הרב עובדיה יוסף
[[קובץ:|250px]]
ראשון לציון, מרן
לידה י"א בתשרי תרפ"א
בגדד, עיראק
פטירה ג' בחשוון תשע"ד
ירושלים, ישראל
מקום פעילות פתח תקוה, תל אביב, ירושלים
השתייכות רבני ספרדי
תפקידים נוספים רב ונשיא מועצת חכמי התורה
חיבוריו ראו בהמשך

הרב עובדיה יוסף, (י"א בתשרי תרפ"א - ג' חשוון תשע"ד) היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן".

תולדות חיים

 
תשמ"ב, הרב עובדיה כרב הראשי לישראל (מימין הרב שלמה גורן)

הרב עובדיה יוסף נולד בי"א בתשרי תרפ"א (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת תרפ"ד עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים, בה גדל יחד עם אחיו ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה[1] ואברהם עובדיה[2] . בנערותו למד בישיבת פורת יוסף, שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת תש"ד נשא את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים תש"ה-תש"ז שימש כדיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית. בשנים תש"ז-תש"י שימש כאב בית דין במצרים.

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי בפתח תקווה, בשנים תשכ"ה-תשכ"ח כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת תשכ"ט נבחר לכהן כרב ראשי בתל אביב.

בחשוון תשל"ג נבחר לרב הראשי הספרדי, לצד הרב שלמה גורן ששימש כרב הראשי האשכנזי. באייר תשמ"ג הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת תשד"מ ייסד את מפלגת ש"ס והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

סוף ימיו

בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות תשע"ד אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע"ד הלך הרב יוסף לבית עולמו.

הקשר לחסידות ולחב"ד

 
הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)
 
בביקור במוסדות חב"ד במילאנו

בנו הרב יעקב יוסף העיד[3] כי "לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת". בנו הרב יצחק יוסף העיד ש "כשאבא דיבר על האדמו"ר, הכל היה מתוך כבוד"[4].

עוד בשנות צעירותו בא במגע עם חסידי חב"ד והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב בשיכון חב"ד בירושלים שנוהלה על ידי הרב נפתלי רוט[5] והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות מרכז הצלה לילדי ישראל, בהנהלת הרבנים עזריאל זליג סלונים. בדרשתו השבועית במוצאי שבת, שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את שו"ע הרב, הצמח צדק, ואת ספרי הרב חיים נאה. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב שמעון אליטוב והרב שלום דובער וולפא. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב מרדכי שמואל אשכנזי. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם הרבנות הראשית[6].

היה בין המצדדים הבולטים בבניית מקווה חב"ד, ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו[7].

אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב"ד היה כשהרב חיים לוי יצחק גינזבורג רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו[8].

במהלך שיעור שמסר בכולל בנחלת הר חב"ד בשנות הלמ"דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של אדמו"ר הזקן בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: "מי שחפץ לנהוג כשיטתו של "הרב" - ינהג כמוה". לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה[9].

בשנת תשל"ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב"ד "כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא"[10].

במכתב מכ"ו אב תשל"ט, ביקש מהרב זלמן נחמיה גולדברג שיעביר מכתב "לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש" שיתפלל עבור כלתו אשת הרב יעקב יוסף שהייתה אז בבית רפואה[11].

לקראת סיום הרמב"ם השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב טוביה בלוי ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו[12] ואכן נטל חלק בסיום הרמב"ם ברחובות על חשיבותה של התקנה.

כתיבתו אל הרבי

א. בחודש ניסן תשט"ז שלח לרבי באמצעות הרב עזריאל זעליג סלונים את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:

ב"ה יום ה' ג' בניסן תשט"ז, כבוד האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו"ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.

את הספרים שלחתי על ידי הרה"ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט"א מנהל כולל חב"ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס"ט

 
מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב

ב. לקראת י"א בניסן תשל"ב, יום ההולדת השבעים של הרבי, שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

בעזה"י. ו' ניסן תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים. אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.

נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא בספריית הרבי. מופיע גם כאן

ג. בשנת תשמ"ג, שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:

ב"ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ"ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט"א.

אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ"ק שליט"א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב"ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק"ש בהגהות ערך לחם יו"ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ"ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.

ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה"ק כקבלת חז"ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח"ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.

לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט"א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב"ד שבאה"ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה"ר שיקיים בו "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב"א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי

התייחסויות מהרבי

מכתב הרבי אליו

בכ"ז ניסן תשט"ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת[13] במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :

"ב"ה. כז' ניסן תשט"ז, ברוקלין, הרה"ג אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט"א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח"כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים מוהרע"ז סלונים שליט"א, שקיבל כת"ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז"ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ"ב ע"ב) והוא במכש"כ וק"ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו"ע חו"מ סי' רצ"ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו"כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז"ל עה"כ ואת והב בסופה. בברכה".

במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לעזריאל סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ"ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי "החכם עובדיה שי".

מסרים שונים מהרבי

בחודש טבת תשל"ג שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם[14].

בחודש ניסן תשל"ד התבקש הרב אפרים וולף למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר בארצות הברית בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית[15].

עידוד לקשר עם רבני חב"ד

לאחר שהרב מרדכי שמואל אשכנזי הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב חודקוב רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של אדמו"ר הזקן, וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה בכפר חב"ד. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג הפסח, עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח[16].

כמו כן באחת משנות הלמ"דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שבנחלת הר חב"ד, הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מנישואין שניים של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו[17].

בשנת תשמ"ו שיגר הרב יוסף הכט רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר"ע אשר על הנער המגיע לגיל י"ג לכוון בברכת "אהבת עולם" בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ"בר חיובא" לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור "בר חיובא" אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר הצמח צדק מדייק מדברי הרמב"ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - "נתקבל ות"ח. בטח יודיע באם יהיה המשך". כמו כן העיר הרבי על דברי הגר"ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - "ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ"ל".

על מכתב הרב שלום דובער וולפא שביקש את הסכמתו לספר יחי המלך (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב "התוצאות?!"[18].

הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'

בשנת תשמ"ט, לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת הליקוטי שיחות השבועית בה דן הרבי על הנהוג בציצית, כפי האר"י ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו[19]: "לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם". העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה[20].

דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי

א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-770 מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: "כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור, כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש בהוקרה והערצה רבה ונאמנה, וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף".

ב. בשנת תש"מ חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין טהרת המשפחה. בראש הקריאה נכתב: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש"[21].

ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור בתש"נ בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: "תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א"[22].

ד. לאחר ג' תמוז תשנ"ד נשא דברים על דמותו של הרבי שליט"א וכך אמר: "גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר. גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם, וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא עת עבודת הקדש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח"ו לא להרפות ידיים".

ה. בי"א ניסן תשע"ב התקיים סיום הרמב"ם מרכזי בארץ הקודש (על ידי צעירי אגודת חב"ד), בשילוב ציון יום הולדתו של הרבי. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד[23], הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו[24]. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב אברהם יוסף[25], מכתב מיוחד, בו שיבח את תקנת לימוד הרמב"ם ואת מחוללה, הרבי.

הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'

 
צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"

ביום כ"א חשון תשנ"ב, העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב שלום בער וולפא, יחי המלך, העוסק בביאור הלכות מלכים ברמב"ם. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני 'בחזקת משיח' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה "יחי המלך!".

כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על הרמב"ם הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא".

ביום ג' חשון תשנ"ג, אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר יחי המלך המשיח, המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני "בחזקת משיח" ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.

חיכוכים

בשנת תשל"ב הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן[26]. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב שלמה גורן וברב עובדיה יוסף. בשנת תשע"ג, שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא[27].

כאשר תיקן הרבי את מבצע נרות שבת קודש שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת השולחן ערוך, הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם הבאבא סאלי והרב שלום משאש).

בשנים תשמ"ט-תנש"א, ניסו גורמים מסוימים לצרף את הרב עובדיה למחלוקת, ולגרום לו לנקוט צד נגד החסידים. באותם ימים, לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו מתבטא נגד הרבי - קרא לרב שמעון אליטוב לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, וכי יואיל להבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו בשגגה לאחר שמאן דהו הטעה אותו בזדון, וכי הוא מצר על כך עד מאוד. הגר"ע יוסף אף נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שהלה לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשילו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הגר"ע יוסף[28].

משפחתו

כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים לשלוחי הרבי במקומות שונים.

ספריו

  • שו"ת יביע אומר - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת תשס"ט יצא כרך מפתחות עד חלק י.
  • שו"ת יחוה דעת - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על מסכת הוריות (ששה כרכים).
  • חזון עובדיה - הגדה של פסח, וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, פרוזבול, אבלות, תרומה ומעשרות, והלכות שבת. (18 כרכים)
  • קול סיני - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
  • לוית חן - על הלכות שבת על סדר שו"ע, שעיקרו השגות על ספר משנה ברורה.
  • טהרת הבית - שלושה כרכים על הלכות נידה ומקואות.
  • מאור ישראל - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על סדר מועד ומסכת ברכות.
  • מאור ישראל - טבעת המלך - על משנה תורה להרמב"ם.
  • מאור ישראל - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
  • הליכות עולם - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
  • ענף עץ אבות - על פרקי אבות.

ספרים אחרים

  • כף החיים - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק ב' יורה דעה מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב מר משה סופר (ירושלים) בן הרב יעקב חיים סופר בעל כף החיים י' חלקים שגר ברחוב הנביאים 84 ירושלים ושילם לו שכרו במיטב.
  • משא עובדיה - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
  • פיתוחי חותם - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
  • מעין אומר - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הקודם:
הרב יצחק ניסים
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי
ז' חשוון תשל"ג - א' ניסן תשמ"ג
הבא:
הרב מרדכי אליהו

הערות שוליים

  1. (שכשגדל התגייס לאצ"ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)
  2. (שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)
  3. בראיון שהעניק לשבועון כפר חב"ד בשנת תשמ"ח גיליון 313
  4. בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ד בכפר חב"ד
  5. מתוך נאומו של בנו הרב הראשי יצחק יוסף במעמד סיום הרמב"ם שבט תשע"ד  
  6. כך היה כאשר הרב לוי ביסטריצקי התמודד לכהונת רב העיר צפת. ראו ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'.
  7. הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד  . כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד  
  8. גיליון החייל
  9. ספר 'הרב אשכנזי'
  10. הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב"ד  
  11. שלמה מן, כשהגר"ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ"ל, ברכה מהרבי, באתר COL, ו' אלול ה'תש"פ  .
  12. ספר ימי תמימים
  13. האגרת לא נדפסה בסדרת האגרות קודש ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע"ט בעיתון 'יום ליום' - ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר"ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זה הסיבה שזה לא נשלח)
  14. ימי תמימים ח"ו ע' 81
  15. ימי תמימים ח"ו ע' 285
  16. ספר הרב אשכנזי ע' 310
  17. הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה  
  18. ראה לקמן את הסכמתו
  19. בשלהי הערה 3, נדפס בליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך.
  20. מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' שניאור הלפרין שהיה מעוזריו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר
  21. הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש  
  22. הגר"ע יוסף כותב על הרבי: "פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל"  
  23. הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם  .
  24. ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
  25. כיום רבה הספרדי של חולון
  26. הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד.
  27. הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש". כ"ד סיון תשע"ג (02.06.2013)  .
  28. תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160.