הקפות – הבדלי גרסאות
| שורה 27: | שורה 27: | ||
לפי תורת החסידות, מהותם של הפסוקים היא להביא טעמים וראיות מן התורה על השמחה{{הערה|ספר המאמרים תש"ד ע' 56.}}, וכן תפילה שעל ידה פועלים שענינים אלו יהיו בגלוי{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תנש"א (התוועדויות ח"א ע' 178).}}. בכמה שיחות ביאר הרבי את ענינם של כל י"ז הפסוקים{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 203 ואילך). תנש"א (שם). תשנ"ב (שיחות קודש ח"א ע' 194).}}. | לפי תורת החסידות, מהותם של הפסוקים היא להביא טעמים וראיות מן התורה על השמחה{{הערה|ספר המאמרים תש"ד ע' 56.}}, וכן תפילה שעל ידה פועלים שענינים אלו יהיו בגלוי{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תנש"א (התוועדויות ח"א ע' 178).}}. בכמה שיחות ביאר הרבי את ענינם של כל י"ז הפסוקים{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 203 ואילך). תנש"א (שם). תשנ"ב (שיחות קודש ח"א ע' 194).}}. | ||
להקפות מכבדים אנשים שיזכו לשאת את ספרי התורה, והם אומרים לפני כל הקפה את הנוסח המיוחד לה והקהל אחריהם. מנהג הרבי ללכת להקפה הראשונה והשביעית, בה רוקד עם [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה שלו]] במרכז [[770]] ומעודד את השירה בעוז. ברוב השנים עד פטירתו היה רוקד עם הרבי בהקפה זו גיסו, הרב [[שמריהו גוראריה]]. בחזרתו מההקפה עובר הרבי בין הקהל ומברך ברכות רבות, וזמן זה ידוע כעת רצון לרבים הצריכים ברכה ונדחקים אז לקבלה. | להקפות מכבדים אנשים שיזכו לשאת את ספרי התורה, והם אומרים לפני כל הקפה את הנוסח המיוחד לה והקהל אחריהם. | ||
==הקפות אצל רבותינו נשיאנו== | |||
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}). | |||
ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}. | |||
==אצל הרבי== | |||
מנהג הרבי ללכת להקפה הראשונה והשביעית, בה רוקד עם [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה שלו]] במרכז [[770]] ומעודד את השירה בעוז. ברוב השנים עד פטירתו היה רוקד עם הרבי בהקפה זו גיסו, הרב [[שמריהו גוראריה]]. בחזרתו מההקפה עובר הרבי בין הקהל ומברך ברכות רבות, וזמן זה ידוע כעת רצון לרבים הצריכים ברכה ונדחקים אז לקבלה. | |||
בסיום כל הקפה מכריזים "עד כאן הקפה א'", "עד כאן הקפה ב'" וכדומה. הטעם להכרזה זו הוא כדי שלא תהיה [[יניקת החיצונים]] מהחיות שבהקפה{{הערה|שער הכולל פרק מה סק"ו.}}, וכן כיון שענין ההקפות הוא [[בלי גבול]], יש להכריז כך כדי להמשיך את ההקפה בענינים של הגבלה{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תשל"ה.}}. | בסיום כל הקפה מכריזים "עד כאן הקפה א'", "עד כאן הקפה ב'" וכדומה. הטעם להכרזה זו הוא כדי שלא תהיה [[יניקת החיצונים]] מהחיות שבהקפה{{הערה|שער הכולל פרק מה סק"ו.}}, וכן כיון שענין ההקפות הוא [[בלי גבול]], יש להכריז כך כדי להמשיך את ההקפה בענינים של הגבלה{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תשל"ה.}}. | ||