יהדות – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) שחזור |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
ה'''יהדות''' הוא כינוי | ה'''יהדות''' הוא כינוי ל[[תורה]] ו[[מצוות|חוקיה]] שנתנו מהבורא ל[[עם ישראל]], זרעם של [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. היהודי מחוייב ל[[אמונה]] ב[[הקדוש ברוך הוא|בורא העולם]] ולהליכה בדרכי היהדות, ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|בני ישראל}} | ||
היהודי הראשון היה [[אברהם אבינו]]. הוא פרסם את [[מלך|מלכות]] השם בעולם, ונלחם עם הכופרים בו ב[[מסירות נפש]]. את דרכו המשיכו [[האבות]] הקדושים, ובניהם השבטים. | היהודי הראשון היה [[אברהם אבינו]]. הוא פרסם את [[מלך|מלכות]] השם בעולם, ונלחם עם הכופרים בו ב[[מסירות נפש]]. את דרכו המשיכו [[האבות]] הקדושים, ובניהם [[השבטים]]. [[חז"ל]] אומרים כי [[האבות]] קיימו את כל התורה גם קודם שניתנה. | ||
אחרי שהשבטים גלו ל[[מצרים]], ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, [[הקדוש ברוך הוא]] [[יציאת מצרים|הוציאם ממצרים]] על-ידי [[משה רבינו]] ב[[עשרת המכות|ניסים גדולים]] והוליכם ב[[מדבר סיני]] לעבר [[ארץ ישראל|ארץ כנען]]. בהיותם במדבר, [[מתן תורה|נתן]] להם באמצעות משה את ה[[תורה]] על [[הר סיני]], ואז [[בחירת העצמות בישראל|בחר]] בהם ה' לעמו. ביציאת מצרים נולד עם ישראל{{הערה|כמתואר ב[[ספר יחזקאל]] פרק ט"ז.}}, והפך לגמרי לעם ב[[מתן תורה]]. במעמד זה אמרו העם "נעשה ונשמע" וקיבלו על-עצמם לקיים את התורה לדורותיהם. | |||
לאחר [[ארבעים]] שנה במדבר הגיעו ל[[ארץ ישראל]], שם התיישבו ובנו את [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], המקום שבחר ה' להשרות את [[שכינה|שכינתו]]. לאורך מאות שנים הנהיגו את העם בארץ [[נביאים]], [[שופטים]] ו[[מלכים]], ושאר חכמי ישראל. אך בעקבות [[עבירה|עוונותיהם]] של ישראל [[חורבן הבית|חרב]] בית המקדש ובני ישראל יצאו ל[[גלות]]. גם לאחר בנין [[בית המקדש השני]] נשארו רבים מבני ישראל מחוץ לארץ ישראל, וגם ה[[שכינה]] התגלתה בדרגה נמוכה יותר. לאחר החורבן השני גלה שוב העם, אך גם אז המשיכו היהודים להחזיק ביהדותם ב[[מסירות נפש]] לאורך הדורות. עם ישראל מחכה לביאת ה[[משיח]] שיביא את ה[[גאולה האמיתית והשלימה]], אז יבנה [[בית המקדש השלישי]] ותתגלה מלכות ה' בעולם על היהודים ובעולם כולו. | |||
==יהודים== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[בני ישראל]] {{*}} [[גיור]]}} | |||
הנמנים על [[עם ישראל]] מוגדרים כ"יהודים". מקור השם "יהודי" הוא זה שבא משבט [[יהודה]], אולם החל מזמן [[גזירת המן]], שאז [[מרדכי היהודי]] עורר את בני ישראל לכפור ב[[עבודה זרה]], ו'''להודות''' ולהתבטל לה', כל בני ישראל החלו להקרא בשם "יהודים" - על שם ההודאה{{הערה|ראה תורה אור מגילת אסתר עמ' צט.}}. | |||
יהודי הוא זה שנולד ל[[אמא]] יהודיה, או ש[[גיור|התגייר]] לפי ה[[הלכה]]. | |||
==האמונה היהודית== | ==האמונה היהודית== | ||
{{ערך מורחב|י"ג עיקרי האמונה}} | {{ערך מורחב|ערך=[[י"ג עיקרי האמונה]] {{*}} [[אמונה]]}} | ||
כל יהודי | כל יהודי בעצם טבעו [[אמונה|מאמין]] במציאותו של [[הקדוש ברוך הוא]]. | ||
בנוסף לכך, ישנה מצוה להאמין ביסודות האמונה המקובלים על כלל ישראל. ה[[ראשונים]] דנו מהם עיקרי האמונה, ואלו שהתקבלו הם [[י"ג עיקרי האמונה|י"ג העקרים]] שהגדיר ה[[רמב"ם]], והם: | |||
:א. '''מציאות [[ה']]:''' שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם. | :א. '''מציאות [[ה']]:''' שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם. | ||
:ב. '''[[אחדות ה'|אחדותו]]:''' שה' הוא אחד ו[[אחדות פשוטה|אינו מורכב מחלקים]]. | :ב. '''[[אחדות ה'|אחדותו]]:''' שה' הוא אחד ו[[אחדות פשוטה|אינו מורכב מחלקים]]. | ||
| שורה 34: | שורה 41: | ||
מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה. | מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה. | ||
התורה מקיפה את כל חיי היהודי, והיא המייחדת את עם ישראל על פני שאר העמים. רב [[סעדיה גאון]] קבע כי {{ציטוטון|אין אומתנו אומה אלא בתורה}}. | |||
===שבת וחגי ישראל=== | ===שבת וחגי ישראל=== | ||