תענית אסתר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==סיבת התענית==
 המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שונאיהם בי"ג אדר.
+הרבי מביא שבשנה הראשונה לא יכלו בני ישראל לצום מאחר ואחזו באמצע המלחמה והאדם היחיד שלא היה מסוכן בשבילו הצום זה היה אסתר שהיתה בארמון המלך ולכן רק היא יכלה לצום ביום זה{{הערה|תורת מנחם חלק נ"ט עמודים 409-405, וראה אגרות קודש כרך כו עמ' שמח-שמט}}.
 ==מנהגי תענית אסתר==
@@ שורה 52: / שורה 54: @@
 ==בחסידות==
 [[הרבי]] מדגיש כמה פעמים את מעלתה של תענית אסתר שלא נקבעה בעקבות מאורע מצער, ולכן היותה "יום רצון לה'"{{הערה|כמו בשאר הצומות שנקראים "יום רצון לה'", ראה ישעיה נח, ה. [[אגרת התשובה - פרק ב']].}} הוא בתוקף גדול יותר מבשאר הצומות. מכיוון שכך, מסיק [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] ח"ב עמ' 695.}} גם שאפילו בזמן [[הגאולה]] כאשר כל הצומות יתבטלו, צום זה ישאר ויונהג, מכיוון שזהו יום נעלה של עת רצון, וממילא אין סיבה שיתבטל ואדרבה. עם זאת יהיה יום זה גם כן יום של שמחה, ואדרבה, ההפיכה לשמחה מודגשת בו במיוחד - שהרי הוא הכנה ל[[חג הפורים]], שכל ענינו הוא "ונהפוך הוא"{{הערה|שם. וראה בשיחת תענית אסתר תשמ"ח בכותרת, ועוד.}}.
-==שם התענית==
-ב[[אגרות-קודש]]{{הערה|כרך כו עמ' שמח-שמט}} מובא קושיה של הרבי בנוגע לשם התענית:
-{{ציטוט|תוכן=צריך-עיון-קצת שנקרא[ת תענית אסתר] על-שם אסתר שהרי אין הוא לזכר "וצומו" שאמרה אסתר שהי' "שלשת ימים לילה ויום" וב... ניסן... "ובכל אופן אינו דומה לזה דהמגילה נקראת (רק) ע"ש אסתר, כיון שהיא שבקשה כתבוני לדורות{{הערה|מגילה ז,א וראה ירושלמי שם}}}}
 ==קישורים חיצוניים==