מדינת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==היחס למדינה== | ==היחס למדינה== | ||
=== | [[אדמו"ר הרש"ב]] שחי בתקופה בה הועלה רעיון הקמת המדינה על ידי הקונגרס הציוני, התייחס לכך בשליליות מוחלטת, ואף התבטא בחריפות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}. את טעמו המרכזי נימק באיסור שלושת השבועות, האוסר על בני ישראל למרוד באומות ולעלות ל[[ארץ ישראל]] בכוחות עצמם עד לביאת הגואל: "גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים". בנוסף נימק את התנגדותו בחשש להתבוללות וירידה מהדרך שתגרום הציונות באי שימת דגש על שלימות התורה והמצוות והתמקדות בהתיישבות בארץ בסממן לאומי{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61, הקדמה לקונטרס ומעין.}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] התייחס גם באופן שלילי, אולם לאחר שהקמת המדינה עברה לפן המעשי החל להתייחס אליה בחיוב, כך בסעודת יום ב' דר"ה תש"ח, אמר הרבי הריי"צ: "אין אה"ק ת"ו זיינען פאַראַן יונגע לייט וואָס זיינען זעך מוסר נפש פאַר אידען, זיי טוען זייער אַ גוטע אַרבעט, דער אויבערשטער זאָל זיי שטאַרקען די הענט בהצלחה. זיי דאַרפן האָבן תיקון אין קיום מצות מעשיות, זיי דאַרפן היטן שבת, לייגן תפילין, כשרות וכו', אָבער דאָס זיינען מענטשען, נאָר מיט חסרונות. מען באַדאַרף לייגן די גרעסטע כוחות מקרב זיין זיי צו קיום המצוות מעשיות. אָבער אויף די גוטע זאַכן וואָס זיי טוען מיט דעם אידישן ברענענדיגן מסירות נפש באַדאַרפן אַלע אידן — בלי הבדל מפלגה — זאָגן און בענטשען: תחזקנה ידיהם" [=בארץ הקודש ת"ו ישנם צעירים המוסרים נפשם עבור יהודים. הם עושים עבודה טובה מאוד. השם יתברך יחזק את ידיהם בהצלחה. הם זקוקים לתיקון בקיום מצוות מעשיות, הם צריכים לשמור שבת, להניח תפילין [לשמור על] כשרות וכו'. אך אלה אנשים ("מענטשען"), אלא שיש להם חסרונות. יש להשקיע כוחות גדולים לקרבם לקיום המצוות מעשיות. אך על מעשיהם הטובים, שנעשים בהתלהבות יהודית חדורת מסירות נפש, צריכים כל היהודים - בלי הבדל מפלגה - לומר ולברך: תחזקנה ידיהם".] {{הערה|ספר השיחות תש"ח, עמ' 162. התרגום מובא ב"התקשרות", גליון א'תד, עמ' 9.}}. ושוב באותו עניין, התבטא הרבי הריי"צ בליל שביעי של פסח תש"ח: "זיי טוען דעם רצון של מעלה, הגם אין אַנדערע ענינים זיינען זיי חסר, אָבער אין דעם ענין וואָס זיי טוען זיינען זיי דאָך גערעכט" [=הם עושים את הרצון של מעלה, אף שבעניינים אחרים הם חסרים, אבל בעניין שבו הם פועלים, הרי הם צודקים]. {{הערה| סה"ש שם, עמ' 216 ושם בהערה 13. התרגום מ"התקשרות" שם. - בשמו של הרב גרונר נאמר, שדבריו אלה של הרבי הריי"צ נאמרו בקשר ללוחמי המחתרות (האצ"ל והלח"י), אך בשיחה לא מוזכר הדבר בפירוש}}{{הערה|בנוסף בשעת ההצבעה באו"ם, התעניין אדמו"ר הריי"צ בתוצאות ההצבעה בחיוב (נשיא וחסיד, עמ' 85 - 88. ראו גם מכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C,%D7%9E%D7%93%D7%A3), ובליל [[ה' אייר]] בשעת העברת המנדט הבריטי קרא לכו"כ חסידים לחדרו והורה להם להגיד לחיים {{מקור}}.}}. | |||
בג' אייר תש"ח, כתב הרבי הריי"צ מכתב, בו הוא מתייחס למצב בארץ ישראל ו"לרוח הגיוס שלבשה את הנוער". הרבי הריי"צ כותב, בין היתר, שלא בחיל ולא בכוח ינצח עם ישראל את שונאיו ולוחציו, אלא בעזרת ה' יתברך. הרבי מוסיף שכל אחינו בני ישראל מחוייבים להשתתף בעזרת אחינו יושבי ארץ הקודש, אבל זה לא הכל, וצריכים לדעת ולעשות את העיקר, לעורר את רגשות אחינו בני ישראל בנוגע לשמירת הדת, ידיעת התורה וקיום המצוות. {{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, עמ' תכד}}. | |||
באיגרת מי"ד אייר תש"ח {{הערה| שם, עמ' תכח-תל.}} כותב הרבי הריי"צ מכתב מפורט לאנ"ש ותלמידי התמימים ובו מתייחס בהרחבה למאורעות שאירעו באותה תקופה (הקמת המדינה ומלחמת השחרור). הרבי הריי"צ מצטט את דברי אביו, הרבי הרש"ב, "לא ברצון עצמנו הלכנו בגולה, ולא בכוח עצמנו ניחלץ מהגוֹלה" וכו' {{הערה|ראו באג"ק שם את הציטוט המלא.}}. במכתב כותב הרבי הריי"צ שעל כל אחד ואחת לעזור לאחינו ואחיותינו [בארץ ישראל], להגן אל נפשם וגופם, הן בגשם והן ברוח, ומפרט מה עליהם לעשות. | |||
לקראת ה[[בחירות]] הראשונות בארץ בשנת [[תש"ט]] קרא אדמו"ר הריי"צ לחסידים להשתתף בהם, וכתב:{{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]].}}. | |||
יחס זה למדינה המשיך גם [[הרבי]], והסביר שאומנם איסור שלושת השבועות עדיין חל, והסכמתם של האומות להקמת המדינה בשנת תש"ח אינה מספיקה, מאחר שבמצב הנוכחי אם ישאלו על כך ישיבו בשלילה{{הערה|בשיחה עם האדמו"ר מסאדיגרוא, בצל החכמה, עמ' 101 - 102.}}, אך בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את האיסור{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביטוי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}. | |||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|כותרת=קיום מדינה יהודית | |כותרת=קיום מדינה יהודית | ||
| שורה 15: | שורה 25: | ||
על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים{{הערה|(ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארצות הברית וכו')}}, ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר.}} | על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים{{הערה|(ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארצות הברית וכו')}}, ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר.}} | ||
כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה"ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים. | כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה"ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים. | ||
| שורה 76: | שורה 73: | ||
[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]] | [[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]] | ||
===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]=== | ===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]=== | ||
*בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]]. | *בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]]. | ||
*בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], בחלק מכספי השילומים, ובהצעת [[שז"ר|מר שז"ר]], יצא לאור [[ספר הערכים חב"ד]]. | *בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], בחלק מכספי השילומים, ובהצעת [[שז"ר|מר שז"ר]], יצא לאור [[ספר הערכים חב"ד]]. | ||
גרסה מ־20:10, 1 במרץ 2023
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מדינת ישראל היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי הציונות באזור (רוב) שטחי ארץ ישראל ואף מעט מחוצה לה. הוקמה בה' באייר יום העצמאות שנת תש"ח על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל. יחסם של רבותינו נשיאנו לרעיון הקמת המדינה היא שלילי, אך בנסיבות שנוצרו בשנת תש"ח וסכנת ההשמדה שעמדו בה היהודים באותה השעה, תמכו בהקמתה. גם לאחר הקמת המדינה הכירו רבותינו נשיאנו במדינה ומוסדותיה, תוך הסתייגות מהפעולות השליליות שבוצעו בחסות המדינה אך במקביל בעידוד תיקון המערכות בהתאם לערכי ההלכה ושמירה על גבולותיה ועל תושביה מפני הסכנה הנשקפת מצד אויבי עם ישראל הסובבים אותה.
היחס למדינה
אדמו"ר הרש"ב שחי בתקופה בה הועלה רעיון הקמת המדינה על ידי הקונגרס הציוני, התייחס לכך בשליליות מוחלטת, ואף התבטא בחריפות: "ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.". את טעמו המרכזי נימק באיסור שלושת השבועות, האוסר על בני ישראל למרוד באומות ולעלות לארץ ישראל בכוחות עצמם עד לביאת הגואל: "גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים". בנוסף נימק את התנגדותו בחשש להתבוללות וירידה מהדרך שתגרום הציונות באי שימת דגש על שלימות התורה והמצוות והתמקדות בהתיישבות בארץ בסממן לאומי[1].
אדמו"ר הריי"צ התייחס גם באופן שלילי, אולם לאחר שהקמת המדינה עברה לפן המעשי החל להתייחס אליה בחיוב, כך בסעודת יום ב' דר"ה תש"ח, אמר הרבי הריי"צ: "אין אה"ק ת"ו זיינען פאַראַן יונגע לייט וואָס זיינען זעך מוסר נפש פאַר אידען, זיי טוען זייער אַ גוטע אַרבעט, דער אויבערשטער זאָל זיי שטאַרקען די הענט בהצלחה. זיי דאַרפן האָבן תיקון אין קיום מצות מעשיות, זיי דאַרפן היטן שבת, לייגן תפילין, כשרות וכו', אָבער דאָס זיינען מענטשען, נאָר מיט חסרונות. מען באַדאַרף לייגן די גרעסטע כוחות מקרב זיין זיי צו קיום המצוות מעשיות. אָבער אויף די גוטע זאַכן וואָס זיי טוען מיט דעם אידישן ברענענדיגן מסירות נפש באַדאַרפן אַלע אידן — בלי הבדל מפלגה — זאָגן און בענטשען: תחזקנה ידיהם" [=בארץ הקודש ת"ו ישנם צעירים המוסרים נפשם עבור יהודים. הם עושים עבודה טובה מאוד. השם יתברך יחזק את ידיהם בהצלחה. הם זקוקים לתיקון בקיום מצוות מעשיות, הם צריכים לשמור שבת, להניח תפילין [לשמור על] כשרות וכו'. אך אלה אנשים ("מענטשען"), אלא שיש להם חסרונות. יש להשקיע כוחות גדולים לקרבם לקיום המצוות מעשיות. אך על מעשיהם הטובים, שנעשים בהתלהבות יהודית חדורת מסירות נפש, צריכים כל היהודים - בלי הבדל מפלגה - לומר ולברך: תחזקנה ידיהם".] [2]. ושוב באותו עניין, התבטא הרבי הריי"צ בליל שביעי של פסח תש"ח: "זיי טוען דעם רצון של מעלה, הגם אין אַנדערע ענינים זיינען זיי חסר, אָבער אין דעם ענין וואָס זיי טוען זיינען זיי דאָך גערעכט" [=הם עושים את הרצון של מעלה, אף שבעניינים אחרים הם חסרים, אבל בעניין שבו הם פועלים, הרי הם צודקים]. [3][4].
בג' אייר תש"ח, כתב הרבי הריי"צ מכתב, בו הוא מתייחס למצב בארץ ישראל ו"לרוח הגיוס שלבשה את הנוער". הרבי הריי"צ כותב, בין היתר, שלא בחיל ולא בכוח ינצח עם ישראל את שונאיו ולוחציו, אלא בעזרת ה' יתברך. הרבי מוסיף שכל אחינו בני ישראל מחוייבים להשתתף בעזרת אחינו יושבי ארץ הקודש, אבל זה לא הכל, וצריכים לדעת ולעשות את העיקר, לעורר את רגשות אחינו בני ישראל בנוגע לשמירת הדת, ידיעת התורה וקיום המצוות. [5]. באיגרת מי"ד אייר תש"ח [6] כותב הרבי הריי"צ מכתב מפורט לאנ"ש ותלמידי התמימים ובו מתייחס בהרחבה למאורעות שאירעו באותה תקופה (הקמת המדינה ומלחמת השחרור). הרבי הריי"צ מצטט את דברי אביו, הרבי הרש"ב, "לא ברצון עצמנו הלכנו בגולה, ולא בכוח עצמנו ניחלץ מהגוֹלה" וכו' [7]. במכתב כותב הרבי הריי"צ שעל כל אחד ואחת לעזור לאחינו ואחיותינו [בארץ ישראל], להגן אל נפשם וגופם, הן בגשם והן ברוח, ומפרט מה עליהם לעשות.
לקראת הבחירות הראשונות בארץ בשנת תש"ט קרא אדמו"ר הריי"צ לחסידים להשתתף בהם, וכתב:"בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה"[8].
יחס זה למדינה המשיך גם הרבי, והסביר שאומנם איסור שלושת השבועות עדיין חל, והסכמתם של האומות להקמת המדינה בשנת תש"ח אינה מספיקה, מאחר שבמצב הנוכחי אם ישאלו על כך ישיבו בשלילה[9], אך בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את האיסור[10]. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביטוי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון)[11].
קיום מדינה יהודית
|
|---|
|
בשנת תש"כ נשאל הרבי, האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה... על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהייתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם. על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים[12], ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר. |
| תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399. |
כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות צה"ל (כמו מלחמת ששת הימים ומבצע אנטבה) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם חסידות סאטמר, שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים.
ציונות דתית
| ערכים מורחבים – ציונות דתית ואתחלתא דגאולה |
הרבי התנגד בחריפות להשקפת הציונות דתית הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב אברהם יצחק קוק את הרצל עקבא דמשיח בן יוסף. במכתבים רבים הרבי שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה הגאולה. מאחר והמצב בארץ ישראל מהבחינה של קיום תורה ומצוות לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת מדינת ישראל, ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. במכתב שכתב לרב שלמה יוסף זוין, כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית הקץ[13]: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות בארץ ישראל הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה[14]. הרב שלום דב וולפא, כתב בנושא זה את הספר בין אור לחושך.
אך למרות זאת סבר הרבי שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל[15] ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' במלחמת העצמאות ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי[16]:
במענה על מכתבו מה' אייר, הנה ידוע פתגם הבעש"ט ששמענוהו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את השי"ת, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.
משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר בתניא פרק מ"ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן
— אגרות קודש חלק י"א ע' פ"ה
יום העצמאות
הרבי שלל את אמירת ההלל בה' באייר, גם לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר בניסים גלויים:
אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר ניסים כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - תורה וקדושה, ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך המסירות נפש של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר הלל לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני ארץ הקודש ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'
— אגרות קודש כרך כה ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.
לאחר ה' אייר תש"ח התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא אתחלתא דגאולה: "האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם:"[17]. בהזדמנות אמר הרבי בנוגע ליום הכרזת העצמאות: "לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!"[18]. כאשר המרכז לענייני חינוך הדפיס לוח שנה, מחק הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב את המילים "יום העצמאות" שהיו רשומות בתאריך ה' באייר, והדבר קיבל את אישורו של הרבי[18].
לקראת חגיגות "יום העצמאות" שנת תשע"א, מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזיכרון את הרב שמעון רוזנברג, אביה של רבקי הולצברג שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.
הרב מאיר דרוקמן רבה של קרית מוצקין ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך[19]. מאוחר יותר יצאו רבני חב"ד בארץ הקודש יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד[20]. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".
תארי המדינה
|
| ערך מורחב – פרזידנט (תואר כבוד) |
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא[21]. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה[22].
הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "פרזידנט" באנגלית ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו בית המקדש וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר[23].
שר בממשלה
לפי גישתו של הרבי, חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.
הרבי מתיר השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת[24], "כמנקה רחובות").
אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום התורה ומצוות, זה נוגד את הנאמר בשולחן ערוך. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל[25] - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על 'אתחלתא דגאולה'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.
היסטוריה
תש"ח - תש"כ
- בשנת תש"ט הקים אדמו"ר הריי"צ את הישוב החבד"י כפר חב"ד בעזרתה של מדינת ישראל.
- בשנת תשי"ב נחתם הסכם שילומים בין ישראל לגרמניה, בחלק מכספי השילומים, ובהצעת מר שז"ר, יצא לאור ספר הערכים חב"ד.
- בשנת תשט"ו שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת מיהו יהודי.
- בשנת תשט"ז יוצאת ישראל במבצע סיני.
תש"כ - תש"ל
- בשנת תשכ"ג מר שז"ר נבחר לפרזידנט.
- בשנת תשכ"ז פורצת מלחמת ששת הימים.
- בשנת תשכ"ט פורצת מלחמת ההתשה.
ב-כ"ז אדר תשכ"ט, החלה גולדה מאיר לכהן כראשת הממשלה.
תש"ל - תש"מ
- בשנת תש"ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק מיהו יהודי.
- בשנת תשל"ג מר אפרים קציר נבחר לפרזידנט.
- בשנת תשל"ד פורצת מלחמת יום כיפור.
- בשנת תשל"ז נבחר מר מנחם בגין לראשות הממשלה.
תש"מ - תש"נ
- בשנת תשמ"א מר יצחק שמיר נבחר לראשות הממשלה.
- בשנת תשמ"ב פורצת מלחמת שלום הגליל.
- בשנת מ"ב הרבי מעורר שחיילי צה"ל יקנו אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם.
- בשנת תשמ"ד[26] מר שמעון פרס נבחר לראשות הממשלה.
- בשנת תשמ"ט באופן חד פעמי מורה הרבי לבחור במפלגת ג'.
- בשנת תש"נ מתרחש התרגיל המסריח.
תש"נ - תש"ס
- בשנת תנש"א פורצת מלחמת המפרץ.
- בשנת תשנ"ב מר יצחק שמיר יוצא לועידת מדריד.
- בשנת תשנ"ב מר יצחק רבין נבחר לראשות הממשלה.
- בשנת תשנ"ד נחתמים הסכמי אוסלו.
- בשנת תשנ"ו מר בנימין נתניהו נבחר לראשות הממשלה.
תש"ס - תש"ע
- בשנת תש"ס מר משה קצב נבחר לפרזידנט.
- בשנת תשס"א מר אריאל שרון נבחר לראשות הממשלה.
- בשנת תשס"ה נחתמת תכנית ההתנתקות.
- בשנת תשס"ו פורצת מלחמת לבנון השניה.
- בשנת תשס"ו מר שמעון פרס נבחר לפרזידנט.
- בשנת תשס"ט מר בנימין נתניהו נבחר לראשות הממשלה.
תש"ע - תש"פ
- בשנת תשע"ד מר רובי ריבלין נבחר לפרזידנט.
תש"פ - תש"צ
- בשנת תשפ"א מר בוז'י הרצוג נבחר לפרזידנט.
- בשנת תשפ"א מר נפתלי בנט נבחר לראשות הממשלה.
- בשנת תשפ"ב התפטר נפתלי בנט מתפקידו ויאיר לפיד החל לכהן כראש ממשלה עד לבחירות.
- בשנת תשפ"ג, מר בנימין נתניהו חזר לתפקידו כראש ממשלה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- בין אור לחושך - הרב שלום דובער וולפא תשס"ו.
קישורים חיצוניים
- הרב גרשון אבצן, האם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ אור לישרים, עמ' 57–61, הקדמה לקונטרס ומעין.
- ↑ ספר השיחות תש"ח, עמ' 162. התרגום מובא ב"התקשרות", גליון א'תד, עמ' 9.
- ↑ סה"ש שם, עמ' 216 ושם בהערה 13. התרגום מ"התקשרות" שם. - בשמו של הרב גרונר נאמר, שדבריו אלה של הרבי הריי"צ נאמרו בקשר ללוחמי המחתרות (האצ"ל והלח"י), אך בשיחה לא מוזכר הדבר בפירוש
- ↑ בנוסף בשעת ההצבעה באו"ם, התעניין אדמו"ר הריי"צ בתוצאות ההצבעה בחיוב (נשיא וחסיד, עמ' 85 - 88. ראו גם מכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C,%D7%9E%D7%93%D7%A3), ובליל ה' אייר בשעת העברת המנדט הבריטי קרא לכו"כ חסידים לחדרו והורה להם להגיד לחיים [דרוש מקור].
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, עמ' תכד
- ↑ שם, עמ' תכח-תל.
- ↑ ראו באג"ק שם את הציטוט המלא.
- ↑ אגרת מה' בכסלו תש"ט (אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ בשיחה עם האדמו"ר מסאדיגרוא, בצל החכמה, עמ' 101 - 102.
- ↑ מובא בספר "בין אור לחושך" עמוד 23.
- ↑ הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל
- ↑ (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארצות הברית וכו')
- ↑ "כיון שלדעתי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין על ידי זה דוחין את הקץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ח"ו, נוסף
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ע"ז שהדברים על דבר אתחלתא דגאולה בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין תומ"צ..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד) - ↑ וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין לע"ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אה"ק
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אה"ק
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ת"ו ו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג). - ↑ "בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, תנש"א (על פי יחידות כ"ח אדר תשכ"ח)
- ↑ תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.
- ↑ שיחות קודש קודם הנשיאות.
- ↑ 18.0 18.1 הרב יהושע דוברבסקי, כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה - באתר
, ו' אייר ה'תשע"א.
- ↑ "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.
- ↑ רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה - חב"ד אינפו
- ↑ ראו לדוגמה: פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?
- ↑ לדוגמה בראלי חג הסוכות תשנ"ב - דברי משיח ע' 141.
- ↑ ממכתבו למר יצחק בן צבי.
- ↑ ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א
- ↑ דומה להשתתפות באופזיציה
- ↑ כחלק ממשלת האחדות