חיים לוי יצחק גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 9: שורה 9:
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.


בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[יצחק גרוזמן]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[שמשון הלפרין]], [[חיים שלמה דיסקין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]}}. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.   
בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.   


לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}.
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}.
במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].


לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]], החל לשמש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונשא בתפקיד כעשרים שנה. לאחר מכן עבר לישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] בה שימש כמשפיע עד שעבר (בשנת תשס"ו) לשמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]], החל לשמש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונשא בתפקיד כעשרים שנה (עד שנת תשס"ד).


היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]". למשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]].
מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר'  [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדם שעות של יגיעה בכתביה וסיכום של ההתוועדות.
 
היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].
 
במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]]
 
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]".
 
לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] למשך שנה ואחר כך עבר (בשנת תשס"ו) לשמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].


מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].
מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].

גרסה מ־17:56, 15 ביולי 2022

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (י"ב בניסן תשי"חט"ז בתמוז תשע"ט) היה משפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, מחבר סדרת פניני התניא וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד בי"ב בניסן תשי"ח לרב שלום יהודה לייב גינזבורג ולאמו מרת זהבה. בשעת הברית קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[1].

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב עובדיה יוסף עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד.

הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד התחבב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת תשל"ז נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, [[חיים שלמה דיסקין], יצחק גרוזמן, שמשון הלפרין. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה אלתר בצלאל קופצ'יק, אברהם משה, ושלמה זלמן לנדא}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן תשל"ח במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי[2].

לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'[3]. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כחוזר על שיחותיו של הרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב יעקב פלס, החל לשמש בהוראת הרבי כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונשא בתפקיד כעשרים שנה (עד שנת תשס"ד).

מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' שמואל ריבקין) 'חזרה' של ההתוועדות של הרבי בשבת כשלכך קדם שעות של יגיעה בכתביה וסיכום של ההתוועדות.

היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי בתנש"א ותשנ"ב - תרגומים שהופצו בחוברות הדבר מלכות שהוציא לאור גיסו הרב טוביה פלס.

במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון כפר חב"ד במשך שנים ומאז הקמתו של השבועון בית משיח עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "התוועדות חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת מטה משיח בארץ הקודש

היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"דבר מלכות".

לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת תורת אמת למשך שנה ואחר כך עבר (בשנת תשס"ו) לשמש כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.

מידי יום שישי התייצב למבצע תפילין בכיכר המייסדים בפתח תקווה.

בעבר, עמד בראש "מטה הקהל" ו"מבצע יום הולדת" בצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

מעיין באחד מספרי פניני התניא

בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.

עידודי הרבי להשפעתו וכתביו

באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים (תש"נ - תשנ"ב) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים[4].

בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'[5]. בתשרי תשנ"ד הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.

המזכיר הרב יהודה לייב גרונר סיפר לימים[6] שהרבי היה קורא מאמרים שפרסם.

ספריו


תצלומי ספרי הרב גינזבורג

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב לוי יצחק נחשון, הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי צוואת רבי יהודה החסיד.
  2. היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת תות"ל ראשון לציון - בגליון 41 (עמוד 40 ואילך) ובגל' 42 (ע' 36 ואילך)
  3. להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.
  4. מפי הת' יוסיף יצחק טורין ששמע זאת ממנו
  5. פניני התניא ח"א ע' 3
  6. בשנותיו האחרונית - לת' עומרי רחמים בכר