הקפות

הקפות בשמחת תורה. ציור: זלמן קליינמן

הקפות הוא מנהג ישראל להקיף את בימת קריאת התורה עם ספרי התורה בחג שמחת תורה, בשמחה, שירים וריקודים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה לפי סדר פרשיות השבוע. מנהג זה החל בארצות אשכנז לפני מאות שנים, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. המנהג הפך לחגיגה המרכזית של שמחת תורה, ובתורת החסידות מבוארת מעלתו בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות בלימוד התורה של כל השנה.

מקור המנהג

בשמחת תורה נהגו בתפוצות ישראל לסיים את קריאת התורה כולה בפרשת וזאת הברכה. בספרי הגאונים והראשונים נזכרים מנהגי שמחה שונים לכבוד סיום התורה, ביניהם הוצאת ספר התורה לשמוח ולשיר עימו, אך מנהג הקפת הבימה עם ספר התורה נזכר לראשונה אצל חכמי אשכנז - רבי יצחק אייזיק מטירנא, המרדכי יפה והרמ"א.

רבי חיים ויטאל הביא מקור למנהג זה מספר הזוהר:

וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
תרגום: ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו

— זוהר חלק ג' רנו, ב

כמו כן העיד רבי חיים ויטאל כי רבו האריז"ל היה נזהר בהקפות אלו והקפיד לערוך שבע הקפות. על פי מנהג האריז"ל התפשט ברוב קהילות ישראל המנהג לערוך שבע הקפות.

בשמיני עצרת ובשמחת תורה

רבי עמנואל חי ריקי הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם בשמיני עצרת (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני), ובעקבותיו אדמו"ר הזקן פסק כך בסידורו. מנהג חב"ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה.

אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם היתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה. עם זאת, בשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את הגלות על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את תקיעת השופר לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון במלחמת רוסיה-צרפת).

סדר ההקפות כמנהג חב"ד

לאחר תפילת ערבית או שחרית, לפני התחלת ההקפות, נוהגים לעשות קידוש, ובליל שמחת תורה (לפעמים גם בשמיני עצרת) - התוועדות.

קודם ההקפות אומרים כמה פסוקים - "אתה הראת לדעת", ועוד - וחוזרים עליהם שלוש פעמים. באמירת הפסוקים מכבדים אנשים שונים, ואחריהם חוזר כל הקהל. מנהג הרבי הריי"צ והרבי בהקפות הלילה לומר את הפסוק הראשון - "אתה הראת", והאחרון - "כי מציון". כמו כן הוסיף הרבי שאחר שלושת הפעמים של אמירת "אתה הראת", אומר שלוש פעמים את הפסוק "והיה זרעך כעפר הארץ" ואחריו הקהל כולו, וקבע זאת למנהג חב"ד. היו שנים שהוסיף עוד פסוקים.

לפי תורת החסידות, מהותם של הפסוקים היא להביא טעמים וראיות מן התורה על השמחה, וכן תפילה שעל ידה פועלים שענינים אלו יהיו בגלוי. בכמה שיחות ביאר הרבי את ענינם של כל י"ז הפסוקים.

להקפות מכבדים אנשים שיזכו לשאת את ספרי התורה, והם אומרים לפני כל הקפה את הנוסח המיוחד לה והקהל אחריהם. מנהג הרבי ללכת להקפה הראשונה והשביעית, בה רוקד עם ספר התורה שלו במרכז 770 ומעודד את השירה בעוז. ברוב השנים עד פטירתו היה רוקד עם הרבי בהקפה זו גיסו, הרב שמריהו גוראריה. בחזרתו מההקפה עובר הרבי בין הקהל ומברך ברכות רבות, וזמן זה ידוע כעת רצון לרבים הצריכים ברכה ונדחקים אז לקבלה.

בסיום כל הקפה מכריזים "עד כאן הקפה א'", "עד כאן הקפה ב'" וכדומה. הטעם להכרזה זו הוא כדי שלא תהיה יניקת החיצונים מהחיות שבהקפה, וכן כיון שענין ההקפות הוא בלי גבול, יש להכריז כך כדי להמשיך את ההקפה בענינים של הגבלה.

הקפות שניות

הקפות שניות בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד

ערך מורחב – הקפות שניות

הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת האריז"ל, לפיו מקיימים במוצאי שמחת תורה פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר בצפת לבקר במוצאי שמחת תורה בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות.

על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי 'אתה הראת' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.

לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".

הרבי הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב בחול המועד, ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.

מידי שנה נערך בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.

קישורים חיצוניים

• הרב נחום גרינוולד, בין שבע הקפות לבין שלש הקפות וחצי: ביאור מנהג חב"ד