שיר של יום – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 4: שורה 4:
כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|סדר תפילות השנה}} "נהגו העם לקרוא בכל יום אחר תחנונים שיר מזמור שהיו הלווים אומרים בבית המקדש באותו היום".
כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|סדר תפילות השנה}} "נהגו העם לקרוא בכל יום אחר תחנונים שיר מזמור שהיו הלווים אומרים בבית המקדש באותו היום".


ומקורו בדברי חז"ל בגמרא על המשנה בתמיד{{הערה|דף ל"ג ע"ב}}, המדברת בשיר שהלווים היו אומרים בכל יום במקדש: ביום ראשון – מזמור כ"ד בתהילים. ביום שני – מזמור מ"ח. ביום שלישי – מזמור פ"ב. ביום רביעי – מזמור צ"ד. ביום חמישי – מזמור פ"א. ביום שישי – מזמור צ"ג. בשבת – מזמור צ"ב.
ומקורו בדברי חז"ל בגמרא על המשנה בתמיד{{הערה|דף ל"ג ע"ב}}, המדברת בשיר שהלווים היו אומרים בכל יום במקדש: ביום ראשון – מזמור כ"ד בתהילים. ביום שני – מזמור מ"ח. ביום שלישי – מזמור פ"ב. ביום רביעי – מזמור צ"ד. ביום חמישי – מזמור פ"א. ביום שישי – מזמור צ"ג. בשבת – מזמור צ"ב.


בספר [[ואני תפילתי]] מבואר שהטעם לאמירת ה'שיר של יום' בסיום התפילה לפני היציאה לעבודת היום, היא כדי להשרות על האדם שמחה של מצווה בעבודת השם.
בספר [[ואני תפילתי]] מבואר שהטעם לאמירת ה'שיר של יום' בסיום התפילה לפני היציאה לעבודת היום, היא כדי להשרות על האדם שמחה של מצווה בעבודת השם.
שורה 30: שורה 30:
המנהג הוא לומר אחרי זה [[קדיש יתום]] (יהא שלמא). קדיש זה עניינו להעלות העשייה ביצירה{{הערה|פרי עץ חיים שער הקדישים סוף פ"א.}}.
המנהג הוא לומר אחרי זה [[קדיש יתום]] (יהא שלמא). קדיש זה עניינו להעלות העשייה ביצירה{{הערה|פרי עץ חיים שער הקדישים סוף פ"א.}}.


בענין הצורך והחיוב באמירת קדיש זה (ושאר הקדישים של סיום תפלת שחרית ישנו מכתב ארוך של הרבי{{הערה|אגרות קודש ח"י ע"שב ואילך, ונדפס בתהלים אהל יוסף יצחק' בסופו.}}, שמסקנתו היא שיש להשתדל לומר את כולם{{הערה|ובסיפורי חסידים ישנם כמה עדויות לכך שהרבי השתדל אפילו באמירת קדיש דרבנן שאחרי התהילים - ואפילו כ'''שלא''' היה חיוב.}}. מאידך גיסא, הדיוק לומר קדיש זה דווקא '''אחרי''' שיר של יום הוא, כדי '''למעט''' בקדישים שלא לצורך{{הערה|שער הכולל פי"א סכ"ט, וראה גם מכתב קודש הנ"ל הע' 459. ובשיח אחרון של פסח תשי"ט (אות ט ).}}.
בענין הצורך והחיוב באמירת קדיש זה (ושאר הקדישים של סיום תפלת שחרית ישנו מכתב ארוך של הרבי{{הערה|אגרות קודש ח"י ע"שב ואילך, ונדפס בתהלים אהל יוסף יצחק' בסופו.}}, שמסקנתו היא שיש להשתדל לומר את כולם{{הערה|ובסיפורי חסידים ישנם כמה עדויות לכך שהרבי השתדל אפילו באמירת קדיש דרבנן שאחרי התהילים - ואפילו כ'''שלא''' היה חיוב.}}. מאידך גיסא, הדיוק לומר קדיש זה דווקא '''אחרי''' שיר של יום הוא, כדי '''למעט''' בקדישים שלא לצורך{{הערה|שער הכולל פי"א סכ"ט, וראה גם מכתב קודש הנ"ל הע' 459. ובשיח אחרון של פסח תשי"ט (אות ט ).}}.