אברהם חיים נאה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 "אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".
-"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה . המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג  אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".
+"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה . המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".
 הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס הרב קוק.
@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
 '''
-"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני  הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''
+"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''
 ==גלות [[מצרים]]==
@@ שורה 78: / שורה 78: @@
 איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.
 על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:
 לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.
@@ שורה 117: / שורה 117: @@
 ===מחלוקת השיעורים===
 על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.
 וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:
@@ שורה 123: / שורה 123: @@
 "תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".
-"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש  מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".
+"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".
 "להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.
@@ שורה 129: / שורה 129: @@
 "במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".
-בספר "מעשה איש"  מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.
+בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.
 מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.
@@ שורה 169: / שורה 169: @@
 היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.
-מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], [[הראשון לציון]] הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] ז"ל , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]]  ועם [[הראשון לציון]] הגאון רבי [[מרדכי אליהו]]  אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.
+מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], [[הראשון לציון]] הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] ז"ל , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] ועם [[הראשון לציון]] הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.
 ==פטירתו==
@@ שורה 181: / שורה 181: @@
 ==חיבוריו==
-*'''[[קצות השולחן]]'''  - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
+*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
 *'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
 *'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.