חיים יהודה קרינסקי
הרב החסיד רבי חיים יהודה קרינסקי (ר' יוד'ל) הוא מזכירו של הרבי זי"ע, יושב ראש מחנה ישראל, ומרכז לעניני חינוך ומזכיר אגודת חסידי חב"ד.
תולדות חיים
הרב קרינסקי נולד בשנת תרצ"ה בבוסטון שבארצות הברית לר' שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת אחי תמימים בעיר, ולאחר מכן לתומכי תמימים 770.
בשנת תשט"ז, לאחר הטבח בכפר חב"ד, נשלח על ידי הרבי לכפר חב"ד על מנת לעודד את התושבים. בשנת תשי"ח התבקש על ידי הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב להצטרף לצוות המזכירות של הרבי וכן החל לשמש כנהג של הרבי. בשנת תשל"ב, על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר אגודת חסידי חב"ד. בשנת תשמ"ז ביקש הרבי שיעזוב את עבודת המזכירות עקב בעיות שהתעוררו, וכעבור שבוע לאחר בקשות חוזרות של המזכירים החזירו הרבי לתפקיד. בשנת תשמ"ט מונה לחבר בהנהלת מחנה ישראל ובשנת תשנ"ח, בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, ד"ר ניסן מינדל, מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית חיה מושקא, אשתו של הרבי.
במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מתהלוכת ל"ג בעומר, ויוזמות נוספות.
פולמוסים
בחודש אייר שנת תשנ"ד, בעקבות עתירתו לערכאות יחד עם עוד שלשה מחברי אגו"ח, הוציאו אחד עשר מרבני אנ"ש[1] מכתב בו הם כותבים שקרינסקי "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם[2]. בחודש תמוז שנת תשנ"ה, בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה בדין תורה בזבל"א וזבל"א[3] בענין הצוואה של הרבי[4], הוציא הרבנים אברהם אזדבא ויהודה קלמן מרלו מהבד"צ קראון הייטס, מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"[5].
הרב קרינסקי הודיע אז שאי הגעתו נעשתה ע"פ החלטת רבנים (כנ"ל)" וכן בכל מקרה הוא אינו 'לא ציית לדינא' כיון שבבית הדין לא כיהנו אז שלושה רבנים. אף הרבנים במכתבם לא כתבו שחל עליו הגדר ההלכתי של 'לא ציית לדינא' - המדבר במקרה בו אדם מסרב להתייצב בפני בית דין כשר, אלא שהוא בפועל 'לא ציית לדינא' דשו"ע - להתייצב בפני מרא דאתרא אף אם אין הוא מכהן כדיין בבית דין.
בחודש ניסן שנת תש"ע, פירסם רבה של קראון הייטס הגאון האדיר הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"[6]. לעומתו טוענים כמה פורקי עול חיילי מענדי הנדל כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה[7], הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.
בחודש מנחם אב תש"ע, על פי החלטה משונה ומגוכחת של גוף שקורא לעצמו ועד רבני ליובאוויטש, הועבר המזכיר הרב קרינסקי ממשרתו כיו"ר המל"ח כמובן שאף אחד אינו מכיר בהחלטה הזויה זו והוא ממשיך לעשות חיל בתפקידו כיו"ר המל"ח ומחנה ישראל.[8].
במשך מספר שנים התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של הרב קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר בארצות הברית{{הערה|לראשונה בשנת תשס"ה, מה שגרם לנערי ה'משיחיסטין' וה'עסקנים' בינהם לקנאות קנאה יתירה בדירוגים אלו כונה קרינסקי 'מנהיג' תנועת חב"ד, ולמרות שילדי מנדי הנדל והמשיחיסטים שקינאו ניסו לשכנעו לעשות 'מחאה' הרב קרינסקי לא פרסם מחאה כלשהי בנושא ולא ייחס להם כל חשיבות כמובן. הדבר התקבל בהבנה רבה ובהזדהות כנה מכלל חסידי חב"ד ברחבי העולם [9].
משפחתו:
אחיו:
- ר' יוסף דוב קרינסקי ע"ה
אחיותיו:
- מרת סופי גודמן.
- מרת יוכבד גולדברג.
אשתו: מרת דבורה, בת ר' זאב וולף קזינץ שהיה ממקושרי כ"ק אדמו"ר הריי"צ והרבי, והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.
ילדיו:
- הלל דוד - קראון הייטס.
- מנחם מענדל - קראון הייטס.
- שיינא ביילא, אשת ר' יוסף ברוך פרידמן - קראון הייטס.
- לוי - שליח בניו המפשיר.
- חנה, אשת ר' יוסף יצחק פוטערפאס - קראון הייטס.
- שמעיה - קראון הייטס.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ הרבנים: יצחק הכהן הענדל, אברהם אזדבא, מרדכי דוב אלטיין, מרדכי שמואל אשכנזי, יצחק רייטפארט, יהודה קלמן מרלו, יצחק יהודה ירוסלבסקי, יצחק דוד גרונר, לוי ביסטריצקי, יצחק מאיר הרץ, יהודה צבי פוגלמן
- ↑ צילום המכתב
- ↑ ראשי תיבות זה בורר לו אחד וזה בורר לו א - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי
- ↑ בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני הבד"צ בקראון הייטס - בניגוד לטענת הבד"ץ
- ↑ צילום המכתב
- ↑ חב"ד און ליין
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך.
- ↑ המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"? - חב"ד אינפו
