י"ג באדר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הדף מפנה לעצמו..) |
מ (עיצוב) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש אדר}}{{אדרים}} | {{חודש אדר}}{{אדרים}} | ||
'''י"ג באדר''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש אדר]] | '''י"ג באדר''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש אדר]] ו'''תענית אסתר'''. | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== |
גרסה מ־07:04, 2 ביוני 2016
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
- הבהרה: ערך זה עוסק גם בי"ג באדר א' וגם בי"ג באדר ב'
י"ג באדר הוא היום השלושה עשר בחודש אדר ותענית אסתר.
אירועים ביהדות
- ג'תה - היהודים נקהלו לעמוד נגד שונאיהם בכל מדינות אחשוורוש.
- תקפ"א - רבי בצלאל מרגליות, אב"ד אוסטרהא ומחבר הספר 'כתר שבת', נפטר.
- תרנ"ד (אדר ב') - רבי נחמן מטשעהרין (ברסלב). מחבר ספר 'ליקוטי עצות'.
- תשמ"ו - רבי משה פיינשטיין, ראש ישיבת 'תפארת ירושלים' ומחבר הספר 'אגרות משה', נפטר.
ימי חב"ד
נולדו
- תרכ"ז - הרב מנחם מענדל נאה, מרבני חב"ד בחברון ובירושלים, ממנהלי כולל חב"ד.
נפטרו
- תשל"ו - ר' הענדל פוטרפס (ליברמן), צייר חסידי בעל שם.
- תשנ"ז (אדר שני) - ר' אליעזר ננס, מחסידי חב"ד בירושלים, ריצה 20 שנה בסיביר ב'עוון' הפצת היהדות.
- תש"ס - הרב ישראל ברוק, מתושבי כפר חב"ד, בנו של הרב חיים שאול ברוק וחתנו של ר' יצחק גרנשטקורן יו"ר המועצה הראשון של בני ברק.
ראו גם
הפתגם היומי - י"ג באדר א' - מלוח היום יום |
---|
במנחה אין אומרים תחנון.
אבי אדמו"ר אמר: "בא מיר איז ברור, אז א חסידישער איד זיצט אין בית מדרש, און לערענט אדער חזר'ט חסידות ברבים, איז א שמחה בא די זיידעס, און זייער שמחה איז מספיק פאר איהם, קינדער און קינד'ס קינדער רוב טוב בגשמיות וברוחניות. תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: "אצלי ברור, כשיהודי חסידי יושב בבית המדרש ולומד או חוזר חסידות ברבים, זהו שמחה אצל הסבים, ושמחתם מספיקה לו, רוב טוב בגשמיות וברוחניות לילדים ונכדים. |
הפתגם היומי - י"ג באדר ב' - מלוח היום יום |
---|
הפטורה: "כה אמר ה'". אומרים "אב הרחמים". אין אומרים "צדקתך".
"ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" - "שרפו ידיהם מדברי תורה". אז מ'ווערט שוואך אין תורה, וואס דער לימוד התורה איז דאך על מנת לעשות ולקיים, קומט עמלק און קיהלט אפ דעם אידען (= כשנחלשים בדברי תורה, שלימוד התורה הוא הרי על מנת לעשות ולקיים, מגיע עמלק ומקרר את היהודי), "וילחם עם ישראל", ראשי תיבות יש ששים רבוא אותיות לתורה, - דכל אחד מישראל יש לו אות אחת בתורה, ולכן נהגו כל ישראל לכתוב אות בתורה, און עמלק מאכט קאלט (= מקרר) קדושת התורה. והעצה לזה בחר לנו אנשים, אנשי משה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא, שבכל דור יש ראשי אלפי ישראל. וצא הלחם בעמלק ל' יחיד, לפי שהתורה היא נצחית בכל דור ובכל זמן ובכל מקום בשוה. |
חגים וזמנים | ||
---|---|---|
מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות |