האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==תקופת נ"ג - נ"ד== | ==תקופת נ"ג - נ"ד== | ||
===יחס החסידים לאירועים=== | |||
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להיפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}. | בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להיפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}. | ||
גרסה מ־14:22, 26 בפברואר 2023
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| סדרת ערכים בנושא תולדות חייו של הרבי |
פעולות הרבי מאז שנת תשי"א
|
ביום כ"ז אדר א' תשנ"ב, עבר הרבי, אירוע מוחי, בעת שהותו באוהל. השפעות האירוע פעלו על צורת התנהלותה של חסידות חב"ד וצורת הקשר של החסידים עם הרבי, שהשתנו עקב תנאי המצב שנוצרו.
אירועים שקדמו לאירוע
במשך החודשים והשנים שקדמו לאירוע, התרחשו אירועים רבים, אותם פירשו חסידים כרמז והכנה מצד הרבי לאירוע ונסיבות שיוצרו בתקופה שלאחריו.
ביוטיים בשיחות
החל מתחילת חודש אדר א' החל הרבי לומר כל ערב שיחה, דבר שהיה נדיר אז, שבה היה מעורר את החסידים להוסיף בשמחה בימי חודש אדר, במיוחד בשנת תשנ"ב להיותה שנה מעוברת עם שישים ימי שמחה, שבהם יבוטלו כל הדברים השליליים באופן של "ביטול בשישים".
שבוע לפני המאורע בשיחה אותה אמר הרבי, התבטא: "נעשית ירידה לפי שעה (ע"ד מה שנאמר "ברגע קטן עזבתיך") ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העלייה שלא בערך, ולא רק עלייה לרגע קטן, (כנגד "רגע קטן עזבתיך") אלא עלייה נצחית שאין אחריה הפסק בכלל"[1].
בהתוועדות השבת האחרונה שלפני הסטרוק, שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, דיבר הרבי (בין השאר) דיבורים ותכנים שלמפרע התפרשו כרומזים לאירוע הסטרוק ולהמסתעף ממנו. הרבי דיבר אז באריכות על עניינה של אהבת ישראל ואחדות ישראל והצורך בה ושדברים אלו מודגשים במיוחד כשמתרחש בשנים האחרונות "ויקהל" במובנו הפשטני - קיבוץ גלויות. בהקשר זה ציין הרבי את העבודה שרבותינו נשיאנו לא עלו לארץ ישראל, וגם ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל היה מכיוון שלא יכל לבקר את קברי אבותיו ברוסיה[2].
חלוקות
הכנות שונות
יום כ"ז אדר
ביום ראשון כ"ו אדר א' חילק הרבי דולרים, בחלוקה שאל הרבי באופן מפתיע ונדיר עד כמה התור ארוך?, שאלה אותה לא שאל הרבי בחלוקה אף פעם. כשנפנו לסגור את התור הורה הרבי שאלו שכבר עומדים בתור בבית הכנסת יעברו אך אפשר לסגור את דלתות בית הכנסת[3].
בכ"ז אדר תשנ"ב יצא הרבי לאוהל הקדוש ושם הוא עבר שבץ מוחי. כאשר פורסמה הידיעה, החל נהירה של אנשים רבים לעבר 770, והחלו באמירת תהילים במקום. לקראת הערב נודע שמצבו של הרבי השתפר. בשעות הלילה המאוחרות נערך ב770 ריקודים, תוך שירת הניגון "דער רבי איז געזונט"[4].
תקופת נ"ג - נ"ד
יחס החסידים לאירועים
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש בכ"ז אדר תשנ"ב, האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להיפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח[5].
כלל חסידי חב"ד סירבו לעסוק באפשרות לפיה ציפייה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה שהרבי כמלך המשיח, שכבר החל להתגלות, יחיה חיים נצחיים - ואפשרות אחרת מופרכת כמו הפסקת זריחתה של השמש[6].
הפעם הראשונה שהחסידים ראו את הרבי לאחר הסטרוק היה בחג השבועות תשנ"ב ואז שוב חל הפסק זמן ממושך בו לא נראה הרבי לחסידים עד ראש השנה תשנ"ג שמני אז ואילך נראה הרבי לחסידים כמה פעמים ב'חדר המיוחד' ובהמשך, לעיתים תכופות, במרפסת.
היציאה למרפסת
| ערך מורחב – המרפסת |
בשנת תשנ"ג, בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת שמחת תורה בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שנתלו בתקרת 770, בכדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת תשנ"ד נעשה שינוי קטן במבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את החסידים.
יחידויות
חלוקות
תשובות לשאלות
י' שבט תשנ"ג
|
| ערך מורחב – סאטלייט |
בי' שבט תשנ"ג נערכה ב-770 התוועדות י' שבט, ששודרה על ידי לוויין לרחבי העולם. השידור הראה את הרבי מעודד שירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד בידיו הקדושות.
קודם האירוע אישר הרבי את קיום השידור.
י"ד חשוון תשנ"ד
תפילת המנחה של י"ד חשוון תשנ"ד הייתה הפעם האחרונה שבה ראו החסידים את הרבי באופן ציבורי, היה זה זמן קצר לפני כניסת שבת בשעה 17:20, כשה'ביפרים' ציפצפו והודיעו: "מנחה נאו" (כלומר, עכשיו הרבי יוצא לתפילת מנחה).
כינוס השלוחים
בשנת תשנ"ג התקיים ה'באנקעט' של כינוס השלוחים העולמי ב-770, ודובר על כך שהרבי יֵצֵא למרפסת.
בא' כסלו תשנ"ד, עברו השלוחים בפני הרבי.
בכ"ז אדר תשנ"ד עבר הרבי סטרוק שני.
תמונות משנות תשנ"ג-ד
-
-
-
הרבי מעודד את שירת 'יחי אדוננו'
לקריאה נוספת
- הרב יוסף צבי צירקוס, כ"ז אדר הוא יום שאמור לטלטל אותנו, שבועון בית משיח 1254 עמוד 17.
- שום דבר לא נחלש ח"ו, משה מרינובסקי, גיליון כפר חב"ד מס' 1948 ע' 34-37.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ דבר מלכות כי תשא, שיחת ש"פ כי תשא תשנ"ב אות ז'.
- ↑ דבר מלכות ויקהל, שיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב.
- ↑ מפי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר.
- ↑ כ"ז אדר א' תשנ"ב באתר יומן 770.
- ↑ ראה ישעיה נג, ד. סנהדרין צח, א-ב.
- ↑ ראה בראיון של הרב יואל כהן לאמנון לוי, "האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר", 'חדשות השבוע', י"ד ניסן תשנ"ב; נדפס במוסף הבשורה.