שחזור
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
ה'''יהדות''' הוא כינוי לתורה וחוקיה שנתנו מהבורא לזרעם של אברהם יצחק ויעקב. היהודי מחוייב ל[[אמונה]] ב[[הקדוש ברוך הוא|בורא העולם]], באחדותו המוחלטת, ובשלילת כל כוח אחר.
ה'''יהדות''' הוא כינוי ל[[תורה]] ו[[מצוות|חוקיה]] שנתנו מהבורא ל[[עם ישראל]], זרעם של [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. היהודי מחוייב ל[[אמונה]] ב[[הקדוש ברוך הוא|בורא העולם]] ולהליכה בדרכי היהדות, ה[[תורה]] וה[[מצוות]].
==היסטוריה==
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|אבות}}
{{ערך מורחב|בני ישראל}}
היהודי הראשון היה [[אברהם אבינו]]. הוא פרסם את [[מלך|מלכות]] השם בעולם, ונלחם עם הכופרים בו ב[[מסירות נפש]]. את דרכו המשיכו [[האבות]] הקדושים, ובניהם השבטים.
היהודי הראשון היה [[אברהם אבינו]]. הוא פרסם את [[מלך|מלכות]] השם בעולם, ונלחם עם הכופרים בו ב[[מסירות נפש]]. את דרכו המשיכו [[האבות]] הקדושים, ובניהם [[השבטים]]. [[חז"ל]] אומרים כי [[האבות]] קיימו את כל התורה גם קודם שניתנה.


למרות זאת, ולמרות ש[[האבות]] קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, קיים ספק בספרי האגדה, האם השבטים היה להם דין של [[ישראל]] גם לקולא, הנוגע גם לאותם דינים שאותם אסור לבן נח לעשות ורק לישראל הותרו. אחת מהדוגמאות היא אכילת בן פקועה, שהוא וולד של [[בהמה]] שנמצא במעי אמו לאחר ה[[שחיטה]]. לישראל, שעליו מוגבלת אכילת [[בשר]] [[בהמה]] טהורה בשחיטה, מותר הוולד, מכיון שהוא ניתר בשחיטת אמו. בשונה מכך, לגוי לא הותר הוולד, מכיון שאין השחיטה מתירה אצלו את האכילה. בדומה לכך, אכילת [[בהמה]] מיד לאחר השחיטה בעוד שהיא גוססת, מותרת לישראל מכיון שהיא כבר נשחטה, בשונה מגוי לו לא הותר איסור אבר מן החי עד שתמות לגמרי{{הערה|על פי זה יש המפרשים את מה המובא ב[[רש"י]] בפרשת וישב, כי [[יוסף הצדיק]] הלשין לאביו כי אחיו אוכלים אבר מן החי. לי זה, מובן, כי האמור היה באחד משני אופנים אלו שמותר רק ליהודי לאכול ולא לבן נח, ולמרות שהשבטים סברו שדינם כישראל אף להקל, יוסף הצדיק חלק עליהם וסבר שעליהם להחמיר בכך כבן נח.}}
אחרי שהשבטים גלו ל[[מצרים]], ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, [[הקדוש ברוך הוא]] [[יציאת מצרים|הוציאם ממצרים]] על-ידי [[משה רבינו]] ב[[עשרת המכות|ניסים גדולים]] והוליכם ב[[מדבר סיני]] לעבר [[ארץ ישראל|ארץ כנען]]. בהיותם במדבר, [[מתן תורה|נתן]] להם באמצעות משה את ה[[תורה]] על [[הר סיני]], ואז [[בחירת העצמות בישראל|בחר]] בהם ה' לעמו. ביציאת מצרים נולד עם ישראל{{הערה|כמתואר ב[[ספר יחזקאל]] פרק ט"ז.}}, והפך לגמרי לעם ב[[מתן תורה]]. במעמד זה אמרו העם "נעשה ונשמע" וקיבלו על-עצמם לקיים את התורה לדורותיהם.


אחרי שהשבטים גלו ל[[מצרים]], ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, [[הקדוש ברוך הוא]] הוציאם ממצרים, ולאחר [[שנה]] בלבד, הם קיבלו את ה[[תורה]], ואז הפכו ליהודים גמורים{{הערה|למרות זאת, לא היה להם דין של "גר שנתגייר כקטן שנולד", מכיון שדין זה אמור דווקא כלפי גר מאומה אחרת שעבר אומה, ומכיון שהוא עבר אומה אחרת הוא נחשב לקטן שנולד. בשונה מכך יהדותם של עם ישראל באה להם כאומה, ולא עברו כלל לאומה אחרת, ולכן אנו מוצאים אותם בוכים על משפחותיהם, ופרש"י על עסקי עריות שנאסרו להם, ומכאן שקרובי המשפחה שלהם שלפני מתן תורה נאסרו להם גם לאחריה, מכיון שלא היה להם דין של קטן שנולד.}}
לאחר [[ארבעים]] שנה במדבר הגיעו ל[[ארץ ישראל]], שם התיישבו ובנו את [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], המקום שבחר ה' להשרות את [[שכינה|שכינתו]]. לאורך מאות שנים הנהיגו את העם בארץ [[נביאים]], [[שופטים]] ו[[מלכים]], ושאר חכמי ישראל. אך בעקבות [[עבירה|עוונותיהם]] של ישראל [[חורבן הבית|חרב]] בית המקדש ובני ישראל יצאו ל[[גלות]]. גם לאחר בנין [[בית המקדש השני]] נשארו רבים מבני ישראל מחוץ לארץ ישראל, וגם ה[[שכינה]] התגלתה בדרגה נמוכה יותר. לאחר החורבן השני גלה שוב העם, אך גם אז המשיכו היהודים להחזיק ביהדותם ב[[מסירות נפש]] לאורך הדורות. עם ישראל מחכה לביאת ה[[משיח]] שיביא את ה[[גאולה האמיתית והשלימה]], אז יבנה [[בית המקדש השלישי]] ותתגלה מלכות ה' בעולם על היהודים ובעולם כולו.


==יהודים==
{{ערך מורחב|ערך=[[בני ישראל]] {{*}} [[גיור]]}}
הנמנים על [[עם ישראל]] מוגדרים כ"יהודים". מקור השם "יהודי" הוא זה שבא משבט [[יהודה]], אולם החל מזמן [[גזירת המן]], שאז [[מרדכי היהודי]] עורר את בני ישראל לכפור ב[[עבודה זרה]], ו'''להודות''' ולהתבטל לה', כל בני ישראל החלו להקרא בשם "יהודים" - על שם ההודאה{{הערה|ראה תורה אור מגילת אסתר עמ' צט.}}.
יהודי הוא זה שנולד ל[[אמא]] יהודיה, או ש[[גיור|התגייר]] לפי ה[[הלכה]].
==האמונה היהודית==
==האמונה היהודית==
{{ערך מורחב|י"ג עיקרי האמונה}}
{{ערך מורחב|ערך=[[י"ג עיקרי האמונה]] {{*}} [[אמונה]]}}
כל יהודי ויהודי מחויב בלהאמין בי"ג העקרים האמורים ב[[רמב"ם]], ובקב"ה שהם:.
כל יהודי בעצם טבעו [[אמונה|מאמין]] במציאותו של [[הקדוש ברוך הוא]].
 
בנוסף לכך, ישנה מצוה להאמין ביסודות האמונה המקובלים על כלל ישראל. ה[[ראשונים]] דנו מהם עיקרי האמונה, ואלו שהתקבלו הם [[י"ג עיקרי האמונה|י"ג העקרים]] שהגדיר ה[[רמב"ם]], והם:
:א. '''מציאות [[ה']]:''' שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם.
:א. '''מציאות [[ה']]:''' שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם.
:ב. '''[[אחדות ה'|אחדותו]]:''' שה' הוא אחד ו[[אחדות פשוטה|אינו מורכב מחלקים]].
:ב. '''[[אחדות ה'|אחדותו]]:''' שה' הוא אחד ו[[אחדות פשוטה|אינו מורכב מחלקים]].
שורה 34: שורה 41:


מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה.
מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה.
התורה מקיפה את כל חיי היהודי, והיא המייחדת את עם ישראל על פני שאר העמים. רב [[סעדיה גאון]] קבע כי {{ציטוטון|אין אומתנו אומה אלא בתורה}}.


===שבת וחגי ישראל===
===שבת וחגי ישראל===