סניף קה"ת כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
סניף '''[[קה"ת]] [[כפר חב"ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב"ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ. | סניף '''[[קה"ת]] [[כפר חב"ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב"ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ. | ||
הסניף מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]] והרב שייע סגל. | הסניף מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]] והרב [[שייע סגל]]. | ||
==הקמת הסניף== | ==הקמת הסניף== | ||
גרסה מ־22:48, 16 ביולי 2016
סניף קה"ת כפר חב"ד, הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ.
הסניף מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל (מני) וולף והרב שייע סגל.
הקמת הסניף
הפצת ספרי קה"ת לפני התייסדות הסניף
בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת קה"ת בארץ הקודש, מינה הרבי ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב חיים אליעזר קרסיק. מידי מספר חודשים הרבי[1] היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים בניו יורק, ואנשי הועד היו דואגים למכירתם של הספרים והפצתם בין סופרים ואנשי רוח.
מרכזו של הועד היה ממוקם בתל אביב, שם היו מרוכזים חסידי חב"ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים לאנ"ש בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם.
בשנת תש"ט התמנה הרב אברהם פריז כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק.
הקמת הסניף בכפר חב"ד
בעקבות האירוע של רצח יד החמישה בשנת תשט"ז, הוקם בית הספר לדפוס יד החמישה בכפר חב"ד, ובשנת תשי"ט נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם.
בשנת תשי"ט החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' אברהם פריז, כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם מזכירות הרבי בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב אפרים וולף, כשלצידו עומד הרב זושא ווילימובסקי שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב חנוך גליצנשטיין שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה"ת בבטאונים וכתבי עת שונים.
פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים:
- פרסום ספרי קה"ת בעיתונות ובקטלוגים.
- הפצת הספרים ברחבי הארץ.
- השתתפות בירידי הספרים השונים.
- הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק[2].
- תרגום ספרים שיצאו לאור באידיש על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק.
- עריכת ספרים מתורתם של רבותינו נשיאינו, והדפסתם.
לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת תשכ"ח, נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של הרב חודוקוב, מינה הרב וולף את בנו הרב מנחם מענדל וולף ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף.
עד לשנת תשמ"ו המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה העתקו של בניין 770 בכפר חב"ד, קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין.
השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי
החל משנת תשכ"ז החל הסניף להשתתף בתערוכה הדו-שנתית של 'יריד הספרים הבין לאומי' בירושלים, וביריד המתקיים מידי שנה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב במסגרת חגיגות שבוע הספר העברי. ההשתתפות ביריד החלה על פי הוראתו הישירה של הרבי, שהיה מעורב באופן אישי בפרטי הסיכומים, והורה להשתדל לקבל מקום מרכזי ביריד להקמת הדוכן, כדי שיוכלו לפעול במקום להפצתם של ספרי חב"ד ותורת החסידות.
ההשתתפות בעיקרה לא נועדה לצורכי מסחר, אלא לצורכי הפצת רעיונות תורת החסידות. לשם כך פעלו העסקנים החב"דיים להביא למקום אישי ציבור בכירים, כדי לגרום לחשיפה תקשורתית רחבה של הדוכן, ולגירוי באי היריד לבוא ולהתעניין בספרים שיוצאים לאור על ידי קה"ת.
כמו כן החסידים שנבחרו לתפעל את הדוכן היו חסידים בעלי כושר השפעה, שניצלו את התעניינותם של האנשים בספרים המוצעים בדוכן, כדי לפתוח עמהם שיחה מעמיקה ואינטלקטואלית.
ספרים בהוצאת סניף כפר חב"ד[3]
- שיחות לנוער, ליקוט חוברות שהודפסו בתרגום לעברית בין השנים תשי"ז-תשמ"ג. (9 כרכים).
- חג הגאולה י"ט כסליו - פרשת המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשכ"א.
- מאמרים מלוקטים מספר לקוטי תורה, תשכ"ב.
- התמים, ב' כרכים המכילים את שמונת החוברות שיצאו לאור, תשל"א.
- מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, תשל"ב.
- ספר התולדות, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, יצא לאור בין השנים תשל"ב-תשמ"ז. (15 כרכים).
- תולדות לוי יצחק, נפתלי צבי גוטליב, הוצאה ראשונה - תשל"ז, הוצאה אחרונה - תשנ"ה (ג' כרכים).
- כללי רש"י, הרב טוביה בלוי, תש"מ. (מהדורה ראשונה).
- מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל, גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, תשמ"א.
- חת"ת - חומש, תהילים, תניא, הרב זאב דב סלונים, תשמ"א.
- רעיון החודש, הרב יוסף גרליצקי, תשמ"א.
- שיעורים בספר התניא (מתורגם ללשון הקודש), תורגם על ידי הרב חנוך גליצנשטיין, תשמ"א. (ד' כרכים).
- תורת חב"ד (ביביליוגרפיה), יהושע מונדשיין, תשמ"א.
- ילקוט בר מצוה, מרדכי מנשה לאופר, תשמ"ג.
- ספר הזכרונות מתורגם ללשון הקודש, טוביה בלוי, תשמ"ג (ב' כרכים).
- אור החסידות, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשמ"ד.
- ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש"ס, הרב יהושע גרוס, תשמ"ד.
- חידושים וביאורים בש"ס, הרב אברהם ברוך פבזנר, תשמ"ה. (ב' כרכים).
- ואני תפילתי (מתורגם ללשון הקודש), תורגם מאנגלית על ידי נ. בן יצחק, תשמ"ה.
- ספר השליחות, מרדכי מנשה לאופר, תשמ"ז.
- ימי מלך, מרדכי מנשה לאופר, תשמ"ט. (ג' כרכים).
- לקוטי דיבורים מתורגם ללשון הקודש, חנוך גליצנשטיין, תש"נ.
- כללי רמב"ם, מרדכי מנשה לאופר, תשנ"א.
- [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ מתורגם ללשון הקודש]], הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשנ"ב.
- המלך במסיבו, מרדכי מנשה לאופר, תשנ"ג.
- אוצר סיפורי חב"ד, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשנ"ד-תשנ"ז. (ח"י כרכים).
- תאריכים בדבר ימי חב"ד, יוסף יצחק קמינצקי, תשנ"ד.
- מה שסיפר לי סבא, מלוקט משיחות לנוער, תשנ"ו. (ד' כרכים).
- סידור תהלת ה' עם הנהגות, תשס"ב.
- תורת השליחות, זושא וולף, תשס"ד.
- תומכי תמימים - ליקוט מתורת רבותינו נשיאינו, יוסף יצחק בלוי, תשע"ב.
- הוצאת ספרים קה"ת - תולדות הוצאת הספרים החב"דית, הרב זושא וולף, תשע"ג.
- ספר השיחות - תורת שלום בתרגום ללשון הקודש, הרב טוביה בלוי, תשע"ד.
לקריאה נוספת
- הוצאת ספרים קה"ת, שער 'הוצאת קה"ת בארץ הקודש', עמודים 379-446.
הערות שוליים
- ↑ שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ להנהיג את חסידות חב"ד.
- ↑ על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.
- ↑ ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של הוצאת הספרים בניו יורק.