליהודי מצרים בשם "שנות חיים"[8].
בתום המלחמה חזר הרב נאה לירושלים כמזכירו ויד ימינו של הרב יוסף חיים זוננפלד גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית[9]. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש[10].
בשנת תרח"צ מונה כחבר הנהלת כולל חב"ד. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.
בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ אותו כמנהל כולל חב"ד יחד עם הרב שלמה יוסף זווין, הרב שאול דוב זיסלין, הרב עזריאל זליג סלונים והרב חיים יוסף רוזנבלום. הרב נאה וסלונים מונו להיות המנהלים הראשיים.
נפטר בכ' תמוז תשי"ד. לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב עזריאל זעליג סלונים שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אביו וזקניו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.
דעותיו והשקפותיו
מחלוקת השיעורים
על אף שעמד בקשרים רבים עם החזון איש שאף כינה אותו "כבוד ידיד נפשי שליט"א", נחלקו השניים בעניין השיעורים, שיטתו של הרב נאה מבוססת על שיטת הרמב"ם שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן השולחן ערוך והגאון החיד"א, מנהג ירושלים ו"מנהג העולם" בלשון המשנה ברורה[11]. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם הרב עובדיה יוסף מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג הרב הראשי לישראל, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, המקובל הרב שלום משאש, האדמו"ר הפני מנחם מגור, הרב שלמה זלמן אויערבך, הרב מרדכי אליהו הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף הראשון לציון[12], הגאון הרב שלום אלישיב[13]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו"[14].
על שיעוריו חלק החזון איש אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים[15]. שיטת החזו"א מתבססת על מדידת הנודע ביהודה שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב עובדיה יוסף בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.
שיעורי מידותיו של הרב נאה
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.
- מדות שטח
- א) פרסה = 4 מיל = 3840 מטר.
- ב) מיל = 2000 אמה = 960 מטר.
- ג) אמה = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
- ד) טפח = 4 אגודלין = 8 ס"מ.
- ה) אגודל = 2 ס"מ.
- ו) אורך שעורה = 1 ס"מ.
- ז) רוחב שעורה = 3,3291 מ"מ.
- ח) שעורה על צדה = 26/7 מ"מ.
- מטבעות ומשקלות
- א) מנה = 100 דינרים = 480 גרם.
- ב) שקל, סלע = 4 דינרים = 19,2 גדם.
- ג) שקל בגמרא = 2 דינרים = 9,6 גרם.
- ד) דינר = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
- ה) מעה = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
- ו) פונדיון = 2 איסרים = 0,4 גרם.
- ז) איסר = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב = 1 קיראט = 0.2 גרם.
- ח) פרוטה = חצי שעורה = 0.025 גרם.
- כלים
- כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.
- לתך - 15 סאה = 120,960.
- סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.
- רביעית = 86 גרם.
מאבק בציונות
הרב חיים נאה לחם בציונות והיה ממתנגדיה הגדולים בארץ ישראל, יחד עם הרב יוסף חיים זוננפלד הוא נפגש עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים, את המשלחת ארגן יעקב ישראל דה האן. משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות זאת, המשיך ר' חיים נאה להתנגד לציונים, ולחילולי שבת ההמוניים אותם הם ארגנו.
קשריו עם אדמו"רי חב"ד
אצל אדמו"ר הרש"ב
לאחר שחזר מבוכרה נסע הרב נאה לליובאוויטש, שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב איצ'ה מתמיד[16]. בעת ההתוועדות פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, הרב נאה הסכים לך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".
אצל אדמו"ר הריי"צ
בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הרב ברוך נאה בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב מנחם מענדל נאה. לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מירושלים הגרא"ח נאה נכנס ליחידות נוספת וקיבל מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע 'קצות השולחן', ספר המבאר את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
מסופר שלאחר השואה, רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב דובער בוימגרטן התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.
רוב[17] חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים[18].
בימי השואה, כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה, חתם הרב נאה במבוא של ספרו קונטרס השולחן במילים: "לאלתר לגאולה אמן".
אצל הרבי
עוד לפני הנשיאות של הרבי, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.
כמו כן בין הרבי לרב נאה הייתה התכתבות עניפה שעסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג.
עם אדמו"רים ורבנים
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב שניאור זלמן גרליק, הרב שלמה יוסף זווין והרב חיים שאול ברוק[19].
מלבד קשריו עם גדולי הדור שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב שלמה זלמן אויערבך, הראשון לציון הגאון הרב עובדיה יוסף, אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחח עם הגאון רבי בן ציון אבא שאול ועם הראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו אשר בדרשותיו[20] אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה[21].
הנצחתו
נכדו, הרב אליעזר זילבר מבני ברק, ובנו הרב אברהם חיים זילבר מצפת, הקימו את "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה", הפועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול. בין פעולותיו של האיגוד ניתן למנות פעולות שונות להנצחת שמו, כגון קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה[22].
במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.
חיבוריו
- קצות השולחן - קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב, חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
- פתח דברי - שאלות ותשובות.
- קונטרס הסידור - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: תורה אור, נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.
- פסקי הסידור - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
- לוח כולל חב"ד - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
- שיעורי תורה - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין (מקרב הציבור הליטאי) על פסקיו בספרו זה.
- שיעור מקווה - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
- שיעורי ציון - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
- אבני צדק - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף שיעור מקווה. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
- בקבצי יגדיל תורה ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.
צאצאיו
- בניו
- הרב ברוך נאה, עורך לוח כולל חב"ד וגמרא שלימה.
- הרב משה צבי נאה, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה.
- הילד זלמן נאה נרצח על קידוש השם במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט בהיותו בן 8 בלבד.
- בנותיו
- חיה לאה מייזליש - אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש - מנקר ראשי ברבנות פתח תקווה.
- שרה וינד - אשת לוחם האצ"ל אליעזר וינד.
- לנה בורגנסקי - אשת הרב יוסף משה בורגנסקי - רב בית הכנסת 'פועלי צדק' נתניה ומנהל בית ספר של המזרחי.
- רחל זילבר - אשת ר' משה יעקב זילבר, משמשו של רבי אהרן רוקח מבעלזא.
- חנה קוזלובסקי - אשת הרב אפרים פישל ברך קוזלובסקי.
לקריאה נוספת
- נודע בשיעורים ספר לדמותו, שניאור זלמן ברגר.
- שמן ששון מחבריך, הרב שלום דובער וולפא, פרק הסוקר את תולדות חייו (ערך: הרב אברהם חיים נאה).
- מאורי ישראל - פרק הסוקר את תולדות חייו.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצוניים
- כתבה מקיפה בשבועון בית משיח מאת שניאור זלמן ברגר.
(הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג) - כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה
(הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג) - ://archive.li/35d8y מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'.
- הייחוס של הגר"ח נאה. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- העיתונות מספידה את הגאון החב"די.
- כתבה אודות הרב נאה - שבועון משפחה. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה
. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג) - הרב אברהם מלמד, רבי חיים נאה אתר צדיקים (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- שניאור-זלמן ברגר, הגר"ח נאה ובוכרא, שבועון בית משיח, כ תמוז התשע"א (22.07.2011) (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- שניאור-זלמן ברגר, תמונות הפוסק החב"די
(הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג) - שניאור זלמן ברגר, ידיד נפשי - ידידות הגאונים הרב אברהם חיים נאה והרב עובדיה יוסף. חשוון, תשע"ד
(הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג) - תיעוד רגעים מחייו של הגאון החב"די ר' חיים נאה, באתר 'לחלוחית גאולתית'
ספריו
- תמצית הספר 'שיעורי תורה'
- הספר 'שיעורי תורה'
- הספר 'שיעורי ציון'
- הספר 'שיעור מקווה'
- קונטרס השיעורים
- פסקי הסידור
- קונטרס השלחן
- דברי צדק
- סדרת ספריו קצות השלחן חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי, חלק חמישי, חלק שישי, חלק שביעי, חלק שמיני וחלק תשיעי.
הערות שוליים
- ↑ ב'ספיר ויהלום' (פומרנץ) ובנודע בשיעורים עמוד 28, מסופר שנקרא בשם זה לאחר שחמש שנים מאז החתונה לא נפקדו הוריו בילדים, עד שאמו הלכה להשתטח על ציונו של בעל אור החיים הקדוש, ובשעת הברית נקרא בשם אברהם על שם סב אמו, ובשם חיים על שם האור החיים הקדוש.
- ↑ נודע בשיעורים עמוד 28 ושם מסופר כי משפחת נאה מקורה בספרד לפני כ500 שנה, ובגירוש גורשו ארבעה אחים נאה ואחד מהם הגיע לרוסיה
- ↑ נודע בשיעורים ע' 55-58
- ↑ נודע בשיעורים, פרק ג'
- ↑ המכתבים מובאים בפתח ספרו חנוך לנער
- ↑ על השליחות מסופר בפירוט בנודע בשיעורים פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב
- ↑ על צאצאיו נמנים חבר הכנסת שמחה רוטמן והעיתונאי ידיד חב"ד שאול שיף
- ↑ בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר נודע בשיעורים פרק ז'
- ↑ נודע בשיעורים ע' 99
- ↑ נודע בשיעורים ע' 100-104
- ↑ בסימן רע"א סעיף יג.
- ↑ הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה
- ↑ מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה
- ↑ נודע בשיעורים פרק כד ושם מקורות לפוסקים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה
- ↑ בעיקר מהציבור הליטאי
- ↑ את הנסיעה מזכיר הרב נאה בקצות השולחן סימן ע"ז
- ↑ ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם הרבי נוהג בשיעורים אלו.[דרוש מקור]. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.
- ↑ אוצר החסידים בערכו של הרב נאה
- ↑ נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)
- ↑ הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה באתר ישיבה
- ↑ נודע בשיעורים ע' 182
- ↑ ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה