שולחן ערוך אדמו"ר הזקן

שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (נקרא גם שולחן ערוך הרב ושולחן ערוך הגר"ז (- הגאון רבי זלמן)) הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו"ר הזקן.

רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב

כתיבת הספר

כאשר המגיד ממעזריטש רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב שולחן ערוך באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו; אדמו"ר הזקן, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי פנחס בעל ההפלאה ואחיו רבי שמואל מניקלשבורג, ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.

אדמו"ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:

משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...

בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורו הנפלא של הנושא שמימי הרמב"ם לא זכה להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.

את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות ציצית ואת הלכות פסח - כתב אדמו"ר הזקן עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.

מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת תק"ע (1810), פרצה בעירו ליאדי שריפה שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.

החסידים מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן אדמו"ר הזקן ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.

מבנה הספר

ב'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.

בשנת תשנ"ו הודפס ספר הנקרא בשם "פסקי אדמו"ר הזקן" ח"א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו"ע אדמו"ר הזקן שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב אריה לייב קפלן, ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

קונטרס אחרון

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

תפוצת הספר

בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי חסידות חב"ד שהייתה כלואה במשך שנים ברוסיה הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.

במשך השנים נשאל הרבי האם להדפיס את הספר בצורה חדשה, והרבי השיב בשלילה. בשנת תשנ"ג השיב הרבי בקשר לספר אחר כי אפשר לשנות את צורת הדף, ועל-פי הוראה זו החלה הוצאת קה"ת בשנת תשנ"ו בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס, עם צורה חדשה, אותיות מרובעות וברורות, הערות וציונים. את המהדורה ערכו הרב שלום דובער לוין, הרב יצחק וילהלם והרב אברהם אלאשוילי. בשנת תשס"ז הושלמה הוצאת המהדורה.

מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה קורא כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ"ל(הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין בשולחן ערוך הרב בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - אדמו"ר הזקן) איננו אחרון אלא ראשון.

מהדורות הספר

המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת דפוס האלמנה והאחים ראם, אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעיות, בעיקר בציוני הספרים שבצידי השו"ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא אדמו"ר הזקן בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.

בשנת תש"כ, כאשר הודפסו מחדש ספרי חב"ד על ידי הוצאת קה"ת נשאל הרבי האם לתקן את כל הטעויות הקיימות, הרבי בשיב בשלילה, וציין שתי סיבות: "א. אין לי כסף על זה. ב. אינני רוצה לקחת עלי האחריות, כיון שעל ידי הסידור מחדש יתווספו טעויות דפוס רבות."

בשנת תשנ"ג, הוצאת הספרים עוז והדר הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים ומערכת קה"ת ראו ירידה משמעותית בכמות הרוכשים את הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה"ת.

קובץ:שולחן ערוך הרב.jpg

כריכת המהדורה החדשה

לפועל, רק בשנת תשנ"ט החלה קה"ת בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס, עם צורה חדשה, של אותיות מרובעות וברורות, הערות וציונים, וכמובן, תיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותם מנה הרבי לא קיימות כיום ומצד שני טענו ש'הואיל ונפיק מפומיה' של הרבי שלא לשנות, אין להשתמש בהוצאה החדשה.

את המהדורה ערכו הרב שלום דובער לוין, הרב יצחק וילהלם והרב אברהם אלאשוילי. בשנת תשס"ז הושלמה הוצאת המהדורה.

הערכת גדולי ישראל את הספר

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מודרנית.

קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים

• בספר "שיח זקנים":"סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר דיין ומורה צדק דחסידי צאנז בניו יורק, ששמע מדוד רשכבה"ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק"ל בעל 'אמרי יושר': "הרב-שו"ע אם היה עושה על ד' חלקי שו"ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו". עוד כתב:"סיפר לי הרה"ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו"ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ"ל הי"ד, ששמע מרבו הרה"ק בעל 'אבני נזר' זצ"ל, שצריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ברשב"א". עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':"והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את הגר"א בשם 'הגאון' סתם, ואת אדמו"ר הזקן קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו"ה שבתי בורנשטיין ע"ה כי בשו"ע אדמו"ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר"א, והראה לו י"ד 'צריך עיון' של הגר"א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו"ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי עקיבא איגר. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מצאנז ור"מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן "מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי זצ"ל". על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח"כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו"ע רבינו".

• כתב ה"דברי חיים" מצאנז:"אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד"ל, והי' שלום".

• רבי מנחם זעמבא השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר"ן - רבינו ניסים:"בשם הגאון רבי מנחם זעמבא הי"ד: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר"ן ובקונטרס אחרון שבשו"ע הרב בעל התניא ז"ל".

• אדמו"רי גור: העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:"ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן". וסיפר האדמו"ר מטלנא: "במוצאי ההילולא של אדמו"ר הזקן, שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם, בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מטשרנוביל, שזה השולחן ערוך החסידי, ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: "צריך להתייגע על שו"ע הרב! עשה לך חברותא לשו"ע הרב ותראה שנהיה אור", וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי "היכן אתה אוחז" והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!". וכך אמר ה'פני מנחם':"בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות פסח ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. סגנונו הוא של הרמב"ם או כשל המשנה. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ברמ"א שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' מנחם זמבא כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב".

• כתב הרב מאיר אריק הנ"ל:"בשו"ע הרב שניאור זלמן ז"ל... כתב להדיא... יעו"ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז"ל". ואומרים בשמו, כי "הלכות שאין עליהם שו"ע הרב - אין לי בהם בהירות!".

• האדמו"ר מתולדות אהרן: במהלך ה'יחידות' של האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו"ר את חסידי חב"ד בכך שה'משנה ברורה' התקבל כפוסק ולא אדמו"ר הזקן, שכן בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי גליציה, פולין והונגריה, אלא מכיוון שכשהחלה העלייה לארץ הקודש ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.... כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו 'משנה ברורה' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי שמואל יעקב קאהן שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:"למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!", ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.

• כשייסדו את ישיבת בעלז בירושלים, הכניסו לפני ר' אהרון מבעלז רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:"במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב".

• בשנת תשע"ג יצאו עשרות רבנים לרגל שנת המאתיים להסתלקות אדמו"ר הזקן בקריאה לקבוע שיעורים ב"הלכות תלמוד תורה" לאדמו"ר הזקן.

חיבורים על השולחן ערוך

• אורי וישעי על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, שבת ויום טוב (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב נריה ישעיהו והחלק השלישי (שבת ויו"ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.
• פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב אריה לייב קפלן. יצא לאור על ידי קה"ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו מנחם מענדל קפלן.
• דרכי השולחן - מאת הרב מרדכי בלינוב, על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב יוסף יצחק בלינוב, רב מרכז העיר בני ברק.
• שולחן הזהב - מאת הרב שלום דובער פרידלנד, ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה.
• שולחן המלך - ביאורים והערות מהרבי על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב אברהם אלאשוילי.
• דרכי החיים - "הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל התניא מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן" באתר היברובוקס .
• שולחן ערוך אדמו"ר הזקן עם ביאורים - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
• יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר"מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ"א.
• תהלה לדוד - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב דוד אורטנברג (חסיד בויאן מדורו של הרש"ב)
• חקרי הלכות (תשעה כרכים) - חידושים על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן מאת הרב ישראל יצחק פיקרסקי

ביאורי הרבי

• שולחן ערוך מתי מזכיר אדמו"ר הזקן מראי מקומות בשולחן ערוך? לקוטי שיחות ח"ט עמ' 117 (עמ' 145)

לקריאה נוספת

• כוונתו רצויה, כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 14

קישורים חיצוניים

• חלקי 'אורח חיים': חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד'
• שולחן ערוך אדמו"ר הזקן באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
• הרב שלמה יוסף זוין, קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
• הרב שלום דובער לוין, ‏השולחן ערוך - שלבים בעריכתו, בתוך תולדות חב"ד ברוסיה הצארית - אתר ספריית ליובאוויטש
• הרב שלום דובער לוין, ‏מבוא לשולחן ערוך רבינו באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
• הספר 'שולחן המלך' - היברו-בוקס
• מערכת שטורעם, הקובץ החדש 'הלכתא כרב' ■ להורדה - באתר שטורעם
• מנחם ברונפמן, סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן המבואר, באתר עלי ספר
• גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"