משתמש:די העכסטע צייט/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "לוי יצחק זלמנסון (נכד אדמו"ר האמצעי)" ב־"לוי יצחק זלמנסון") |
||
שורה 39: | שורה 39: | ||
|- | |- | ||
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#cccc99; color: #F8F8FF;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הצ"צ]]}} | !style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#cccc99; color: #F8F8FF;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הצ"צ]]}} | ||
|style="padding-left:5px;background:#DDDDBB;" align="right"| [[מיכאל בלינער]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[לייב חיטריק]] | [[שניאור זלמן שמוטקין]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[ברוך מרדכי אטינגר]] | [[נחמיה בירך מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה בירך מדוברובנה]] | [[לוי יצחק זלמנסון | |style="padding-left:5px;background:#DDDDBB;" align="right"| [[מיכאל בלינער]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[לייב חיטריק]] | [[שניאור זלמן שמוטקין]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[ברוך מרדכי אטינגר]] | [[נחמיה בירך מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה בירך מדוברובנה]] | [[לוי יצחק זלמנסון|לוי יצחק זלמנסון]] • '''[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|לרשימה המלאה..]]''' | ||
|- | |- | ||
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#cccc99; color: #F8F8FF;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר המהר"ש]]}} | !style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#cccc99; color: #F8F8FF;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר המהר"ש]]}} |
גרסה מ־15:36, 18 באוגוסט 2017
ברוכים הבאים - הקש לקבלת תבנית דף
לפורטל:אישי חב"ד בעז"ה כאשר יהי' פה מתכנת והתבנית תתחיל לעבוד....
זמני עד לסוף העריכה של הפורטל-
פורטל אישי חב"ד |
---|
כשהתגלה מורנו הבעש"ט וגילה את אור החסידות, התקבצו סביבו תלמידים רבים. כל תלמידיו, ובפרט מקורביו היו ענקי-רוח כשלעצמם, גאונים אדירים בתורה ועובדי ה' גדולים. לאחרי הסתלקות המגיד ממעזריטש, הפכו גדולי תלמידיו להיות בעצמם אדמו"רים, כל אחד במקומו – עובדה המעידה על שיעור קומתם הטמיר.
תלמידים אלו הלכו בדרך החסידות הכללית, בה הושם הדגש על האמונה והביטול לצדיק בלבד, ולכן לא היה מקובל אצלם לדבר על דמויות של חסידים וללמוד מהם, וכל תשומת הלב הופנתה אך אל האדמו"ר. שונה הדבר בחסידות חב"ד, אשר דרכה הוא שכל חסיד צריך לעבוד את עבודתו בעצמו, לעלות ולהתעלות בכוחות עצמו בעבודת ה' ובמעלות הקדושה, על ידי לימוד החסידות ועבודת התפלה. זוהי הסיבה לכך שבחסידות חב"ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של חסידים גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. גם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף ניגונים שחברו חסידים בעלי מנגנים, עולים בהתוועדויות חסידים ומעוררים לעבודת ה'. ישנם חסידים שאף זכו לעלות על שולחן מלכים, ורבותינו נשיאנו עצמם הזכירו אותם ודיברו על מעלתם. תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על-פי דרך החסידות. זה היה משכיל וזה היה עובד, זה היה שד"ר וזה הי' מקושר. הרבי אמר פעם ביחידות שישנה מעלה בסיפורי חסידים על סיפורים מרבותינו-נשיאינו, שכן רבי הוא באין ערוך לחסיד, והסיפור אינו מעורר לעבודה בפועל כמו סיפור מחסיד כערכנו. בדורנו זה, דור הגאולה, ניתן דגש רב על הביטול וההתקשרות לרבי, הטעם הפנימי לכך הוא כיון שדורנו הוא כנגד ספירת המלכות שענינה הגבהה והתנשאות, ולכן לא נרגשת מעלתם הפרטית של העם אלא ביטולם למלך. |
תלמידי הבעל שם טוב:
|
תלמידי המגיד ממעזריטש:
|
ידידי חב"ד:
• לרשימה המלאה • |
רבני חב"ד בעבר:
• לרשימה המלאה • |
רבני חב"ד בהווה:
• לרשימה המלאה • |
רבנים החתומים על הפסק דין:
|
נשי ובנות חסידים:
• לרשימה המלאה • |
חסידי קאפוסט:
• לרשימה המלאה • |
|