ברכת התורה שבקריאת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
[[קובץ: | [[קובץ:הגבהת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מברך על התורה]] | ||
כאשר קוראים בתורה, מברך העולה '''שני ברכות''', אחת לפניה ואחת לאחריה. | כאשר קוראים בתורה, מברך העולה '''שני ברכות''', אחת לפניה ואחת לאחריה. | ||
גרסה מ־06:42, 18 במאי 2010
כאשר קוראים בתורה, מברך העולה שני ברכות, אחת לפניה ואחת לאחריה.
למרות שמברכים על לימוד התורה בבוקר לפני התפילה, שלושה ברכות, "לעסוק בדברי תורה", "והערב נא", ו"אשר בחר בנו", חוזרים ומברכים על התורה לפני הקריאה בספר התורה.
מי שלא בירך על התורה בבוקר, ובירך על התורה בקריאת התורה, הדבר ספק אם יכול הוא לחזור ולברך שוב את ברכת התורה הרגילה שמברכים בבוקר.
הברכה הראשונה היא "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את התורה", והברכה השניה היא "אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו".
הברכות בתורת החסידות
שני ברכות אלו רומזים על שני מדרגות שונות.
קודם קריאת התורה אומר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן כו'. ברכה זו מברכים על הענין של קבלת התורה שהוא מצד המשפיע, שבחר בכנסת ישראל, ורצה ליתן להם התורה הקדומה שבעצמותו ממש, ואז דוקא יכולה כל נשמה פרטית לקרוא באותיות תורה שבכתב ושבעל פה, לידבק נפשו באות המיוחד, לשרש נשמתו למעלה בעצמות.
ואחר קריאתו, שקבל שפע חיות נשמתו מאותיות התורה, מברך אשר נתן לנו כו', שכבר נתן לנו ונתקבל בתוכנו, והוא מה שאומרים וחיי עולם כבר נטע בתוכנו, שזהו ענין קבלת התורה שנתקבל בהם להיות בחינת כלי, בית קיבול ממש לתורה, שזהו מצד שרש בחינת המקבל - שיכול להיות כלי קבול.
ועל אף שגם זה שנעשה בחינת כלי בית קבול הוא בא מכח המשפיע שנטע בתוכנו כו', ועל כן מברך שנית נותן התורה - שהוא זה שעושה זאת שיוכל לבא במקבלים, מכל מקום שונה נתינה זו שהיא במקבל, מאשר נתינה ראשונה הוא עצם השפע דתורה.