ישראל אריה לייב שניאורסון
הרב ישראל אריה לייב שניאורסון (שניאורסאהן. כונה לייבל, ריא"ל והשתמש גם בכינוי מרק גוראריה[1]; כ"א באייר תרס"ו[2] - י"ג באייר תשי"ב). הוא אחיו של הרבי, בנם של רבי לוי יצחק והרבנית מרת חנה שניאורסון.
תולדות חיים
לידתו וילדותו
ר' ישראל אריה לייב נולד, בכ"א באייר תרס"ו[2] בעיר ניקולייב, כבנם הצעיר של רבי לוי יצחק והרבנית מרת חנה שניאורסון. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, חרסון[3]. היה מכונה בשם לייבל.
בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "האח" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, הרבי ודובער, כתורמים עבור בחורי ישיבת תומכי תמימים. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה[4]. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה[5]. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של אדמו"ר הצמח צדק"[6]. תחילה למד הילד בתלמוד תורה יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.
בשנת תרע"ה אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב ברוך שניאור זלמן שניאורסון, לאדמו"ר הרש"ב ש"יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב". אדמו"ר הרש"ב שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם חג השבועות תשע שנים".
הרב יואל כהן שהכירו בתל אביב נוהג לספר:
שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' לייב, בסגנון של חקירה.
עוד מספר: שר' ישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו'.
בחרותו
בתשעה הימים שמראש חודש אב ועד תשעה באב נהג לסיים בכל יום מסכת גמרא אותה למד בלילה שלפני כן[7]. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים מ"ה וב"ן בקבלה. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק על המושגים מ"ה וב"ן, אבל מהות המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי חקירה[8].
בשנת תרפ"ד, לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר בפטרבורג, עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ליחידות. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה בתורת החסידות והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו[9].
ר' לייבל (כך היה כינויו), התרועע עם חסידי חב"ד בלנינגרד והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ביהדות. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל 'המשך' תרס"ו של אדמו"ר הרש"ב. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "תפארת בחורים" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.
באור לה' טבת תרפ"ט, סיפר אדמו"ר הריי"צ לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע דא"ח מאדמו"ר הרש"ב יחד עם ר' ישראל אריה לייב[10].
בשנת תר"צ עזב את ברית המועצות ועבר לגור בברלין שבגרמניה. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גוראריה" שהיה בחור חב"די מדנייפרופטרובסק שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא[11].
בשנת תרצ"א, ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת תרצ"ג.
באותה תקופה עבר לפריז שבצרפת שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות לארץ ישראל ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, הרבנית חיה מושקא שניאורסון, התנדבה במסירות נפש להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי[12].
במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.
בארץ ישראל
בשנת תרצ"ד עלו לארץ ישראל וגרו בעיר תל אביב, שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.
ביום ל' באב שנת תרצ"ט נישא למרת גניה רויטמן (נולדה ביום כ"ה באלול שנת תר"ע להירש מאיר ושרה מילגרם מלודז', שהיה באותה תקופה תחת ממשלת רוסיה. הוריה נרצחו בשואה בגטו לודז'), הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה[13].
בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעיתים להתוועדויות של חסידי חב"ד בבית כנסת נחלת בנימין בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד חסידות עם המשפיע הרב נחום גולדשמיד, אותו הכיר עוד מילדותו ב'חדר' ביקטרינוסלב. לפני שהוא עבר לאנגליה הוא פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול שהרבי ימונה לאדמו"ר[14].
בשנת תש"ג, כשהרבי הדפיס את לוח היום יום, שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": "תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!"[14].
ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולדה להם בתם היחידה, דליה.
בי"ג שבט תש"י שיגר מברק ניחומין לבית הרב על הסתלקות הרבי הריי"צ[15].
בחודש אייר שנת תש"י, בעזרתו של מר שז"ר (שר החינוך, באותה תקופה), נסע לאנגליה כדי להשלים את לימודיו. ביום כ"א באייר הגיע ללונדון והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.
חיבורו המדעי
חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. בהתוועדות י' שבט תשל"ה בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא"ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו[16].
לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): "ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד"ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז"ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך".
פטירתו
פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר".
אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: "ות"ח ת"ח".
בסיום הפתק כתב הרבי: "ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל""
לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים[17] ביום י"ג באייר שנת תשי"ב, נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש[18].
עוד באותו יום קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול נפטר", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שיווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו הרבנית חנה - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו[19].
הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, שלום דובער גורקוב ואחיו שמואל דוד גורקוב, אברהם שם טוב ושלום דובער פוטרפס. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.
כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.
ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש והרבי היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת חנה שניאורסון, כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה[20]. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, ו' בתשרי שנת תשכ"ה.
העברת ארונו לארץ הקודש
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב בן ציון שם טוב שישלחו את ארון אחיו לארץ ישראל. במקביל שלח הרבי מברק לחברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שהתגוררו בתל אביב שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב פנחס אלטהויז, הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה ונהג המשאית ברוך גופין. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מכפר חב"ד. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק בצפת, שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה)[21].
כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.
עליה לקברו
החל משנת תש"ל[22] עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת תשס"ה החל ארגון התאחדות החסידים לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי[23].
לתלמידים השלוחים לישיבת תורת אמת, ירושלים שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת תש"נ ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני ל"ג בעומר אעה"צ"[24].
כשהרב לוי ביסטריצקי, רבה של צפת, דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו תהלים ונתנו צדקה, ענה הרבי: "תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"".
דאגה למצבו של הקבר
הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.
בי"א באב תשל"א, לפני נסיעה של הרב יצחק דוד גרונר, הוא התבקש לבוא לחדר הרבי, ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל כ' במנחם אב[25], וכשענה שיהיה בארץ ישראל אמר לו הרבי בבכיה: "איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין טבריא[26]; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל" (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת מיהו יהודי ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב דו"ח מפורט לרבי[27].
בקיץ תשל"ג כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב דוד רסקין מביקורו בארץ הקודש: "המצבה דאחי ע"ה – צריכה איזה תיקון?"
הנצחתו
רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת[דרוש מקור].
מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית קריית אונו היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת תלמוד תורה בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ביחידות ובהתקרב מועד הנחת אבן הפינה שנערכה בל"ג בעומר תשכ"ד ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב שמואל חפר בנמקו כי חותנו הרב חיים יוסף רוזנבלום הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ברוסיה וכן אח"כ בארץ הקודש והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע[28] באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים[29].
לזכרו הוקמו קרנות גמ"ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.
לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור שמעון סילמן, מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך הגאולה[30].
בכפר חב"ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.
מדברי הרבי על אחיו
בשנים תשכ"א, תשכ"ה, תשל"ח, תשמ"ה, תשמ"ז[31] אמר הרבי מאמרי חסידות במיוחד עבור 'ימי השנה' לפטירת אחיו. בשנת תנש"א ביאר הרבי בשיחה את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי תורת החסידות וההוראה בעבודת השם הנלמדת מכך[32]:
- ישראל - ראשי התיבות של "יש שישים ריבוא אותיות לתורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.
- אריה - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה במסכת אבות[33]: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.
- לייב - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים גשמיים וחומריים.
בשנת תשנ"ב יצא לאור על ידי מערכת אוצר החסידים קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי הרבי בקשר ליארצייט שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה[34]
משפחתו
- אשתו: גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
- בתו: גב' דליה רוטמן, הייתה נשואה לאבנר רוטמן.
- נכדיו: אריאל רוטמן (נולד כ"ד באלול תשל"ה) ודניאל יהושע רוטמן (נולד ז' באדר תשל"ח).
- אחיו: ר' דובער שניאורסון.
- אחיו: הרבי.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי - אתר COL
- חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי
(אנגלית) - יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו -
- מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע"ה
- הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"
- שניאור זלמן ברגר, הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי, שבועון בית משיח - על פי עבד אברהם אנכי
- סקירה מפורטת על ענייני י"ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים (ע' 12 ואילך)
- ליקוט מענות קודש - י"ג אייר
- קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות - בהוצאת התאחדות החסידים
- קובץ י"ג אייר בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי
- "אריה-לייב" • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?, רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ר' ישראל אריה לייב
- י"ג אייר שנת השבעים, חוברת מהודרת בהפקת התאחדות החסידים
- להבין ענין י"ג אייר, התוועדות עם הרב משה אורנשטיין
- כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו
- פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי
-
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הערות שוליים
- ↑ שהיה שמו של בחור חב"די שטבע והשתמש בדרכון שלו עקב רדיפות בברית המועצות. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במערכת הביטחון, ולא רצה שיזהו אותו.
- ↑ 2.0 2.1 ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ"ט נכתב: סוף חודש אייר ה'שי"ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר. הנה- הרבנית חנה בעצמה כותבת שבנה נולד בסוף חודש אייר. וברשימות הרב"ש עמוד סח, נכתב שסבו של לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש"ב שבסוף חודש אייר תרע"ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ"ל יוצא, שר' ישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס"ו. כתואם למסמכי הארכיון המקומי של ניקולייב, ששם נכתב שהוא נולד בכ"א באייר תרס"ו, עם זאת ב"ספר מאמרים מלוקטים", חלק ה', במאמר "אחרי קדושים - י"ג אייר תשכ"א" נכתב בפתח דבר שהוא נולד בג' סיוון תרס"ט. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר החדש "שנים ראשונות" עמוד 541.
- ↑ תולדות לוי יצחק, חלק ב' עמוד 395
- ↑ מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת תרע"ב, הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב לוי יצחק שניאורסון, לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.
- ↑ מפי הרב שמחה גורודצקי שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.
- ↑ במקור באידיש: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".
- ↑ מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.
- ↑ מפי אמו, הרבנית מרת חנה שניאורסון.
- ↑ שני סיפורים לי"ג אייר - מפי ר' יואל כהן.
- ↑ ספר השיחות תרפ"ט, עמ' 66-65.
- ↑ מפי שלום דובער גוראריה
- ↑ ימי מלך חלק א' עמודים 392-393
- ↑ "שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד" - מזכרונות הרבנית חנה
- ↑ 14.0 14.1 הרב אשכנזי, עמ' 159.
- ↑ ימי מלך ח"א ע' 70
- ↑ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני" באתר חב"ד אינפו.
- ↑ על פי מכתב הרבי מד' סיון תשי"ב
- ↑ זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.
- ↑ על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211
- ↑ כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק - חב"ד אינפו.
- ↑ מפי הרב גרשון מענדל גרליק - התמים (בית משיח), אייר-מנחם אב תשס"ד ע' 8
- ↑ על פי ההוראה שמסר ר' חיים מרדכי אייזיק חודקוב לר' אפרים וולף
- ↑ מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)
- ↑ מפי ר' אברהם שטרנברג
- ↑ יום הסתלקותו של רבי לוי יצחק, אביהם של הרבי ור' ישראל אריה לייב.
- ↑ כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור בצפת.
- ↑ תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד
- ↑ תשורה חפר, תשע"ה
- ↑ דיווח מהכנס של שנת תש"ע
- ↑ משיחה בפסח שני
- ↑ שיחה משבת פרשת אחרי-קדושים שיחת י"ג אייר ה'תנש"א.
- ↑ פרק ה' משנה כ'
- ↑ ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) מנחם מענדל פעלער - נדפס בקובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גל' 40 (ע' 18)