בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:40, 2 ביוני 2020

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש נוסד בשנת תשל"ו כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת לתת מענה בסוגיות הלכתיות המתעוררות בציבור החב"די. מזכיר בית הדין הוא הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, רב קהילת חב"ד בקרית מלאכי. סגנו הוא הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות.

היסטוריה

הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש מנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת תשל"ו. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש ת"ו".

חברי בית הדין

עם הקמת בית הדין, אב בית הדין היה הרב שלמה יוסף זווין. חבריו היו הרבנים: יעקב לנדא מבני ברק, אלכסנדר סענדר יודאסין מתל אביב, גרשון חן מירושלים, יהודה בוטרשוולי מקרית מלאכי, נחום טרבניק מכפר חב"ד, דב בער אליעזרוב מירושלים, יחיאל מיכל דוברוסקין מחיפה, דוד חנזין מפתח תקווה, משה אשכנזי מתל אביב,יצחק יהודה ירוסלבסקי מקרית מלאכי, מרדכי שמואל אשכנזי מכפר חב"ד, גדליהו אקסלרוד מרמת גן ואברהם מיכאל הלפרין מירושלים.

במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: יהוסף גדליה רלב"ג, לוי ביסטריצקי, בן ציון ליפסקר, זאב דב סלונים, ויבלחט"א: יוסף הכט, אליהו יוחנן גוראריה ומנחם מענדל גלוכובסקי.

הרב גדליהו אקסלרוד שימש כחבר בית הדין בין השנים תשל"ו-תשמ"א, כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ברמת גן. בתשמ"א נתמנה לדיין ובהמשך לאב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.

בשנת תשנ"ב התמנה הרב ברוך בועז יורקוביץ לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת תשע"ו צורף הרב משה הבלין ובשנת תש"פ צורף הרב ישראל יוסף הנדל לחברי הבית דין.

חברי בית הדין כיום

הרכב בית הדין הנוכחי הוא:

הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, רבה של נחלת הר חב"ד - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).
הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות - סגן מזכיר.
הרב אליהו יוחנן גוראריה, רבה של חולון.
הרב אברהם מיכאל הלפרין, רב שכונת הגבעה הצרפתית בירושלים.
הרב יוסף העכט, רבה של אילת.
הרב משה הבלין - רב הערים קרית גת ושדרות וראש ישיבת תומכי תמימים קרית גת (צורף בשנת תשע"ו)^[1].
הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק ומשלוחי הרבי לארץ הקודש (צורף בשנת תש"פ)^[2].

דיינים נוספים בבית הדין:

הרב אפרים בוגרד - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי בחיפה.
הרב בנימין קופרמן - רב בית הכנסת הגדול ודיין ברמת גן.
הרב חיים קיז'נר - רב קהילת חב"ד בעמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד.

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר רחובות, מזכיר בית הדין הוא ר' זלמן נוב.

יו"ר בית הדין

בשנת תשל"ח נפטר הרב זווין ששימש כיו"ר הראשון של בית הדין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל מספר חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה^[3]. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב נחום טרבניק, הרב יהודה בוטרשוולי והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - אב"ד בני ברק, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין והרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.

תפקיד בית הדין

במכתב משנת תשל"ו כותב הרבי על תפקיד בית הדין:

א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.

ב. נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.

ג. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.

במכתב זה הורה הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק, וייתכן שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין^[4].

סמכות בית הדין

הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין חסידי חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד^[4], וכן ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות^[5]. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש^[6].

הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ביניהם: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' באה"ק בידי אגו"ח באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים ופס"ד בתוקף התורה"^[7]. "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק"^[8]. "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור ע"י רבני חב"ד.. ובודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"^[9].

כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחריפות ואמר למזכיריו: "'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"^[10]. ועוד כהנה רבות.

במכתב ששלח למזכיר בית הדין, ציטט הרב הראשי הרב מרדכי אליהו מיחידות עם הרבי, בה שמע כי הרב ירוסלבסקי הינו "הסמכות העליונה בענייני חב"ד בכל ארצנו הקדושה"^[11].

פעילות בית הדין

אגף ההשלתמויות

אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"^[12]

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת הרבי בשנת תשמ"ח.

כינוסי רבנים

בשנת תשל"ח הורה הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב יעקב לנדא. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים^[^{דרוש מקור]}.

מוסדות הפועלים מטעם בית הדין

הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל, בראשות הרב שמואל גרייזמן, פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין המטה לשלום העם והארץ.

בשנת תשע"ח הקים בית דין רבני חב"ד מערכת בשם 'מוקד הלכה', עם מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בעיקר בתקופות החגים.

ראו גם

קישורים חיצונים

הערות שוליים

↑ פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד - באתר כ"ד שבט תשע"ו
↑ חבר חדש בבית דין רבני חב"ד, כסלו תש"פ
↑ "כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." אגרות קודש, י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
חודש מאוחר יותר כתב הרבי "בנוע קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.
↑ ^4.0 ^4.1 אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו.
↑ יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א^[^{דרוש מקור: איפה נמצאת]}.
↑ שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א
↑ לצילום המענה
↑ אדר תשמ"ו^[^{דרוש מקור]}
↑ ג' שבט תשמ"ג^[^{דרוש מקור]}
↑ מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט (נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד)
↑ לכתבה המלאה
↑ תשועה בְּרַב יועץ - סיכומי ההרצאות מאלול תש"ע

[1] פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד - באתר כ"ד שבט תשע"ו

[2] חבר חדש בבית דין רבני חב"ד, כסלו תש"פ

[3] "כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." אגרות קודש, י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
חודש מאוחר יותר כתב הרבי "בנוע קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.

[לו-4] 4.0 ^4.1 אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו.

[5] יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א^[^{דרוש מקור: איפה נמצאת]}.

[6] שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א

[7] לצילום המענה

[8] אדר תשמ"ו^[^{דרוש מקור]}

[9] ג' שבט תשמ"ג^[^{דרוש מקור]}

[10] מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט (נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד)

[11] לכתבה המלאה

[12] תשועה בְּרַב יועץ - סיכומי ההרצאות מאלול תש"ע

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[תמונה:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|left|thumb|150px|חותמת בית הדין]]
 [[קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|left|thumb|150px|צילום הכתי"ק משנת תנש"א]]
-'''[[בית דין]] רבני חב"ד''' ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני חב"ד.
+'''[[בית דין]] רבני חב"ד''' ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת לתת מענה בסוגיות הלכתיות המתעוררות בציבור החב"די. מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
-מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
+==היסטוריה==
+הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת [[תשל"ו]], בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.
-==הקמתו==
-ה[[גוף]] הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.
-===יו"ר הבי"ד===
-ב[[תשל"ח]] נפטר הרב זווין ששימש כיו"ר הראשון של בית הדין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל מספר חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה{{הערה|"כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." [[אגרות קודש]], י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
-חודש מאוחר יותר כתב הרבי "בנוע קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.
-בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורפו היו הרבנים [[לוי ביסטריצקי]], [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]].
-'''מטרות הקמתו של בית-הדין:'''
 על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו".
+==חברי בית הדין==
+עם הקמת בית הדין, אב בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[משה אשכנזי]] מ[[תל אביב]],[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].
-במכתב מאותה השנה כותב הרבי על תפקיד הבי"ד:
-א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.
-ב. לפעמים ישנו דבר הקשה בעיני הרב מרא דאתרא, ורוצה בירור ועצה או גם הוראה בזה.
-ג. כיון שאין דעות בני אדם שוות, ובענין השייך לב' עיירות אפשר להיות חילוקי דעות בין רבני אנ"ש דעיירות אלו,
-הרי בכל זה - אליהם יפנו ויורום דרך תורה מוארה באור רבותינו נשיאינו
-מובן שאפשרי (וקרוב לומר) שבמשך הזמן יתחדשו עוד ענינים שזקוקים יהיו להוראות בית דין זה, והכתוב לעיל הוא רק - העומד על הפרק והגיל וכו'{{הערה|אגרות קודש י'תקלז, מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו}}.
-===חברי בית הדין עם הקמתו===
-אב בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[משה אשכנזי]] מ[[תל אביב]],[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].
-==שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים==
 במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: [[יהוסף גדליה רלב"ג]], [[לוי ביסטריצקי]], [[בן ציון ליפסקר]], [[זאב דב סלונים]], ויבלחט"א: [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].
@@ שורה 42: / שורה 18: @@
 במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]] ובשנת [[תש"פ]] צורף הרב [[ישראל יוסף הנדל]] לחברי הבית דין.
-==בית הדין כיום==
+===חברי בית הדין כיום===
-===הרכב בית הדין===
 הרכב בית הדין הנוכחי הוא:
 * הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).
 * הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר.
@@ שורה 54: / שורה 27: @@
 *הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קרית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.
 *הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] (צורף בשנת [[תש"פ]]){{הערה|1=[https://col.org.il/news/121805 חבר חדש בבית דין רבני חב"ד], כסלו תש"פ {{COL}}}}.
+דיינים נוספים בבית הדין:
+*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי ב[[חיפה]].
+*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].
+*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב"ד]].
-חברי בית הדין בעבר:
+מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].
-* הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], רב מרכז העיר [[ירושלים]].
-* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]].
+===יו"ר בית הדין===
-* הרב [[לוי ביסטריצקי]], רב קהילת חב"ד ב[[צפת]].
+בשנת [[תשל"ח]] נפטר הרב זווין ששימש כיו"ר הראשון של בית הדין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל מספר חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה{{הערה|"כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." [[אגרות קודש]], י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
+{{ש}}חודש מאוחר יותר כתב הרבי "בנוע קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.
+==תפקיד בית הדין==
+במכתב משנת תשל"ו כותב הרבי על תפקיד בית הדין:
+א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.
+ב. נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.
+ג. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.
+במכתב זה הורה הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק, וייתכן שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58802&st=&pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו].}}.
-====דיינים נוספים בבית הדין====
+===סמכות בית הדין===
-*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי ב[[חיפה]].
+הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין חסידי חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד{{הערה|שם=לו}},
+וכן ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א{{דרוש מקור|איפה נמצאת}}.}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&st=&pgnum=156 שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א]}}.
-*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].
+הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ביניהם: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק בידי אגו"ח באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''"{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7.jpg לצילום המענה]}}. "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק"{{הערה|אדר תשמ"ו{{דרוש מקור}}}}. "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור ע"י רבני חב"ד.. ובודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|ג' שבט תשמ"ג{{דרוש מקור}}}}.
-*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב"ד]].
+כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחריפות ואמר למזכיריו: "'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד])}}. ועוד כהנה רבות.
-====מזכירות בית הדין====
+במכתב ששלח למזכיר בית הדין, ציטט הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]] מיחידות עם הרבי, בה שמע כי הרב ירוסלבסקי הינו "הסמכות העליונה בענייני חב"ד בכל ארצנו הקדושה"{{הערה|[https://col.org.il/news/55272 לכתבה המלאה] {{col}}}}.
-מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].
 ==פעילות בית הדין==
@@ שורה 79: / שורה 68: @@
 ====כינוסי רבנים====
-בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור
+בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור}}.
-}}.
 ===מוסדות הפועלים מטעם בית הדין===
@@ שורה 88: / שורה 76: @@
 כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].
-בשנת תשע"ח הקים בית הדין מוקד חב"ד, דרכו יוכלו חסידי חב"ד לקבל תשובות הלכתיות מרבני קהילות אנ"ש.
+בשנת [[תשע"ח]] הקים בית דין רבני חב"ד מערכת בשם 'מוקד הלכה', עם מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בעיקר בתקופות החגים.
-===מוקד הלכה===
-בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד מערכת דומה תחת השם 'מוקד הלכה', שהחל את דרכו בשנת תשע"ח עם מענה מצומצם שפעל בעיקר בתקופות החגים.
-==סמכות בית הדין==
-הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין אנ"ש. במכתב הברכה להקמת ביה"ד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58802&st=&pgnum=382 אגרות קודש חל"א ע' של]}} קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד.
-במשך השנים ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א}}. בהזדמנות נוספת{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&st=&pgnum=156 שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א]}} הגדיר הרבי את ביה"ד "הם הבאי כח שלי באה"ק". הדברים חזרו על עצמם במענות רבים בהזדמנויות שונות וביניהם: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק בידי אגו"ח באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''"{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7.jpg לצילום המענה]}}, "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק"{{הערה|אדר תשמ"ו}},  "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור ע"י רבני חב"ד.. ובודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|ג' שבט תשמ"ג}}, "'בעל בית' אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"{{הערה|1=נאמר למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 ונדפס בספר צעירי אגודת חב"ד]}}. ועוד כהנה רבות.
-במכתב ששלח למזכיר ביה"ד בקשר לדיון בבית הדין הרבני הגדול ציטט הרב הראשי הרב מרדכי אליהו מיחידות עם הרבי בה שמע כי הרב ירוסלבסקי הינו "הסמכות העליונה בענייני חב"ד בכל ארצנו הקדושה"{{הערה|[https://col.org.il/news/55272 לכתבה המלאה] {{col}}}}.
 ==ראו גם==