ברוך נחשון: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
בחורף [[תשל"ה]] נולד בנו אברהם ידידיה ב[[קרית ארבע]]. לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את [[ברית]]ו ב[[מערת המכפלה]] על קברו של אברהם אבינו - שעל שמו גם נקרא. היתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים ל[[חברון]]. | בחורף [[תשל"ה]] נולד בנו אברהם ידידיה ב[[קרית ארבע]]. לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את [[ברית]]ו ב[[מערת המכפלה]] על קברו של אברהם אבינו - שעל שמו גם נקרא. היתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים ל[[חברון]]. | ||
[[קובץ:קברו של אברהם ידידיה נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון על קבר בנו אברהם ידידיה]]כארבעה חדשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. האם שרה הייתה נחושה לקבור את בנה | [[קובץ:קברו של אברהם ידידיה נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון על קבר בנו אברהם ידידיה]]כארבעה חדשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. האם שרה הייתה נחושה לקבור את בנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט. שיירת המכוניות של הלוויה יצאה לדרך, ו[[שמעון פרס]], שהיה אז שר הביטחון, הורה לא לתת לשיירה להתקדם. משראתה שרה נחשון שכך הם פני הדברים, לקחה את תינוקה המת בידיה ואמרה: "הוא נולד פה, הוא נימול פה נגד החוק שלכם והא ייקבר פה. אם לא תיתנו לי לנסוע ברכב, אלך ברגל. אין חוק שאסור ליהודי ללכת ב[[ארץ ישראל]]. בסופו של דבר נכנע המפקד, ואמר 'תנו למשוגעת ללכת'. היא הלכה, ובעקבותיה המלווים, וכך חזר גם בית העלמין העתיק לידיים יהודיות. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
גרסה מ־18:54, 28 במרץ 2013
ר' ברוך נחשון נולד בט"ו במנחם אב תרצ"ט בעיר חיפה. כיום מתגורר בחברון, היה מהראשונים שפרצו לשם וזכה על מעשה זה לברכות ועידוד מהרבי. זכה בפרס בר אילן לאמנות יהודית.
ביוגרפיה
נחשון החל לצייר עוד בהיותו צעיר בימים. במשך זמן זה פיתח את גישתו לציור, אומנות ואמנים בכלל.
את לימודי היסודי והתיכון עשה נחשון במערכת החינוך הדתית, אך לא מצא בה נשמה. כך היה עד שהגיע לחב"ד. היה זה כאשר הזדמן לו להגיע לישיבת חב"ד בלוד, שם הוקסם מהמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. נקפו שנים, במהלכן התגייס ברוך לשרות צבאי. כאשר סיים את השרות, החליט לחזור לישיבה בלוד. בשלב מסוים כתב לרבי כי ברצונו להכיר מקרוב את הרבי. הרבי בתשובה שלח אליו הזמנה רשמית מטעם ישיבת חב"ד המרכזית בניו-יורק לבוא וללמוד במקום, הכוללת התחייבות לכל הוצאות כלכלתו. עם הזמנה כזאת קיבל ברוך משלטונות ההגירה של ארצות הברית אשרה לשהייה ארוכה שם, ועד מהרה הגיע לרבי.
לאחר סיום שירותו הצה"לי החל גם את לימודיו המקצועיים אצל האמן שלמה נרני. נרני העריך מאד את עבודותיו של נחשון וראה בו כיורשו הרוחני.
בשנותיה הראשונות של הישיבה התיכונית פרחי אהרן בקרית שמואל, כיהן כמדריך בישיבה. הוא שתל את הגרעין החבד"י במקום, וזכה לקרב בחורים בישיבה לחסידות חב"ד.
בשנת תשכ"ה נישא לזוגתו שרה ומיד נסעו אל הרבי. לאחר יומיים מהגעתו, זכה נחשון ליחידות בן שלוש שעות עם הרבי. האמן הצעיר ניצל הזדמנות זו בכדי לשתף את הרבי בהתלבטויותיו לגבי אמנות הציור בעולם בכלל, ולגבי תפקידו של האמן היהודי בפרט. הרבי זיכה את נחשון במלגה שנתית ללימודי ציור בניו יורק, ואמר לו: "אמנות הציור עדיין לא הגיעה לתיקונה בעולם זה דורות רבים. נשמתך ירדה לעולם לתקן את עולם הציור", וברכו שיזכה בכך.
לאחר שנתיים בשכונת קראון הייטס, חזר לארץ ישראל והתגורר בירושלים. בשנת תשכ"ז, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, נחשון ורעייתו שרה, יחד עם שש משפחות נוספות, חידשו את הנוכחות היהודית בחברון שהייתה ריקה מיהודים מאז מאורעות תרפ"ט, בהם נטבחו יהודי חברון.
בשנת תשל"ט, 15 שנה מהיחידות הראשונה, זכה למחווה נדירה יוצאת דופן, כאשר הרבי הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג. בתחילה רצה להביא ציורים לחדרו של הרבי, אך הרבי הורה לו לעשות תערוכה במרכז חב"ד העולמי, ואך הוסיף 'אני אהיה הפותח'... הרבי שהה במקום במשך 50 דקות, העיר הערות על ציוריו, ובתום הביקור אמר לו 'אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם'. הרבי גם דרש ממנו לשזור בין הציורים חסידים שמחים ורוקדים.
הרבי בתערוכת הציורים של נחשון
ציוריו
בציוריו מבטא נחשון את הכיסופים לימי הגאולה הקרבים, ציורים שנוסכים אופטימיות ושמחה. ציוריו מדויקים עד הפרט הקטן האחרון. המביט מקרוב עשוי להשתומם על מידת הסימטריה והעמידה על פרטים, והמתרחק מספר צעדים יכול להישאב לתוך התמונה וסיפורה. עבודותיו של נחשון נעות סביב התנ"ך, המדרש, חגים וחוויות יהודיות, ונושאות סמלים יהודיים: המספר שבע, דגים ושושנה כמסמלים את עם ישראל ועוד.
לפי הערכתו של נחשון הוא צייר עד היום למעלה מ-300 ציורים. הוא מעיד שרישום הציורים ותרגומם מהתמונה שהוא רואה בעיני רוחו אל הדף, עשוי לארוך יומיים-שלושה.
נחשון הגיע למקומות שונים בעולם כדי להעביר את המסרים הגלומים בציוריו. הוא קיים תערוכות בארגנטינה, בברזיל, בקנדה, ובמדינות שונות בארצות הברית. למרות שציוריו מפארים את כתלי המזרח בעולם כולו, הוא אומר כי "ההשגחה העליונה הוליכה אותי במשך ארבעים שנה מתמונה לתמונה. הרעיונות הם של הקב"ה, אני רק מבצע אותם, ואני יודע לומר תודה ולהודות להקב"ה על הכל".
בנם אברהם ידידיה
בחורף תשל"ה נולד בנו אברהם ידידיה בקרית ארבע. לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את בריתו במערת המכפלה על קברו של אברהם אבינו - שעל שמו גם נקרא. היתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים לחברון.
כארבעה חדשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. האם שרה הייתה נחושה לקבור את בנה בבית העלמין בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט. שיירת המכוניות של הלוויה יצאה לדרך, ושמעון פרס, שהיה אז שר הביטחון, הורה לא לתת לשיירה להתקדם. משראתה שרה נחשון שכך הם פני הדברים, לקחה את תינוקה המת בידיה ואמרה: "הוא נולד פה, הוא נימול פה נגד החוק שלכם והא ייקבר פה. אם לא תיתנו לי לנסוע ברכב, אלך ברגל. אין חוק שאסור ליהודי ללכת בארץ ישראל. בסופו של דבר נכנע המפקד, ואמר 'תנו למשוגעת ללכת'. היא הלכה, ובעקבותיה המלווים, וכך חזר גם בית העלמין העתיק לידיים יהודיות.
משפחתו
בניו:
- הרב יהודה אדם נחשון, חברון.
- הרב יוסף שבע אור נחשון, שליח ברמת ממרא - קרית ארבע.
- הרב ניסן חסדיאל נחשון, שליח באפרת.
- הרב שניאור חברון נחשון, רחובות.
- הרב יצחק אריאל צמח קודש נחשון, קרית ארבע.
חתניו:
- הרב ויקטור עטיה, שליח בקרית ארבע.
- הרב ארז קרלנשטיין, סמנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות.
- הרב יגאל הושיאר, מנהל חברת ניצוצות של קדושה, נצרת עילית.
- הרב עמית חזי, צפת.
- הרב אבשלום מעטוף, רחובות.