אברהם מרדכי אלתר

האדמו"ר מגור

רבי אברהם מרדכי אלתר (ז' בטבת תרכ"ו - חג השבועות תש"ח) היה השלישי באדמו"רי גור ומכונה על שם ספרו "האמרי אמת". בנו של רבי יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת).

תולדות חיים

נולד ביום ז' בטבת תרכ"ו בעיירת גור בפולין ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת תרס"ה, ושימש באדמו"רות יותר מארבעים ושלש שנים. נפטר בשנת תש"ח.

מלבד צדקותו וחסידותו, היה גם גאון אדיר ובקי עצום באלפי ספרים. בצעירותו היה נוהג לחתום את שמו בדף האחרון של כל ספר שסיימו. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספרים כבר למד.

בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר עטרת ראש לאדמו"ר האמצעי, שהוא ספר בתורת הקבלה. הוא היה נוהג לחתום על כל ספר שלמד מדף לדף. אך על ספר זה חתם פעמיים. רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר.

הורה לתלמידיו ללמוד תניא פרקים כ"ו -ח' והתבטא שאינו יודע כיצד אפשר להיות עובד ה' בלעדיהם כפר חב"ד מס' 312 עמוד 18

הוא התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על ספר התניא,ראה לקמן.

בספר ראש גולת אריאל חלק א' עמוד שס"ב הערה 47 וכן בקובץ תגים תשכ"ט עמוד 95 ברשימת ר' צבי יצחק אברמוביץ' מובא שהתנגד לאמינות הגניזה החרסונית

אמריו נלקטו בספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים).

ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב

רבי אברהם מרדכי היה ידיד של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב מכנה אותו בתואר "כבוד ידיד נפשי, הרה"ג המפורסם, תפארת ישראל מעוז ומשגב". פעמים רבות התוועדו יחד עם רבי ירחמיאל יצחק מאלכסנדר, ורבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב. כמו כן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות. במכתב מאדמו"ר הרש"ב לבנו, הוא מספר כי רבי אברהם מרדכי שאלו בנוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב הרוחני ירד מאוד. הסיבה לכך היא - כותב הרש"ב -, היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני קביעת העיתים לתורה.

ידידותו עם אדמו"ר הריי"צ

אדמו"ר הריי"צ כתב אגרות לרבי אברהם מרדכי עוד בשנת תרפ"ב והקשר ביניהם נמשך גם בשנים הבאות. אדמו"ר הריי"צ הזמין את רבי אברהם מרדכי לחתונת הרבי והרבנית בשנת תרפ"ט והתכתב עמו בענייני עסקנות הכלל. הרב חנניה יוסף איינבך מספר ברשימותיו: "סיפר לי הגאון רבי יצחק פלקסר זצ"ל ראב"ד אגודת ישראל ובעל שערי יצחק כי כשנודע בפולין על הושבתו של רבינו [הרבי הריי"צ] במאסר [בשנת תרפ"ז], הורה בעל ה"אמרי אמת מגור זי"ע שכל ילדי ישראל בפולין יתכנסו לתפילה מיוחדת" (כתר מלכות, עמ' קמב).

אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מפולין הדוויה לארץ הקודש. בשנת תש"ג כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל בארץ הקודש מכתב לאדמו"ר הריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע. כשאדמו"ר הריי"צ קיבל את המכתב הוא נזעק וכתב מיד מכתבים לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים וועד הרבנים. כשלושים וארבע אגרות כתב אדמו"ר הריי"צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח השואה השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. בי"ג בניסן פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב סולובייצ'יק, סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם נשמות הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים.

בשנת תש"ז כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת ברכה לרבי אברהם מרדכי לרגל חתונת נכדתו.

עם הרבי

בשנת תרצ"ה נסע הרבי בשליחות אדמו"ר הריי"צ כדי לנחם את האמרי אמת.

פטירתו

נפטר בעיצומה של מלחמת השחרור, בחג השבועות תש"ח, ובגלל המלחמה נחסמה הדרך להר הזיתים, ולאחר מסע ההלויה ההמוני, נטמן בחצר ישיבתו - "שפת אמת".

על שמו הוקם היישוב בני ראם בדרומה של ארץ ישראל, "בני ראם" הוא ראשי תיבות של שמו ושם אביו, בנ יהודה רבי אברהם מרדכי.

משפחתו

את דרכו המשיך לאחר פטירתו בנו רבי ישראל אלתר, הבית ישראל.

הקודם: האדמו"ר רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור

אדמו"רי גור ז' בטבת תרכ"ו - חג השבועות תש"י

הבא: האדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור

לקריאה נוספת

• פעולותיו של הרבי הריי"צ להצלחת מסע ההצלה של אדמו"רי חסידות גור, שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1290 ע' 28-34.