טעמי המקרא
טעמי המקרא לקריאה בתורה (או טעמי הנגינה, טעמים) הינם סימנים מיוחדים המצורפים לתיבות התנ"ך (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות התורה, לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.
נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מאדמו"ר הזקן לאדמו"ר הצמח צדק, עד שהגיע לידי אדמו"ר הריי"צ. בנוסח זה, משתמשים כיום חסידי חב"ד ליובאוויטש בקריאת התורה בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים לקריאת המגילה בפורים, קריאת התורה בימים נוראים והפטרה בכל שבוע.
תוכן עניינים
המקור לטעמים[עריכה]
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא הלכה למשה מסיני, והסימנים היו בהתחלה רק עם הידיים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.
יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בעל פה.
נגינת הטעמים[עריכה]
| הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים | |
|
לשמיעת הטעמים בביצוע הרב מיכאל סלאווין > טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב מיכאל סלאווין, בעל קורא בבית משיח 770. טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב דוד הורביץ.
|
| לעזרה בהפעלת הקבצים | |
טעמים נדירים[עריכה]
טעמים שאינם מנוגנים[עריכה]
- מַקָף־ - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת.
- פְּסִיק | - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד משמותיו של הקב"ה, בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם.
- מֶֽתֶג - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית.
שרשראות של טעמים[עריכה]
כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב.
לדוגמא:
- פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.
- מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.
- מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.
- פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.
- דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃
טעמי אמ"ת[עריכה]
לספרים תהילים ומשלי, ורובו של ספר איוב (בראשי תיבות נקראים ספרי אמ"ת), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים "טעמי אמ"ת".
אדמו"ר הזקן לימד את נכדו הה'צמח צדק' ונינו הרב"ש את נגינת טעמי אמ"ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם[1].
השימוש בטעמים[עריכה]
השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה בבית הכנסת - בעת קריאת התורה, קריאת ההפטרות שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים.
בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים הטעמים[2].
ניגון הטעמים[עריכה]
| ערך מורחב – ניגון טעמי הנגינה |
בין ניגוני חב"ד, ישנם ניגונים של טעמי קריאה ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך.
בספר הצאצאים מסופר שאדמו"ר הזקן לימד את נכדו אדמו"ר הצמח צדק ונינו הרב"ש עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ"ת - תהלים משלי ואיוב), הרב"ש לימדם לרז"א שלימדם לאדמו"ר הריי"צ. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.
כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב[3], הפטרה[4], ימים נוראים[5] ומגילת אסתר[6].
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב"ד מפי הבעל קורא הרב מיכאל סלאווין
- לב לייבמן, מסורת טעמי המקרא, בתוך "נגינה לאור החסידות", באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ הרב לב לייבמן, טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי, באתר 'קיר הניגונים'.
- ↑ ואם יכתבו - יפסלו את הספר. שולחן ערוך רע"ד ז'.
- ↑ טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב בספר הניגונים. לשמיעת הניגון: מפי ר' דוד הורביץ: להאזנה (מידע · עזרה), מפי ר' מיכאל סלאווין: להאזנה (מידע · עזרה).
- ↑ טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד בספר הניגונים. להאזנה לניגון: מפי ר' דוד הורביץ: להאזנה (מידע · עזרה).
- ↑ טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג בספר הניגונים. להאזנה לניגון: מפי ר' דוד הורביץ: להאזנה (מידע · עזרה).
- ↑ טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) בספר הניגונים (חלק א'). להאזנה לניגון: מפי ר' דוד הורביץ: להאזנה (מידע · עזרה).
