חסידות ביאלא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.}} | בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.}} | ||
לרבי יחיאל יהושע היה קשר חם עם חסידי חב"ד עוד בתקופה שבה היה בגלות בטורקמניסטן בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא פגש את חסידי חב"ד שנמלטו לשם בזמן המלחמה, והתפעל מאוד מעמידתם האיתנה על משמר התורה וממסירות נפשם לשמור על גחלת היהדות. החסידים גם סייעו לפליטים שהתגלגלו שם, וביניהם לרבי יחיאל יהושע ומשפחתו. כשאברכים מפולין התלוננו בפניו שקשה להם להחזיק מעמד בנסיונות זמן כה ממושך ושאלו מה יהיה, חיזק רבי יחיאל יהושע אותם לעמוד בנסיונות בכל מחיר והציב להם כדוגמה את חסידי ליובאוויטש שעומדים כבר כעשרים שנה כצור חלמיש מול נגישותיו של השלטון הרוסי העריץ. | לרבי יחיאל יהושע היה קשר חם עם חסידי חב"ד עוד בתקופה שבה היה בגלות בטורקמניסטן בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא פגש את חסידי חב"ד שנמלטו לשם בזמן המלחמה, והתפעל מאוד מעמידתם האיתנה על משמר התורה וממסירות נפשם לשמור על גחלת היהדות. החסידים גם סייעו לפליטים שהתגלגלו שם, וביניהם לרבי יחיאל יהושע ומשפחתו. כשאברכים מפולין התלוננו בפניו שקשה להם להחזיק מעמד בנסיונות זמן כה ממושך ושאלו מה יהיה, חיזק רבי יחיאל יהושע אותם לעמוד בנסיונות בכל מחיר והציב להם כדוגמה את חסידי ליובאוויטש שעומדים כבר כעשרים שנה כצור חלמיש מול נגישותיו של השלטון הרוסי העריץ. | ||
באותה הזדמנות אף הביע התפעלותו מחסיד חב"ד שפגש שם והתקיים כל שמונת ימי הפסח | |||
{{הערה|משרת אש לוהט (תולדות חייו וקצוות דרכו בקודש של | באותה הזדמנות אף הביע התפעלותו מחסיד חב"ד שפגש שם והתקיים כל שמונת ימי הפסח{{הערה|בחו"ל חל החג שמונה ימים}} ממספר קוביות סוכר בלבד{{הערה|מצות לא ניתן היה להשיג}}. בכל עת שחש החסיד שכוחו אוזל היה מוצץ קוביית סוכר להחיות את נפשו, אך לא הסכים להקל בפסח אף באכילת קטניות {{הערה|משרת אש לוהט (תולדות חייו וקצוות דרכו בקודש של החלקת יהושע מביאלא) חלק א, עמ' רמב.}}. | ||
{{להשלים}} | |||
== החסידות כיום == | == החסידות כיום == | ||