קדיש: הבדלים בין גרסאות בדף
הכנסת אורחים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קדיש''' היא תפילה להגדלת שמו של [[הקדוש ברוך הוא]] | '''קדיש''' היא תפילה להגדלת שמו של [[הקדוש ברוך הוא]] ב[[עולם]] בגילוי, והחשת הגאולה. | ||
== הרביה בקדישים == | == הרביה בקדישים == | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3260&search=%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F אגרות קודש חלק י'] | [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3260&search=%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F אגרות קודש חלק י'] | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
{{תפילה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־04:54, 18 באוגוסט 2010
קדיש היא תפילה להגדלת שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם בגילוי, והחשת הגאולה.
הרביה בקדישים
אין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים.[1]
קדיש שלאחר התפילה
קדישים הנ"ל - היינו שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג (ראה שו"ע רבנו הזקן סנ"ה ובמ"מ שם).
קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב
החסיד רבי שניאור זלמן דוכמן, שאל את הרבי בנוגע לאמירת קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום.
משיב לו הרבי:
- נפסק בשו"ע[2] דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועד"ז הוא ג"כ ברמ"א[3]
- במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה[4]. וע"פ המבואר בתורת הקבלה,[5], אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.[6] ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל[7] הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. וע"ד פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.
- בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר[8] בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות[9]
ומסיים, ע"פ הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).
- אין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.
- אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה, דכיון שאם היו חיובים בביהכנ"ס היו אומרים הקדישים, נכנס זה בסדר תפלת הצבור ואורך זמנה, וסבור וקבל.
- אין להקשות ממכתב אדמו"ר הריי"צ [10] שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי ברייתא דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו', די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו בית הכנסת אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.
- בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים [11].
אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור [12].
ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר.
- המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בביהכנ"ס - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפלת שחרית, וכמש"כ הלבוש[13], אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.
מקורות
הערות שוליים
- ↑ וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה ושו"ת דבר שמואל.
- ↑ או"ח סי' קל"ב ס"ב בהגהה.
- ↑ שו"ע יו"ד סי' שע"ו סעיף ד'.
- ↑ ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד
- ↑ בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד
- ↑ וראה ג"כ לקו"ת מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
- ↑ כמבואר בפע"ח וכו' שם,
- ↑ ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב
- ↑ הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סי' נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות מז'.
- ↑ נדפס בקונטרס ס"ח
- ↑ כנדפס בסידור תו"א - תש"א.
- ↑ הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל
- ↑ סי' קל"ב.