חיים לוי יצחק גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז | *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז | ||
*[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו] {{PDF}} | *[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו] {{PDF}} | ||
* | *'כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג' - בתוך [https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41 של ביטאון החייל] מבית ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־18:00, 15 ביולי 2022
הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (י"ב בניסן תשי"ח – ט"ז בתמוז תשע"ט) היה משפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, מחבר סדרת פניני התניא וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים
נולד בי"ב בניסן תשי"ח לרב שלום יהודה לייב גינזבורג ולאמו מרת זהבה. בשעת הברית קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[1].
בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב עובדיה יוסף עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד.
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד התחבב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.
בשנת תשל"ז נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, [[חיים שלמה דיסקין], יצחק גרוזמן, שמשון הלפרין. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה אלתר בצלאל קופצ'יק, אברהם משה, ושלמה זלמן לנדא}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן תשל"ח במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי[2].
לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'[3]. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כחוזר על שיחותיו של הרבי.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב יעקב פלס, החל לשמש בהוראת הרבי כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונשא בתפקיד כעשרים שנה (עד שנת תשס"ד).
עמד בראש "מטה הקהל" ו"מבצע יום הולדת" בצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' שמואל ריבקין) 'חזרה' של ההתוועדות של הרבי בשבת כשלכך קדם שעות של יגיעה בכתביה וסיכום של ההתוועדות.
היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי בתנש"א ותשנ"ב - תרגומים שהופצו בחוברות הדבר מלכות שהוציא לאור גיסו הרב טוביה פלס.
במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון כפר חב"ד במשך שנים ומאז הקמתו של השבועון בית משיח עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "התוועדות חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת מטה משיח בארץ הקודש
לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת תורת אמת ואחר כך עבר (בשנת תשס"ו) לשמש כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"דבר מלכות" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.
מידי יום שישי התייצב למבצע תפילין בכיכר המייסדים בפתח תקווה.
בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.
עידודי הרבי להשפעתו וכתביו
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים (תש"נ - תשנ"ב) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים[4].
בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'[5]. בתשרי תשנ"ד הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.
המזכיר הרב יהודה לייב גרונר סיפר לימים[6] שהרבי היה קורא מאמרים שפרסם.
ספריו
- משיח עכשיו - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת חסידות חב"ד ושיטתה. בחלק ד' מתייחס הספר לאמונת החסידים לאחר ג' בתמוז. יצא לאור בשנת תשנ"ה והודפס בכמה מהדורות.
- פניני התניא - סדרה (שלושה עשר כרכים) המבארים בסגנון של התוועדות את ספר התניא. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון אשר התחיל לבאר את פרקי שער היחוד והאמונה י"ל בדידן נצח תשע"ח.
- בחירתו של הפיקח - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של הרבי. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
- אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' מענדל פוטרפס, שיחות של הרבי ומסרים והוראות בעבודת ה', תוך הדגשת הקשר לגאולה ומשיח. המאמרים פורסמו בקביעות בשבועון בית משיח וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת תשס"ו.
- התוועדות חסידותית - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח'.
- המשפיע - סיפוריו של ר' המשפיע ר' מענדל פוטרפס, הוצאת 'ופרצת'.
 |
|---|
|
משפחתו
- חתנו, הרב לוי יצחק נחשון - משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל ומנהל צבאות השם ארץ הקודש.
- חתנו, הרב מוטי ברזל
קישורים חיצוניים
- שיעוריו ב'דבר מלכות'
- סדר ההשתלשלות -
- שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח
כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז - עיתון החייל לזיכרו
- 'כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג' - בתוך גליון 41 של ביטאון החייל מבית ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.
הערות שוליים
- ↑ כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב לוי יצחק נחשון, הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי צוואת רבי יהודה החסיד.
- ↑ היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת תות"ל ראשון לציון - בגליון 41 (עמוד 40 ואילך) ובגל' 42 (ע' 36 ואילך)
- ↑ להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.
- ↑ מפי הת' יוסיף יצחק טורין ששמע זאת ממנו
- ↑ פניני התניא ח"א ע' 3
- ↑ בשנותיו האחרונית - לת' עומרי רחמים בכר