פורטל:אישי חב"ד

גרסה מ־15:31, 4 בספטמבר 2016 מאת די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) (עריכה - שינוי סדר)
פורטל:חסידים ואנשי מעשה
פורטל:חסידים ואנשי מעשה

באנציקלופדיה החב"דית חב"דפדיה אלפי ערכים העוסקים בדמויות ההוד של תנועת החסידות הכללית וחסידות חב"ד בפרט. החל מגדולי החסידות - תלמידי הבעל שם טוב והרב המגיד ממזריטש, וחצרות חסידיות רבות ומפוארות שהסתעפו מהם, ממשיך בחסידי ותלמידי רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד עד לגדולי החסידות בזמננו. תיאורים ומאפיינים תוארו החסידים ומשנתם מהם משכילים, עובדי ה', רבנים ושלוחים.

בחסידות חב"ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של חסידים גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. גם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף ניגונים שחברו חסידים בעלי מנגנים, מושרים בהתוועדויות חסידיים ומעוררים לעבודת ה'.

תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על-פי דרך החסידות. הפורטל שלפניכם מרכז את ערכי האישים של חב"דפדיה בהתאם לדורות בהם חיו, השתייכותם ופעולותיהם.

המשפיע ר' מענדל פוטערפאס
המשפיע ר' מענדל פוטערפאס

הרב מנחם מענדל פוטרפס (ידוע גם בכינויו: ר' מענדל. כ' תשרי תרס"ח-ד' תמוז תשנ"ה) היה חסיד ומקושר לרבותינו נשיאינו, איש מסירות נפש, הקים מוסדות רבים מאחורי מסך הברזל, ומשנת תשל"א שימש כמשפיע ומחנך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

הפך למושג ולסמל עוד בחייו, ניהל במסירות נפש את הישיבות המחתרתיות על אף רדיפות אנשי הנ.ק.וו.ד, פיקד וניהל על מבצע 'יציאת רוסיה תש"ו' בתום מלחמת העולם השנייה, וישב שנים ארוכות בגלות קשה בסיביר. לאחר יציאתו מרוסיה, ייסד מוסדות חינוך על טהרת הקודש בלונדון, ובשנת תשל"א מונה בהוראת הרבי לשמש כמשפיע המרכזי של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, וזכה להעמיד דורות של תמימים מקושרים ומסורים בלב ונפש לרבי.

ר' מענדל נולד בכ' תשרי תרס"ח בעיירה פלעשניץ ברוסיה הלבנה, לאביו מנחם מענדל ולאמו מריאשא, הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מנעוועל, היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' חנוך הענדל קוגל. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.

לקראת חודש תשרי תשנ"ה היה בדרכו לנסוע לרבי, כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו עד לפטירתו, בד' תמוז תשנ"ה, ושם מנוחתו כבוד.

לאחר פטירתו, פורסמו בשבועון בית משיח, מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית. הרב חיים לוי יצחק גינזבורג כתב סדרה ארוכה של זכרונות מהתוועדיותיו, כתבות אלו לוקטו על ידי אליהו וולף לספר בשם ר' מענדל. הרב גינזבורג הוציא ספר לילדים ובו סיפורים לדמותו וסיפורים מפיו.



בחרו ערך מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
חסידי אדמו"ר הזקן  •  חסידי אדמו"ר האמצעי  •  חסידי אדמו"ר הצמח צדק  •  חסידי אדמו"ר המהר"ש  •  חסידי אדמו"ר הרש"ב  •  חסידי אדמו"ר הריי"צ  •  חסידי אדמו"ר שליט"א

רבי דובער שניאורי - האדמו"ר האמצעי (ובאידיש מכונה דער מיטלער רבי) הוא האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן. נולד בט' כסלו תקל"ד לרבי שניאור זלמן וסטערנא. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה ליובאויטש. הסתלק ביום ט' כסלו תקפ"ח ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.


הידעת?
הידעת?

החסיד רבי משה שלמה מפאריטש נחלה אנוש באמצע חייו ואדמו"ר האמצעי לא הסכים לברכו בברכה לרפואה שלמה. רק כעבור שנתיים, בל"ג בעומר תקע"ו נאות הרבי לברכו, והוא נרפא מיד.

כשנפטר אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח, עבר ר' משה שלמה והתיישב ליד קברו בעיירה ניעזין, ואדמו"ר הצמח צדק היה שולח לו מידי חודש כסף למחייתו.


סמיכה לרבנות

בהתוועדות כ"ד טבת בשנת תשי"ב עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה עוד לפני חתונתם, היות שלעיתים מתעורר צורך בשאלת רב יש צורך שיהיה כל אחד רב בביתו.

בשנת תשל"ו חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת תשל"ט הורה לשלוחים לארץ הקודש שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות. פעם אמר הרבי לבחור ביחידות (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות.

בשמחת-תורה תשל"ו ביאר הרבי בהרחבה את ההכרח בקבלת הסמיכה להוראה, והוסיף כי לאחר קבלתה יש להמשיך בלימוד לקבלת הסמכה לדיינות.

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש נוסד בשנת תשל"ו כגוף המאגד את רבני חב"ד.

הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש מנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

במשך השנים עבר בית הדין שיינוים בהרכבו, כיום בית הדין מונה שבעה מרבני חב"ד.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה - חב"ד הינו מוקד הלכתי חב"די המופעל על ידי רבנים ומורי הוראה בקהילות חב"ד בארץ הקודש, המעניק מענה לשאלות הלכתיות פרקטיות של חסידי חב"ד. המכון מתהדר בנגישות שלו לציבור ובתשובות מהירות לשואלים.

כיום משתתפים במכון למעלה מ - 40 רבני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.

רבני חב"ד בעבר:

שאול דב זיסלין  •  שמואל לויטין  •  יהודה קלמן מארלו  •  אהרון יעקב שווי  •  שניאור זלמן גרליק  •  לוי ביסטריצקי  •  אברהם חיים נאה  •  שלום דובער ליפשיץלרשימה המלאה

רבני חב"ד בהווה:

יצחק יהודה ירוסלבסקי  •  טוביה בלוי  •  עזריאל חייקין  •  יוסף שמחה גינזבורג  •  מאיר אשכנזילרשימה המלאה

רבנים החתומים על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח:

מנחם מענדל גלוכובסקי  •  מאיר גרינברג  •  יוסף יצחק ווילשאנסקי  •  דוד חנזין  •  שלמה זלמן לבקיבקר  •  צבי אלימלך טורנהיים מלווקע  •  אהרן רוזנפלדלרשימה המלאה


יהודים רבים מרחבי העולם רואים את עצמם כידידי חב"ד המרגישים שייכים לחסידות חב"ד ומשתדלים לעזור במידה רבה להפצת המעיינות וקיום הוראותיו ורצונו של הרבי.

בין ידידי חב"ד נמנים מחד אדמו"רים רבנים וראשי ישיבות, ומאידך פוליטיקאים אישי ציבור ורבים מיהודי העולם.

רבנים

אליהו בקשי דורון  •  יורם אברג'ל  •  משה שלמה עמאר  •  חיים מוולוזי'ן  •  יוסף חיים זוננפלד  •  יצחק מאיר מורגנשטרן  •  מאיר ברנסדורפר  •  משה פיינשטיין  •  דוד חי אבוחצירא  •  ישראל מפולוצק  •  יצחק זאב סולובייצ'יק  •  יעקב יוסף  •  יונה יחיאל מצגר  •  מרדכי אליהו  •  חיים דרוקמן

פוליטיקאים

בנימין נתניהו  •  מאיר פרוש  •  ראובן ריבלין  •  יעקב כ"ץ  •  יולי אדלשטיין  •  אריה דרעי

לרשימה המלאה

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
רשימת הערכים המבוקשים
ערך מורחב – חב"דפדיה:בקשת ערכים#אישים

רבנים שחתמו על הפסק דין