שמחה בונם אלתר – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{חצרות}}[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|left|thumb|250px|רבי שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]
{{חצרות}}[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|left|thumb|250px|רבי שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]
רבי '''שמחה בונם אלתר מגור''' נולד בכ"ב [[ניסן]] [[תרנ"ח]], בעיירה [[גורה קלוואריה]] ש[[בפולין]], לאביו  ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת'.
רבי '''שמחה בונם אלתר מגור''' נולד בכ"ד [[ניסן]] [[תרנ"ח]], בעיירה [[גורה קלוואריה]] ש[[בפולין]], לאביו  ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו השפת אמת כאדמו"ר.


בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]].  
בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]].  
שורה 6: שורה 6:
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].
בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].


למרות גילו המופלג אז - 79 שנים. שימש פורמלית כאדמו"ר עד לשנת [[תשנ"ב]], אך במשך השנה חלה מאוד ואיבד את כושרו הקוגניטיבי ויכולתו לתקשר עם העולם, אך המשיך להיות מנהיג ואדמו"ר לחסידי גור, על אף שלעתים נדירות נלקח להופעות פומביות. נפטר ביום ז' ב[[תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, ר' פינחס מנחם אלתר בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ו]] כונסו בספר "לב שמחה".
למרות גילו המופלג אז - 79 שנים. שימש כאדמו"ר עד לשנת [[תשנ"ב]], אך במשך השנים חלה מאוד ואיבד את כושרו הקוגניטיבי ויכולתו לתקשר עם העולם פחתה, אך המשיך להיות מנהיג ואדמו"ר לחסידי גור, ולעתים נלקח להופעות פומביות, ביניהם למאבק על כנסיית המורמונים בעיה"ק שאותו יזם והנהיג. נפטר ביום ז' ב[[תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, ר' פינחס מנחם אלתר בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".


רבי שמחה בונים אלתר נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[הדף היומי]] בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".
רבי שמחה בונים אלתר נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[הדף היומי]] בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".