מרכא כפולה

מרכא כפולה היא אחד מטעמי המקרא, והיא טעם נדיר המופיע בשלוש מקומות בלבד בתורה. שמה מעיד על מהותה – תופעה של שני טעמי מרכא עוקבים, מה שמרמז על עומק נוסף בפשט ובסוד של הפסוק.

שלושה פעמים בתורה

מרכא כפולה מופיעה שלוש פעמים בתורה:

• בפרשת תולדות – על המילה "לו" בפסוק: "ויבא לו יין וישת".
• בפרשת שמיני – על המילה "לא" בפסוק: "אשר לא צווה אותם ה'".
• בפרשת מטות – על המילה "לה" בפסוק: "ויקרא לה נובח בשמו".

בחסידות מבואר שמרכא כפולה רומזת לשלוש מדרגות רוחניות המקבילות לשלוש הספירות: מלכות, ז"א (זעיר אנפין), ובינה. שלוש מדרגות אלו קשורות גם לשלוש בחינות של תשובה:

• תשובה על מחשבה, דיבור ומעשה
• תשובה על המידות
• תשובה על המוחין

מרכא כפולה מייצגת עבודה רוחנית עם תענוג כפול. מעבר לעבודה רגילה של קיום מצוות, היא מרמזת על עבודת ה' מתוך תענוג עמוק, מעין זה שיהיה בימות הגאולה, אז תתגלה פנימיות העתיק – פנימיות התענוג, ויתגלו טעמי ורזי התורה.

קשר לפרשיות ותקופת בין המצרים

ההופעה בפרשת מטות – "ויקרא לה נובח" – נקראת תמיד בתקופת שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, זמן של דין וצורך בנחמה כפולה. מרכא כפולה מבטאת את אותו תענוג עליון שעתיד להתגלות, כעין אור הגאולה המאיר גם בתקופת החורבן.

תמונתה

מבחינה טכנית, המרכא כפולה מופיעה כ"שני טעמים נוטים שמאלה" (בניגוד לרוב הטעמים הנוטים לימין). בפרדס מצויין שטעמי המקרא נוטים בדרך כלל לימין, אך בדפוסים שלפנינו נוטים לשמאל – דבר המעורר תמיהה. בייחוד ב"ויבא לו יין וישת", שם מדובר בהבאת יין מעורב במים – פעולה שיש בה ממידת החסד. ולמרות זאת, המרכא כפולה שם נוטה לשמאל, דבר הדורש ביאור.

בשני הפסוקים האחרים "ויקרא לה נובח" ו"אשר לא צווה", מובן מדוע יש נטייה לשמאל – משום שמדובר בבחינות של דין שלא עברו המתקה.

ראו גם

• טעמי המקרא