טעמי המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 11: | שורה 11: | ||
== נגינת הטעמים == | == נגינת הטעמים == | ||
{{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים | {{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים | ||
|שם קובץ1=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3 | |שם קובץ1=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3 | ||
שורה 29: | שורה 28: | ||
=== טעמים נדירים === | === טעמים נדירים === | ||
<div style="font-family:David; font-size:130%">שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃</div> | <div style="font-family:David; font-size:130%">שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃</div> | ||
גרסה מ־00:58, 10 ביולי 2024
![](/images/thumb/2/24/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D.jpg/250px-%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D.jpg)
טעמי המקרא לקריאה בתורה (או טעמי הנגינה, טעמים) הינם סימנים מיוחדים המצורפים לתיבות התנ"ך (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות התורה, לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.
נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מאדמו"ר הזקן לאדמו"ר הצמח צדק, עד שהגיע לידי אדמו"ר הריי"צ. בנוסח זה, משתמשים כיום חסידי חב"ד ליובאוויטש בקריאת התורה בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים לקריאת המגילה בפורים, קריאת התורה בימים נוראים והפטרה בכל שבוע.
המקור לטעמים
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא הלכה למשה מסיני, והסימנים היו בהתחלה רק עם הידיים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.
יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בעל פה.
נגינת הטעמים
שגיאות פרמטריות בתבנית:רשימת מדיה
פרמטרים [ שם קובץ1, שם באתר1, שם באתר2, תיאור2, תיאור1, שם קובץ2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
|
|