כרובים – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ב. א. א. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 10: שורה 10:
ב[[אצילות]] נקראים הכרובים אדם הגדול ואנפי רברבי כיוון ש[[אור אין סוף]] מלובש גם ב[[כלים]] ולזאת [[איהו וגרמוהי חד]]. ועל ידי ה[[משכן]] ו[[בית המקדש]] שצמצם [[הקדוש ברוך הוא]] [[שכינה|שכינתו]] מבין בדי ארון בעשיה אזי נקרא [[זכר ונקבה]] אנפי זוטרי בגמרא והן הן הכרובים.  
ב[[אצילות]] נקראים הכרובים אדם הגדול ואנפי רברבי כיוון ש[[אור אין סוף]] מלובש גם ב[[כלים]] ולזאת [[איהו וגרמוהי חד]]. ועל ידי ה[[משכן]] ו[[בית המקדש]] שצמצם [[הקדוש ברוך הוא]] [[שכינה|שכינתו]] מבין בדי ארון בעשיה אזי נקרא [[זכר ונקבה]] אנפי זוטרי בגמרא והן הן הכרובים.  


==בבחינת זעיר ונוקבא של עולם האצילות==
===בבחינת זעיר ונוקבא של עולם האצילות===
שני הכרובים רומזים לבחינת [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]]. ומבואר ש[[זעיר אנפין]] של [[עולם האצילות]] הוא תכלית ירידות [[אור אין סוף]] מלמעלה מלטה, בכדי להאיר ב[[עולמות בי"ע]] על ידי ה[[נוקבא]], שהיא מקור בי"ע. וזהו ענין הכתוב "כרוב אחד מקצה מזה" הוא קצה [[אור אין סוף]] שב[[זעיר אנפין]] "וכרוב אחד מקצה מזה" הוא נוקבא, [[מלכות דאצילות]], מקור עולמות [[בי"ע]]. והכרובים נעשים מקשה אחת מה[[כפורת]] שהוא בחינת [[כתר]] לשניהם וגם בחינת [[מקיף]] על הלוחות שבארון שהן בחינת [[יסוד אבא]] שנתלבשו ב[[עשיה]] בזמן ה[[משכן]] וה[[מקדש]]. ובזמן עליית הכרובים הם מעלים גם הכפורת והלוחות לאצילות וזהו שכתוב "סוככים בכנפיהם על הכפורת" שהכפורת עולה עמהם. ואחר החורבן נסתלקו זעיר ונוקבא שב[[אצילות]] למקומם ולא חזרו להתלבש עוד בעשיה [[גשמיות]] אף בבית שני כי נגנזו הכרובים. אלא רק בבחינת פנימית העולמות על ידי עסק התורה של התנאים שבימי בית שני ואחריו בהלכות שהן פנימית רצה"ע שלא נתגלה בחכמה עילאה הוא [[תורה שבכתב]].
שני הכרובים רומזים לבחינת [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]]. ומבואר ש[[זעיר אנפין]] של [[עולם האצילות]] הוא תכלית ירידות [[אור אין סוף]] מלמעלה מלטה, בכדי להאיר ב[[עולמות בי"ע]] על ידי ה[[נוקבא]], שהיא מקור בי"ע. וזהו ענין הכתוב "כרוב אחד מקצה מזה" הוא קצה [[אור אין סוף]] שב[[זעיר אנפין]] "וכרוב אחד מקצה מזה" הוא נוקבא, [[מלכות דאצילות]], מקור עולמות [[בי"ע]]. והכרובים נעשים מקשה אחת מה[[כפורת]] שהוא בחינת [[כתר]] לשניהם וגם בחינת [[מקיף]] על הלוחות שבארון שהן בחינת [[יסוד אבא]] שנתלבשו ב[[עשיה]] בזמן ה[[משכן]] וה[[מקדש]]. ובזמן עליית הכרובים הם מעלים גם הכפורת והלוחות לאצילות וזהו שכתוב "סוככים בכנפיהם על הכפורת" שהכפורת עולה עמהם. ואחר החורבן נסתלקו זעיר ונוקבא שב[[אצילות]] למקומם ולא חזרו להתלבש עוד בעשיה [[גשמיות]] אף בבית שני כי נגנזו הכרובים. אלא רק בבחינת פנימית העולמות על ידי עסק התורה של התנאים שבימי בית שני ואחריו בהלכות שהן פנימית רצה"ע שלא נתגלה בחכמה עילאה הוא [[תורה שבכתב]].