חסידות בישטינא

האדמו"ר מבישטנא פ"ת בהתוועדות י"א ניסן המרכזית בכפר חב"ד

האדמו"ר מבישטניא פ"ת רוכש ספרי קה"ת

חסידות בישטינא היא חסידות שמקורה מהעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה.

לעיר זו נודעת עבר יהודי חסידי. רבי מרדכי מנדבורנה עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן היתה בעיירה נדבורנא. רבי מרדכי מנדבורנה נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כירושה מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן.

רבי איתמר מבישטינא

לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנה (בסוכות שנת תרנ"ה) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' איתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מסטמר בוכניא. ר' איתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כ'מורה הוראה' לכל הסביבה הסמוכה לעיירה זו. בימי חייו כתב ר' איתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי השואה בתאריך ח' סיוון תש"ד.

רבי מרדכי לייפר מבישטינא

בנו ר' מרדכי לייפר. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, נשא את זוגתו. הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור בברוקלין שבארה"ב. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של האדמו"ר אהרן רוקח מבעלזא כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שהאדמו"ר מבלז הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך במסירות נפש של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא בבורו פרק שבארה"ב.

ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר בכ"ה טבת תשנ"ב וע"פ בקשתו הובא למנוחות בארץ ישראל בבית הקברות העתיק שבעיר טבריה לא הרחק מציוניהם של תלמידי הבעל שם טוב.

רבי ישכר בער מבישטינא

בנו של ר' מרדכי הוא רבי ישכר בער לייפר. לאחר מות אביו קיבל עליו את המשך האדמו"רות. בתחילה דר בבני ברק ובשנת תשנ"ט העתיק את ביתו לשכונת עמישב שבפאתי העיר פתח תקווה. שם פתח את בית מדרשו אשר מהוה מוקד משיכה לכל דורש ומבקש השם. גם נודע הוא כאוהב ישראל גדול ובזכות זה מאחד הוא בבית מדרשו יהודים מכל החוגים, ורבים הוא משיב מעוון. ייחוד בית המדרש בישטינא בפתח תקווה מהווה בכך שמאכלס בתוכו את כל גוני היהדות., ספרדים, אשכנזים, חסידים, חסידי חב"ד ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים את כל תרי"ג מצוות.

ר' ישכר בער הינו בזיו"ר חתנו של ר' נפתלי מוסקוביץ ממעליץ באשדוד. בזיו"ש הינו חתנו של ר' משה חיים מקובר - מחשובי חסידי אלכסנדר.

ר' ישכר בער אדוק ומקושר ברבותיו. למרות שהיה גם מקושר לאדמו"ר ר' משולם פייש לוי מטאש, ורבי צבי הירש רוזנבוים מקרטשניף, הוא ידוע במיוחד בהתקשרותו לרבי.

מידי שנה בשנה עולים רבים וחוגגים את חג הגאולה י"ט כסלו במחיצתו של האדמו"ר מבישטינא, הנמנה על חשובי מפיצי החסידות בדורנו. רבים משחרים לבית מדרשו בפרט בימי שלישי בהם הוא מוסר שיעור בספר 'דרך מצוותיך' ובימי חמישי בהם מוסר שיעור בספר ה'תניא' או ב'לקוטי תורה' לסירוגין.

לצד החסידים השונים מצויים גם רבים מאנ"ש חסידי חב"ד בפתח תקווה המגיעים להתוועד עד השעות הקטנות של הלילה. בשנת תשס"ז לאחר סיום ההתוועדות בבישטינא בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע האדמו"ר ירושלימה - יחד עם רבים מאנ"ש - להשתתף בהתוועדות שערך הרב המשפיע ר' חיים שלום דייטש.

בשנת תשס"ח השתתפו בהתוועדות הרב שמואל הבר ראש ישיבת תומכי תמימים בקראון הייטס שנאם על חובת הדור בלימוד החסידות, המשפיע הרב חיים פרוס מכפר חב"ד והמשפיע הרב זאב סלאווין מכפר חב"ד. ראשון הנואמים היה האדמו"ר מבישטינא שקרא לכל חסידיו ומעריציו הרבים להוסיף בלימוד החסידות ולהשתתף בשיעורים בתורת החסידות המתקיימים בבית מדרשו ואף ייסד באותו הזדמנות שיעור נוסף והוא בספר דרך מצותיך. גם השתתפו הרב שניאורסאהן מכפר חב"ד, והרב אשר דייטש שליח הרבי לפתח תקווה. לקראת סוף ההתוועדות אמר האדמו"ר מבישטינא את המאמר המפורסם "פדה בשלום נפשי".