מאיר הרליג – הבדלי גרסאות

משה ג (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
משה ג (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
בעודו בחור רצה ללמוד [[שחיטה]] אך הרבי הורה שלא יתעסק בזה היות והוא מגיע ממשפחה של רבנים.
בעודו בחור רצה ללמוד [[שחיטה]] אך הרבי הורה שלא יתעסק בזה היות והוא מגיע ממשפחה של רבנים.


לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפורה (לבית בראנדוויין המיוחסת לענף של צדיקי פולין ומהם הצדיקים מסטרעטין, אליק, וואליטשיסק, שפיטיווקא, וגם נכדת הבעש"ט ורלוי"צ מבארדיטשוב), קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונחשב לאחד מגדולי המקורבים לבית רבינו.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפורה (לבית בראנדוויין המיוחסת לענף של צדיקי פולין ומהם הצדיקים מסטרעטין, אליק, וואליטשיסק, שפיטיווקא, וגם נכדת הבעש"ט ורלוי"צ מבארדיטשוב), קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונחשב לאחד מגדולי המקורבים לבית רבינו. היה צמוד לכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א במידה מסויימת יותר משאר חברי המזכירות.


ניהל ארכיון רב ערך עם שיחות רשימות ומכתבים מרבותינו נשיאינו ומגדולי החסידים, עוד בתקופה הראשונה לנשיאות בה רוב החומר לא היה מודפס ונגיש לציבור הרחב. חלקים רבים מארכיון זה הועברו לידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] לצורך עריכת הסדרה [[ספר התולדות]].
היה ממונה לאורך השנים על ה[[משקה]] והמזונות להתוועדויות של הרבי, ולצורך כך הוקצה לו חדר המכונות (עם הדלת המסורגת) במסדרון הקומה הראשונה של 770, שם איחסן את הדברים.
 
בשנת תשכ"ב ביום השני של חג הסוכות נתן הרבי את הד' מינים להרב הארליג שיתן לקהל לברך עליהם, והרב הארליג החזירם לרבי לפני הלל, וכן נמשך הסדר כל השנים (עד תשכ"ד היה זה בכל יום חוץ מהיום הראשון, ומתשכ"ה כל יום בחג). הרב הרליג היה גם מכניס המזונות והשתיה לסוכה של הרבי אחרי הברכה על הלולב.
 
הרב הארליג היה מיוזמי חגיגת יום הבהיר ראש חודש כסלו מאז הפעם הראשונה בשנת [[תשל"ט]], וארגן במסירות את סעודת ההודאה המרכזית השנתית ב-770 מדי שנה בשנה, עד שנת תשע"ו. בשנת [[תשמ"ו]], כשהתמימים בבית משיח ארגנו החגיגה השנתית השניה של יום הבהיר כ"ח סיון, עלה הרב הרליג בהתוועדות הרבי באותו יום וקיבל משקה עבור ההתוועדות במוצאי שבת, וכן קיבל משקה והנחה ההתוועדות בשנים שאחר כך.
 
לאורך השנים ניהל יומן מדוייק מהנהגותיו ולוח הזמנים של הרבי, ועל פי השמועה הרבי ביקש באחת ההזדמנויות לברר אצלו שיבדוק ביומנים שכתב בעבר כיצד הרבי עצמו נהג בנוגע לנסיעה לאוהל בימים מסויימים בשנה קודמת (יש אומרים שזה היה בנוגע לשלשת הימים המיוחדים י"ג י"ד וט"ו אייר, לברר באיזה מהם נסע בפעם הקודמת שהיתה קביעות זהה. ואולי זה היה בנוגע לנסיעה בהושענא רבה). כמו"כ פעם א' בעת הסעודה בדירת הרבי הריי"ץ, כשדיברו על ענין מסויים, פנה אליו הרבי ואמר "אני יודע שתשלח את החדשות לכל העולם".
 
היה שולח מכתבים וכן הקלטות מהנעשה והנשמע אצל הרבי, לחבריו השלוחים ר' חנוך גליצנשטיין, ר' יהודה לייב רסקין ועוד.
 
מרשימות הדברים שכתב מהסעודות הנ"ל (וכן מעוד אנשים) נערך לאחר מכן ב' הכרכים של הספר 'המלך במסיבו'.
 
היה ידוע ב'קאך' הגדול שלו בענין מנהגי כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א, ונהג בהרבה דברים במנהגים כאלו, גם בדברים כאלו שפעם לא היה מקובל לנהוג בהם, וכן עודד את התמימים והאברכים, והכניס את הענין של ההליכה בדרכיו אצל חסידים בדור השביעי (לדוגמא, היה מקפיד ללבוש סירטוק עוד מחתונתו, וחיקה כמה מהמנהגים בענין הלבושים, וכן דאג להסתפר רק מתי שהרבי הסתפר, ועוד).


החזיק אוסף מיוחד בביתו ובו שמר עשרות הוצאות של ספרי ה[[תניא]] שהודפסו לאורך השנים במקומות שונים. האוסף נחשב לאוסף מעניין ונדיר, ובו הוצאות של ספרי התניא שקשה להשיגם כיום.
בעת חלוקת הדולרים לצדקה של הרבי היה עומד בסמיכות לרבי ומקשיב לשיחות, ובמקרה שאנשים הסתפקו מה בדיוק אמר הרבי, היה חוזר להם על הדברים הקדושים.


הרב הארליג היה מיוזמי חגיגת יום הבהיר ראש חודש כסלו מאז הפעם הראשונה בשנת [[תשל"ח]], וארגן במסירות את סעודת ההודאה המרכזית השנתית ב-770 מדי שנה בשנה.
היה גם אחראי על התפילות במניין כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א, ודאג לש"צים ולעליות. בבחירות שנערכו בשנת תשמ"ו לגבאים לבית משיח, נבחר הרב הארליג לגבאי. אחרי תקופה קצרה התפטר מתפקידו (ביחד עם שאר הגבאים הנבחרים), ובתשנ"ו הורה הרב מארלאו שהגבאים שנבחרו בתשמ"ז יחזרו לכהן, ובפועל שימש כגבאי וכאחראי במנייני התפילה שהתקיימו בחדרו של הרבי.


היה ממונה לאורך השנים על ה[[משקה]] והמזונות להתוועדויות של הרבי, ולצורך כך הוקצה לו חדר המכונות (עם הדלת המסורגת) במסדרון הקומה הראשונה של 770, שם איחסן את הדברים. בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הודפסה סדרת ה[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שם נחשף תאריך [[הצלת הרבי והרבנית|הגעתו של הרבי לחופי ארצות הברית]], החלו החסידים לחגוג יום זה, ובשנת [[תשמ"ו]] העניק הרבי בשעת ה[[התוועדות]] קנקן [[משקה]] לרב הארליג כדי שיודיע על ה[[התוועדות]] וידאג לקיומה.
ניהל ארכיון רב ערך עם שיחות רשימות ומכתבים מרבותינו נשיאינו ומגדולי החסידים, עוד בתקופה הראשונה לנשיאות בה רוב החומר לא היה מודפס ונגיש לציבור הרחב. חלקים רבים מארכיון זה הועברו לידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] לצורך עריכת הסדרה [[ספר התולדות]].


לאורך השנים ניהל יומן מדוייק מהנהגותיו ולוח הזמנים של הרבי, ועל פי השמועה הרבי ביקש באחת ההזדמנויות לברר אצלו שיבדוק ביומנים שכתב בעבר כיצד הרבי עצמו נהג בנוגע להליכה ל{{ה|אוהל}} ב[[ראש חודש]].
החזיק אוסף מיוחד בביתו ובו שמר עשרות הוצאות של ספרי ה[[תניא]] שהודפסו לאורך השנים במקומות שונים. האוסף נחשב לאוסף מעניין ונדיר, ובו הוצאות של ספרי התניא שקשה להשיגם כיום.
[[קובץ:ר'_מאיר_הארליג_עם_ספרי_התניא.jpeg|שמאל|ממוזער|300X|ר' מאיר עם אוסף התניא בביתו]]
[[קובץ:ר'_מאיר_הארליג_עם_ספרי_התניא.jpeg|שמאל|ממוזער|300X|ר' מאיר עם אוסף התניא בביתו]]
בשנים האחרונות שימש כגבאי וכאחראי במנייני התפילה שהתקיימו בחדרו של הרבי.


בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה ומיעט להיראות ב-770, נפטר ביום ראשון [[כ"ט בסיוון]] [[תשפ"ג]] והלוויתו התקיימה למחרת כאשר קהל רב הגיע לחלוק לו כבוד אחרון.
בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה ומיעט להיראות ב-770, נפטר ביום ראשון [[כ"ט בסיוון]] [[תשפ"ג]] והלוויתו התקיימה למחרת כאשר קהל רב הגיע לחלוק לו כבוד אחרון.
שורה 32: שורה 42:
==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב שלום דובער הארליג - שליח הרבי באפלאנד, קליפורניה.
*בנו, הרב שלום דובער הארליג - שליח הרבי באפלאנד, קליפורניה.
*בנו, הרב יהושע (שייע) הארליג - שליח ראשי למדינת נבדה.
*בנו, הרב יהושע (שייע) הארליג - שליח ראשי של הרבי למדינת נבדה.
*בנו, הרב מנחם מענדל הארליג - שליח בלאס וגאס, נבדה.
*בנו, הרב מנחם מענדל הארליג - שליח בלאס וגאס, נבדה.
*בנו, הרב יוסף יצחק הארליג - שליח הרבי בקנדל, פלורידה.
*בנו, הרב יוסף יצחק הארליג - שליח הרבי בקנדל, פלורידה.