בלתי מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של 147.235.222.34 (שיחה) לעריכה האחרונה של חב"דפדי פעיל) תגית: שחזור |
(ע"פ מה שנכתב בדף השיחה.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}} | {{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}} | ||
'''"בלתי מוגה"''' הכוונה היא [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח]] ונכתב על ידי [[ועד הנחות התמימים|המניחים]] ולא עבר [[מוגה|הגהה]] על ידי [[הרבי]]. | '''"בלתי מוגה"''' הכוונה היא [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח|הרבי]] ונכתב על ידי [[ועד הנחות התמימים|המניחים]] ולא עבר [[מוגה|הגהה]] על ידי [[הרבי]]. | ||
== בדור השביעי == | == בדור השביעי == | ||
גרסה אחרונה מ־22:45, 22 ביוני 2024
"בלתי מוגה" הכוונה היא שיחה או מאמר שאמר הרבי ונכתב על ידי המניחים ולא עבר הגהה על ידי הרבי.
בדור השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשונה מהרביים הקודמים שנהגו להעלות בעצמם את תורתם על הכתב, כמעט כל מאמריו ושיחותיו של הרבי הועלו על הכתב על ידי "מניחים" שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן[1]. השיחות הבלתי מוגהות מודפסות בעמוד בעל טור אחד, זאת בשונה מההדפסה של השיחות המוגהות - המודפסות (בדרך כלל) בעמוד בעל שני טורים.
בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, במכונת כתיבה או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.
עם הזמן נוצר דור של "חוזרים" ו"מניחים" שגדל והתלמד על סגנונו המיוחד של הרבי, ובד בבד קיבל הוראות על האופן הנכון לכתיבת השיחות בהתאם לרצונו הקדוש. רמתן של ההנחות הבלתי-מוגהות השתפרה, והתאפשר להדפיס את השיחות בצורה המקובלת, ולהסתפק בהסתייגות בתחתית כל עמוד "בלתי מוגה".
על פי השמועה[דרוש מקור], בעת תחילת ההוצאה לאור של "תורת מנחם התוועדויות" בשנת תשנ"ג אישר הרבי להסתפק באיזכור בודד בתחילת כל שיחה או מאמר שמדובר בבלתי מוגה.
סדרות ספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – דברי משיח |
החל משנת תשע"ז החלה לצאת סדרת דברי משיח הכוללת את כל תורת הרבי הבלתי־מוגהת, החל מהשיחות, המאמרים, הרשימות-דברים בעת חלוקת הדולרים והיחידויות (וכיוצא בזה), וכן יומן מפורט מהנעשה ב"בית חיינו" מידי יום ביומו על פי סדר השנים, כל כרך בסדרה זו מכיל חומר רב שלא נתפרסם מעולם, או שהיה נגיש רק לאספנים בודדים ונחשף בסדרה זו לקהל הרחב.
הסדרה יוצאת לאור על ידי המכון להפצת תורתו של משיח, וכוללת נכון לחודש סיון תשפ"ד 25 כרכים.
ישנם סדרות ספרים נוספות המכילות את תורתו הבלתי מוגהת של הרבי:
מאמרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר המאמרים: (תשי"א-תנש"א), הוא שם כולל לספרי מאמרי הרבי על פי סדר השנים. תשי"א-תשי"ט יצאו לאור על ידי ועד כתבי קודש. תשי"א-תשל"ה, תשל"ח-תשל"ט יצאו לאור בעריכה מחודשת על ידי ועד הנחות בלה"ק. כמו כן שולבו המאמרים בסדרת תורת מנחם התוועדויות. תש"ל-תשל"ז יצאו לאור על ידי ועד כתבי קודש. תשל"ט-תשמ"ח יצאו לאור על ידי ועד הנחות התמימים בסיום כל שנה. תשל"ח-תנש"א יצאו לאור מחדש על ידי ועד הנחות התמימים.
- ספר המאמרים - פרשיות: כולל את כל מאמרי הרבי בלשון הקודש ומסודר לפי פרשיות השבוע והמועדים. הסדרה יצאה לאור בשנים תשע"ד-תשע"ו על ידי המכון להפצת תורתו של משיח והיא כוללת 26 כרכים[2].
שיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחות קודש (תש"י-תשמ"א): כולל את כל השיחות הבלתי-מוגהות מהשנים תש"י-תשמ"א. רוב השיחות באידיש (שיצאו לאור על ידי ועד הנחות התמימים) וחלקם בלה"ק (חלקם יצא לאור על ידי ועד הנחות בלה"ק). הסדרה יצאה לאור בפעם הראשונה באופן מסודר בשנת תשמ"ו תחת ועד כתבי קודש על ידי התמימים חיים שאול ברוק וגרשון אייכהורן וכוללת 50 כרכים.
- שיחות קודש (תשמ"ב-תשנ"ב): ליקוט של צילום מהקונטרסים שי"ל בזמנו ע"י ועד הנחות התמימים, לא צוין שם המו"ל. הסדרה בצבע כחול ומכילה עשרות כרכים.
- שיחות קודש (תשמ"ב-תשנ"ב): נסיון של הרב לוי שי' זרחי (במסגרת ועד הנחות התמימים) להוציא את השיחות הבלתי-מוגהות מהשנים תשמ"ב-תשמ"ו באידיש. יצאו רק 7 כרכים (ה' כרכים תשמ"ד, ב' כרכים תשמ"ה). גם באתר "היברו בוקס" (בחיפוש "שיחות קודש") נמצא צילום מהקונטרסים שיצאו לאור בשעתם באידיש ע"י ועד הנחות התמימים בפורמט ספר דיגיטלי.
- שיחות קודש (תנש"א, תשנ"ב) כולל את ההנחות הבלתי-מוגה בלה"ק (ר"דים) שיצאו לאור על ידי פאקס א שיחה (בשילוב ה"תוכן קצר" שיצא לאור על ידי ועד הנחות התמימים). הסדרה כוללת ד' כרכים: ב' כרכים תשנ"ב (על ידי ועד כתבי קודש). כרך ג' וד' דשנת תנש"א (על ידי מכון שיחות קודש בלה"ק).
- שיחות-קודש (תש"י-תשנ"ב): פרוייקט של ועד שיחות קודש להוציא לאור את כל שיחות הרבי באידיש במתכונת מסודרת. התוכנית הייתה לגמור את הסדרה עד יו"ד שבט ה'תש"ס. אבל בינתיים יצאו לאור רק 19 כרכים (10 כרכים תש"י-תשי"ט, 4 כרכים תשל"ח, 5 כרכים תשל"ט).
- ספר השיחות (תשד"מ, תשמ"ו): נסיון של ועד הנחות התמימים להוציא לאור את ההנחות הבלתי-מוגה מהתוועדויות באידיש. יצאו לאור 4 כרכים (תשד"מ כרך אחד, תשמ"ו 3 כרכים).
מאמרים ושיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התוועדויות: (תשמ"ב-תשנ"ב) כולל את כל השיחות והמאמרים (הן המוגה והן הבלתי-מוגה) והמברקים מהשנים תשמ"ב-תשנ"ב. הספרים יצאו לאור על ידי ועד הנחות בלה"ק בסוף כל שנה. הסדרה כוללת 53 כרכים. תורת מנחם (תש"י-תשמ"א) המשך הסדרה שהחל בשנת תשנ"ג בהוצאת ההתוועדויות מהשנים תש"י-תשמ"א. נכון לחודש סיון תשפ"ב יצאו לאור 77 כרכים.
- תוכן קצר (תשמ"ט-תש"נ): נסיון של ועד הנחות התמימים להוציא לאור את ה"תוכן קצר" מההתוועדויות. יצאו לאור ב' כרכים (תשמ"ט, וכרך א' דתש"נ).
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ הרב יואל כהן סיפר, שכאשר ביקש ממנו הרבי את ההנחה מהמאמר הראשון - באתי לגני הוא ניסה לבקש מהרבי שיניח את המאמר בעצמו, אך הרבי לא הסכים ובסופו של הדיון אמר לו: "איך וועל זעהן, דו טראָג אריין וואָס דו האָסט, און אויב איך וועל האָבן צייט וועל איך זיך משתדל זיין געבן בכתב" (נראה, אתה תכניס את ההנחה שלך ואם יהיה לי זמן אשתדל לתת את המאמר בכתב).
- ↑ המאמרים המוגהים שבסדרה זו נדפסו במקומן, באישור ועד להפצת שיחות, וכשיש הנחה בלתי מוגה מהמאמר הוא צורף במדור ה'הוספות'.