רוסית: הבדלים בין גרסאות בדף
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
[[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}. | [[הרבי]] היה דובר רוסית, ואף אמר מספר [[שיחות]] בשפה הרוסית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/142987 הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו [[ר' לויק]]], {{אינפו}}.}}, כמו כן ניגנו ב[[התוועדויות]] וב[[חלוקת כוס של ברכה|חלוקות כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]] [[ניגונים]] ברוסית{{הערה|הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".}}. | ||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[תניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}} | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]], כאשר [[הרבי]] התייחס ל[[ספר התניא]] שתורגם ל[[אנגלית]] בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו הצעיר של [[הרבי המהר"ש]] - ל[[תניא]], ברוסית: {{ציטוט|"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של ה[[רבי]] נ"ע (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר פעם תירגם פרק ב[[תניא]] לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".|התוועדות שבת [[פרשת נשא]] [[תשל"ה]]. [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג, עמ' 180.}} | ||
גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי | גם ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] [[כ"א כסלו]] [[תשמ"ח]], סיפר [[הרבי]]: {{ציטוט|"[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]]), תירגם פעם ענין מתורת ה[[חסידות]] ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}. | ||
==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית== | ==[[ניגוני חב"ד]] ברוסית== |
גרסה מ־17:19, 13 בפברואר 2024
תבנית:בהשבחהרוסית (ברוסית: Русский - רוסקי) היא השפה הרשמית ברוסיה, והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת ברית המועצות. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.
מכיוון שרבותינו נשיאינו עד אדמו"ר הריי"צ והרבי התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף ניגוני חב"ד רבים בשפה זו.
השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות שלוחי הרבי ובתי חב"ד במדינות ברית המועצות לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים יהודים שהגיעו לארץ ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.
רוסית ויהודים
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר נפילת מסך הברזל. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), בארצות הברית חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, ובגרמניה חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית[1]. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם אוסטרליה, קנדה, אנגליה ועוד.
השפה אצל רבותינו נשיאנו
רוב נשיאי חב"ד דיברו ברוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות רוסיה והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.
בעת המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן אדמו"ר הזקן ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.
הרבי היה דובר רוסית, ואף אמר מספר שיחות בשפה הרוסית[2], כמו כן ניגנו בהתוועדויות ובחלוקות כוס של ברכה אצל הרבי ניגונים ברוסית[3].
בהתוועדות שבת פרשת נשא תשל"ה, כאשר הרבי התייחס לספר התניא שתורגם לאנגלית בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך מנחם מענדל שניאורסון - בנו הצעיר של הרבי המהר"ש - לתניא, ברוסית:
"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של הרבי נ"ע (כ"ק אדמו"ר הרש"ב) שנקרא על שם אדמו"ר הצמח צדק, אשר פעם תירגם פרק בתניא לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".
גם בשבת פרשת וישב כ"א כסלו תשמ"ח, סיפר הרבי:
"כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של אדמו"ר נ"ע), תירגם פעם ענין מתורת החסידות ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"
— ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.
.
ניגוני חב"ד ברוסית
קייימים לא מעט ניגוני חב"ד ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל הרבי בהתוועדויות ובחלוקת כוס של ברכה וחלקם הם:
- ניגון אוּו ווָאדיֶע
- אתה בחרתנו (רוסית)
- דודלה
- זאיגריי מנה קזצ'נקה
- יעדים יעדים (ניגון)
- ליובא בראצי ליובא
- מכתב לרבי (ניגון)
- ניגון אברהם-ניו אבינו
- ניגון דונאי
- ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)
- ניגון לר' פסח ממלסטובקע
- ניגון מי ארמיא אדמורא
- ניגון נאשי קראמקי
- ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י
- נייעט נייעט ניקאווא
- ניע חודיטי
- ניגון עך טי זיעמליאק
- ניגון צמאה לך נפשי
- ניגון סטאוו יא פיטו
ארגונים הפועלים מחוץ לברית המועצות עבור דוברי רוסית
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
ערך מורחב – חבורת מזכי הרבים |
חמ"ה, - (ראשי תיבות - חבורת מזכי הרבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי ברית המועצות לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, ארץ הקודש וארצות הברית והוא מפעיל גם את ארגון אחדות ישראל בהפצת המעינות. מיד עם תחילת פעילותו בארץ הקודש החל לארגן קבצות פעילים שהתחילו להסתובב במרכזי קליטה ברחבי הארץ ולארגן ערבי יהדות בין ציבור הרוסים, ובמקביל הדפיסו כתבות של יהדות, על חגים, פרשת השבוע, ובעיתונות בארץ בשפה הרוסית, ו'ארגון סמינרים' לציבור הרוסי. וכן הארגון מפעיל הוצאה לאור של ספרי יהדות בשפה הרוסית באופן עצמאי, ובשנים האחרונות בשיתוף עם "יחד" - הוצאה לאור על ידי הרב יוסי דמיכובסקי. הארגון גם מקיים שבתונים לדוברי הרוסית מספר פעמים בשנה עם מיטב המרצים ולמעלה מ1500 משתתפים!
ערך מורחב – אגף עלייה בצעירי חב"ד |
חב"ד בעליה, הינו אגף בארגון צא"ח המפעיל למעלה מעשרים בתי חב"ד לדוברי רוסית ברחבי ארץ ישראל, ומאגד את פעולות כלל השלוחים הפועלים בקרב העולים מברית המועצות. משנת תשד"מ מוציא האגף את העלון השבועי ברוסית "Восхождение" ("ווסחוז'דניה"). בין השירותים שמעניקים שלוחי הרבי לדוברי רוסית: עזרה בעריכת חתונה יהודית, הכנה רוחנית מתאימה לבר מצווה, כולל תורה לנשים, פרויקט 'מגיד', עריכת שבתונים בכפר חב"ד, פרויקט צעירים - 'CBA yang', - חלוקת ערכות לימים הנוראים, ליל סדר ציבורי, ערכת ליל הסדר ועוד.
ערך מורחב – שמי"ר |
שמי"ר, (ראשי תיבות: אגודת שומרי מצוות יוצאי רוסיה) היא אגודה שתפקידה לסייע ליהודים יוצאי מדינות חבר העמים בגשמיות וברוחניות. האגודה נוסדה על ידי הרבי בקיץ שנת תשל"ב. לאגודה מחלקת הוצאה לאור שמתרגמת ספרים יהודיים לרוסית. בין הספרים ניתן למצוא את ספרי היסוד: חומש, סידור, תניא, ועוד. ספרי שמי"ר היו הספרים הראשונים שהגיעו לברית המועצות עוד בתקופת ברז'נייב. כמו כן מוציאה לאור האגודה עלון לדוברי רוסית.
הוצאה לאור
בשנת תש"ע הוציא לאור ארגון "חמ"ה" את הספר "הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה העברית מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של אדמו"ר הזקן.
כמו כן יצא לאור על ידי "הוצאה לאור שמיר" בירושלים, הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב עמנואל שוחט בשפה האנגלית, שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "מיהו יהודי".
כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס אידישקייט ב"דלת האחורית". הרבי לקח אותו מספר פעמים לציון אדמו"ר הריי"צ.
יצא לאור גם הספר "מודעות יהודית" מאת נדב כהן, שמגיש רעיונות מרכזיים בספר התניא בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם לאנגלית ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
ספר התניא נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' ירמיהו ברנובר (גם הרבנים לוין ואוקניוב שימשו כיועצי תרגום). תחילה נדפס ספר התניא ברוסית בחוברות (משנת תשל"ו ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מהתניא כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם והתניא נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת תשד"מ ואילך). מאז נדפס ספר התניא פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת שמי"ר. גם הספר "שיעורים בספר התניא" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת תש"פ.
השלוחים לדוברי רוסית בישראל מטעם חב"ד בעליה:
- אשדוד - הרב שמחה קוליעקב.
- אשקלון - הרב דניאל סטולר.
- באר שבע - הרב יונה ישראל.
- בת ים - הרב דוד גוסיאטינסקי.
- חדרה - הרב יוסף אדלר.
- חולון - הרב מנחם ימקוב.
- חיפה - הרב שאול בורנשטיין והרב יגאל דובינסקי.
- ירושלים - הרב שעייה גיסר והרב אבא דוד.
- כרמיאל - הרב מנחם מענדל פריידין.
- לוד - הרב אברהם חזן והרב דב קוק.
- מגדל העמק - הרב דוד קרייטמן.
- מעלה אדומים - הרב נתן איבנוב.
- נוף הגליל - הרב יונה ברודקין.
- נתניה - הרב מנחם מענדל טייכמן.
- עפולה - הרב אשר וילהלם.
- ערד - הרב שמעון צייטילן והרב פיני דייטש.
- קריית גת - הרב ישראל גוטליב.
- קריית ים - הרב דן זלטופולסקי.
- רמת גן - הרב וועלוולע קריצ'בסקי.
- רחובות - הרב אלכסנדר נסטרוב.
- ראשון לציון - הרב שניאור רייניץ.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו ר' לויק, ב.
- מגזין שבועות דיגיטלי לדוברי רוסית ב
- מגזין פסח דיגיטלי לדוברי רוסית ב
- כנס הקהל וי' שבט לדוברי רוסית ב
- סמינר מיוחד לדוברי רוסית בישראל ב
- התוועדות ענק לדוברי רוסית ב
- אירוע לייב לדוברי רוסית הגדול ביותר אירופה ב
- פורים ושמחת הגאולה לדוברי רוסית ב
- מפגש הקהל לדוברי רוסית ב
- סמינר שבועות לדוברי הרוסית בארץ לקראת שבועות ב
- סמינר פסח לדוברי הרוסית ב
- הפקות מהודרות לחג הפסח בשפה הרוסית ב
- כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית ב
- במבצע לוגיסטי מורכב: רבבות דוברי רוסית קיבלו ערכה לחג - באתר
שפות | |
---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)
- ↑ הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו ר' לויק, .
- ↑ הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".