195
עריכות
←תולדות חיים: הוספת מחבר ועורך ספרים לכותרת, תיקון התעודה לתעודת אישור לסדר חופה וקידושין , שינוי מיקום המידע אודות תפקידיו כמגיד שיעור ומחנך.
(←תולדות חיים: הוספת מחבר ועורך ספרים לכותרת, תיקון התעודה לתעודת אישור לסדר חופה וקידושין , שינוי מיקום המידע אודות תפקידיו כמגיד שיעור ומחנך.) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ייצ סילברמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק סילברמן מוסר שיעור ב770 (תשפ"ג)]] | [[קובץ:ייצ סילברמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק סילברמן מוסר שיעור ב770 (תשפ"ג)]] | ||
הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' (יליד [[תשל"ב]]), הינו מורה צדק ומגיד שיעור, שליח [[הרבי]] ורב קהילת הבית חב"ד בעיר [[אלעד]], ו[[בעל מנגן]] שחיבר | הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' (יליד [[תשל"ב]]), הינו מורה צדק ומגיד שיעור, שליח [[הרבי]] ורב קהילת הבית חב"ד בעיר [[אלעד]],מחבר ועורך ספרים תורניים ו[[בעל מנגן]] שחיבר ניגונים רבים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. לאחר [[פורים]] תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע [[פורים]] שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות ה[[משפיע]] שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: {{ציטוטון|באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו}}. הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת. | בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. לאחר [[פורים]] תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע [[פורים]] שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות ה[[משפיע]] שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: {{ציטוטון|באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו}}. הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת. | ||
לאחר פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת | לאחר פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת תורת אמת שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים. בתשנ"ג למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]]. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב"[[770]]"; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב [[לייבל גרונר]] לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש [[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה [[תשנ"ד]] שנסעו אז. והרבי אישר. | ||
לקראת י' שבט , ביקש מנהל הישיבה הרב דוד רסקין שיחזור אותיות ג' וד' מהמאמר 'באתי לגני' באידיש בעל פה לפני הרבי ליד הזאל הקטן. ואכן בשבת קודש י' שבט אחרי תפילות שחרית , מוסף ומנחה , חזר את אותיות ג' וד' כאשר הדלת לחדרו הקודש של הרבי נשאר פתוח. | לקראת י' שבט , ביקש מנהל הישיבה הרב דוד רסקין שיחזור אותיות ג' וד' מהמאמר 'באתי לגני' באידיש בעל פה לפני הרבי ליד הזאל הקטן. ואכן בשבת קודש י' שבט אחרי תפילות שחרית , מוסף ומנחה , חזר את אותיות ג' וד' כאשר הדלת לחדרו הקודש של הרבי נשאר פתוח. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
קיבל [[סמיכה]] ושימוש לרבנות ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב יעקב יורוביץ', הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב יעקב מאיר שטרן, ורבנים נוספים. | קיבל [[סמיכה]] ושימוש לרבנות ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב יעקב יורוביץ', הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב יעקב מאיר שטרן, ורבנים נוספים. | ||
בשנת תשפ"ג קיבל | בשנת תשפ"ג קיבל תעודת אישור לסידור חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
בנו הרב מנחם מענדל סילברמן מוסמך לרבנות ואחראי ניהול הכספי של הבית חב"ד. | בנו הרב מנחם מענדל סילברמן מוסמך לרבנות ואחראי ניהול הכספי של הבית חב"ד. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
==פעילות ציבורית== | ==פעילות ציבורית== | ||
===שליח ומנהל בית חב"ד=== | |||
בשנת [[תש"ס]], החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחות, הקים הרב סילברמן את [[בית הכנסת]] '''"בית מנחם"''' בשכונת דרום אלעד ברחוב אבטליון , ואת [[בית הכנסת]] '''"אהל רינה"''' בשכונת מערב אלעד ברחוב שמאי. | |||
כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, ספרייה תורנית, שיעורים בחסידות לקהל הרחב והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים. | |||
במועדי השנה, פועל בית חב"ד שבראשותו עם ילדי אלעד, בתהלוכות ל"ג בעומר, מסיבות חנוכה, ועוד. | |||
===מו"צ , ורב קהילת בית חב"ד אלעד === | |||
בשנת [[תשס"ד]], נבחר לכהן כרב [[בית הכנסת]] "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 7 שנים. | |||
זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב [[דניאל גראבסקי]], נסגר [[בית הכנסת]] "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת. | |||
בשנת [[תשע"ו]] התמנה על ידי הרב אשר זיגדון כמורה צדק בבית ההוראה של קהילת "לעבדך באמת" בעיר חריש. | |||
בשנת [[תשע"ח]] התמנה על ידי חברי הנהלת בית חב"ד אלעד לכהן כרב קהילת בית חב"ד אלעד במסגרת פרויקט "ראשי קהילות" של משרד הדתות שיזם השר דוד אזולאי. | |||
כיום קהילת בית חב"ד אלעד בראשות השליח מונה מעל 100 בתי אב כ"י . | |||
בשנת [[תשפ"ג]] התמנה על ידי מכון הלכה חב"ד כמשיב במכון. | |||
===משפיע ומגיד שיעור=== | ===משפיע ומגיד שיעור=== | ||
* בין השנים [[תשנ"ט]]-[[תש"ס]] כיהן כמשפיע ומגיד שיעור בישיבת "[[באור חסידות חב"ד]]" של הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]] בחשמונאים. | * בין השנים [[תשנ"ט]]-[[תש"ס]] כיהן כמשפיע ומגיד שיעור בישיבת "[[באור חסידות חב"ד]]" של הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]] בחשמונאים. | ||
* בין השנים [[תש"ס]]-[[תשס"ב]] כיהן כמגיד שיעור בסמיכה, וכ[[משפיע]] ב[[חסידות]] ב[[ישיבת חב"ד חיפה]]. | * בין השנים [[תש"ס]]-[[תשס"ב]] כיהן כמגיד שיעור בסמיכה, וכ[[משפיע]] ב[[חסידות]] ב[[ישיבת חב"ד חיפה]]. | ||
* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ז]] כיהן כמגיד שיעור ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. | * בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ז]] כיהן כמגיד שיעור ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. | ||
* בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כיהן כמגיד שיעור לסמיכה ב[[מכון להוראה ודיינות (ביתר עילית)|כולל להוראה ודיינות]] של הרב [[דניאל גולדברג]] ב[[ביתר עילית]]. | * בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כיהן כמגיד שיעור לסמיכה ב[[מכון להוראה ודיינות (ביתר עילית)|כולל להוראה ודיינות]] של הרב [[דניאל גולדברג]] ב[[ביתר עילית]]. | ||
* בשנת [[תשס"ט]] כיהן כר"מ לסמיכה לתלמידים השלוחים ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת חב"ד]] ב[[אלעד]]. | * בשנת [[תשס"ט]] כיהן כר"מ לסמיכה לתלמידים השלוחים ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת חב"ד]] ב[[אלעד]]. | ||
* בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ג]] כיהן כמגיד שיעור לתלמידי שיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. | * בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ג]] כיהן כמגיד שיעור לתלמידי שיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. | ||
| שורה 50: | שורה 68: | ||
* בשנת [[תשע"ו]] כיהן כמגיד שיעור ב[[כולל אברכים]] בחריש. | * בשנת [[תשע"ו]] כיהן כמגיד שיעור ב[[כולל אברכים]] בחריש. | ||
* בין השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ב]] כיהן כמגיד שיעור בבית מדרש "אהל רינה" באלעד וכראש כולל "מרכז חמ"ש" סניף מערב אלעד. | * בין השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ב]] כיהן כמגיד שיעור בבית מדרש "אהל רינה" באלעד וכראש כולל "מרכז חמ"ש" סניף מערב אלעד. | ||
===מלמד ,מחנך ומפקח חינוכי === | ===מלמד ,מחנך ומפקח חינוכי === | ||
| שורה 61: | שורה 77: | ||
* בשנת [[תשפ"ד]] מפקח מטעם משרד החינוך ולבקשת מנהל חיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקוה - חזר כמלמד שילוב מטעם משרד החינוך. | * בשנת [[תשפ"ד]] מפקח מטעם משרד החינוך ולבקשת מנהל חיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקוה - חזר כמלמד שילוב מטעם משרד החינוך. | ||
== | ==עורך ומחבר ספרים == | ||
לאורך השנים, חיבר הרב סילברמן מספר ספרים וכן השתתף בעריכתם של מספר ספרים וחוברות: | |||
* '''"נקדמה פניו בתודה"''' - [[תשנ"ו]] (שותף בעריכה). | |||
* '''"תפארת במקדשו"''' - [[תשנ"ז]] (שותף בעריכה). | |||
לאורך השנים, | |||
* '''"נקדמה פניו בתודה"''' - [[תשנ"ו]] (שותף בעריכה). | |||
* '''"תפארת במקדשו"''' - [[תשנ"ז]]. | |||
* '''"כוננת מישרים" על הלכות אמירה לעכו"ם''' - [[י"ט כסלו]] [[תש"ס]]. | * '''"כוננת מישרים" על הלכות אמירה לעכו"ם''' - [[י"ט כסלו]] [[תש"ס]]. | ||
* '''"שומרי משפט" על הלכות [[טהרת המשפחה]]''' - [[תשס"ז]]. | * '''"שומרי משפט" על הלכות [[טהרת המשפחה]]''' - [[תשס"ז]]. | ||
* '''קונטרס "בל תשחית" על הלכות בל תשחית ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] [[אדמו"ר הזקן]] - [[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]]. | * '''קונטרס "בל תשחית" על הלכות בל תשחית ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] [[אדמו"ר הזקן]] - [[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]]. ''' | ||
* '''"טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען''' - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ב]]. | * '''"טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען''' - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ב]]. | ||
* '''"אמת ומשפט" על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות, יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה''' - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ד]] | * '''"אמת ומשפט" על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות, יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה''' - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ד]] | ||
* '''"גמרא לעם מסכת [[בבא קמא]] פרקים א-ג"''' - [[תשע"ו]] (שותף בעריכה) | * '''"גמרא לעם מסכת [[בבא קמא]] פרקים א-ג"''' - [[תשע"ו]] (שותף בעריכה). | ||
* '''"שמירת הגוף והנפש ע"פ שו"ע אדמו"ר הזקן" על הלכות מעקה, שמירת הגוף והנפש ובל תשחית עם סיכום הדינים הלכה למעשה''' - בהוצאת [[היכל מנחם]] [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ג]]. | * '''"שמירת הגוף והנפש ע"פ שו"ע אדמו"ר הזקן" על הלכות מעקה, שמירת הגוף והנפש ובל תשחית עם סיכום הדינים הלכה למעשה''' - בהוצאת [[היכל מנחם]] [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ג]]. | ||
==בעל מנגן== | ==בעל מנגן== | ||