הקפות – הבדלי גרסאות
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
ב[[שמחת תורה]] נהגו בתפוצות ישראל לסיים את קריאת התורה כולה בפרשת [[וזאת הברכה]]. בספרי ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] נזכרים מנהגי שמחה שונים לכבוד סיום התורה, ביניהם הוצאת [[ספר התורה]] לשמוח ולשיר עימו{{הערה|תשובות הגאונים שערי תשובה סי' שיד. מחזור ויטרי שפג. טור אורח חיים סי' תרסט.}}, אך מנהג הקפת הבימה עם ספר התורה נזכר לראשונה אצל חכמי אשכנז - רבי [[יצחק אייזיק מטירנא]]{{הערה|ספר המנהגים - שמיני עצרת.}}, ה[[לבוש | ב[[שמחת תורה]] נהגו בתפוצות ישראל לסיים את קריאת התורה כולה בפרשת [[וזאת הברכה]]. בספרי ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] נזכרים מנהגי שמחה שונים לכבוד סיום התורה, ביניהם הוצאת [[ספר התורה]] לשמוח ולשיר עימו{{הערה|תשובות הגאונים שערי תשובה סי' שיד. מחזור ויטרי שפג. טור אורח חיים סי' תרסט.}}, אך מנהג הקפת הבימה עם ספר התורה נזכר לראשונה אצל חכמי אשכנז - רבי [[יצחק אייזיק מטירנא]]{{הערה|ספר המנהגים - שמיני עצרת.}}, ה[[לבוש]] וה[[רמ"א]]{{הערה|אורח חיים סימן תרסט.}}. | ||
רבי [[חיים ויטאל]] הביא מקור למנהג זה מ[[ספר הזוהר]]: | רבי [[חיים ויטאל]] הביא מקור למנהג זה מ[[ספר הזוהר]]: | ||