מבצע תפילין: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== התחלת ה'מבצע' == | == התחלת ה'מבצע' == | ||
[[תמונה:1010.jpg|left|thumb|250px|הנחת תפילין בחבר העמים]] | [[תמונה:1010.jpg|left|thumb|250px|הנחת תפילין בחבר העמים]] | ||
ב[[שבת]] פרשת במדבר, שהיתה גם [[שבת מברכים]] [[חודש סיון]] בשנת [[תשכ"ז]], ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים ב[[התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה. | ב[[שבת]] פרשת במדבר, שהיתה גם [[שבת מברכים]] [[חודש סיון]] בשנת [[תשכ"ז]], ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה. | ||
על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש{{הערה|ברכות ו, סוף עמוד א.}}. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב. | על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש{{הערה|ברכות ו, סוף עמוד א.}}. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
במשך זמן ממושך נמנע הרבי מלהתייחס לטענות, אלא שלאחר חצי שנה הודיע הרבי כי החליט לענות לטענות. | במשך זמן ממושך נמנע הרבי מלהתייחס לטענות, אלא שלאחר חצי שנה הודיע הרבי כי החליט לענות לטענות. | ||
הפעם הראשונה שהרבי התייחס פומבית לטענות אלה היתה ב[[התוועדות]] [[שבת בראשית]] בשנת [[תשכ"ח]]. הרבי אמר שטענות אלו מעודדות מאוד, כיוון שעל כל דבר קדוש שמתגלה בעולם, מתעוררת כנגדו התנגדות, ואם זה לא היה, הדבר היה מדאיג אותו במאוד. | הפעם הראשונה שהרבי התייחס פומבית לטענות אלה היתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת בראשית]] בשנת [[תשכ"ח]]. הרבי אמר שטענות אלו מעודדות מאוד, כיוון שעל כל דבר קדוש שמתגלה בעולם, מתעוררת כנגדו התנגדות, ואם זה לא היה, הדבר היה מדאיג אותו במאוד. | ||
לאחר מכן החל הרבי לענות על השאלות, אחת לאחת. | לאחר מכן החל הרבי לענות על השאלות, אחת לאחת. | ||
גרסה מ־18:15, 17 במאי 2020
| מבצעי הרבי |
|---|
| עשרת המבצעים |
| תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל |
| מבצעים שונים |
| מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה |
מבצע תפילין החל בשנת תשכ"ז, אז יצא הרבי בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום. קריאה זו זכתה לשם הצבאי "מבצע תפילין", שהוא בעצם המבצע הראשון של הרבי מתוך מבצעי המצוות שנועדו להפיח מחדש רוח חיים בקיום המצוות על ידי עם ישראל, ב"גאון יעקב" ובכל מקום ומקום.
התחלת ה'מבצע'
בשבת פרשת במדבר, שהיתה גם שבת מברכים חודש סיון בשנת תשכ"ז, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים בהתוועדות בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.
על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש[1]. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.
באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר הקדוש ברוך הוא מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.
בעקבות זאת, מיד בצאת השבת פורסמה השיחה בארץ הקודש ובעולם, ומיד למחרת החל המבצע הגדול שהקיף את כל עם ישראל, מגיל בר מצווה ועד לגיל שיבה.
המשך המבצע
לאחר הניצחון הגדול במלחמה והניסים הגדולים שאירעו בו, המשיכו חסידי חב"ד ליובאוויטש בעולם כולו במבצע תפילין, בעידודו של הרבי.
בתוך כך, היו ששאלו את הרבי מדוע המבצע ממשיך, והרי המלחמה הסתיימה בניצחון גדול? על כך השיב הרבי ביום ט"ו טבת תשכ"ח, שנכון אמנם שהמלחמה הסתיימה בניצחון גדול, אבל צבא השונאים עומדים הכן על גבול ארץ ישראל מכל הרוחות, לעשות חלילה כלה ביהודים, היו לא תהיה, ורק היראה והפחד שלהם מעכבת. ודי למבין. וגם, ישנה עוד סכנה גדולה ש"מצפון תיפתח" וגו' (כשהכוונה היא לסכנה הגדולה מכיוון הגבול הצפוני) ה' ישמור, וסכנה זו גדלה יותר מאז הניצחון, ובהרבה, אלא שאין ענינו של הרבי להפחיד את בני ישראל שליט"א - כי אם לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה ומעשים טובים שביד כל אחד ואחד לעשותם, ובפרט מצוה שמטילה יראה ופחד על האוייבים כמו מצות תפילין.
לעידוד המשך המבצע - הצטרפו גדולי ישראל מכל גווני הקשת של היהדות החרדית, ביניהם גם אדמו"רים, רבנים וראש ישיבות. גדולי האדמו"רים והרבנים חתמו על כרוז שקורא לכל החרדים לדבר ה' להיחלץ לפעולה, ולהצטרף להמשך המבצע.
שלוש שנים מאז החל המבצע, ביום ל"ג בעומר שנת תש"ל, התקיימה התהלוכה החגיגית המסורתית מול 770. הרבי נשא שיחה בפני אלפי הילדים והמבוגרים שנכחו בתהלוכה, ואמר: כיון שנוכחנו שמאז ל"ג בעומר לפני שלוש שנים, שגם אז דובר על הבטחת הקדוש ברוך הוא בתורתו "ונתתי שלום בארץ", "וישבתם לבטח בארצכם", והוכרז על ההוספה במצוות הנחת תפילין, הרי דבר זה הציל אלפים ורבבות מישראל החיים וקיימים עד היום הזה, ויאריכו ימים ושנים.
ביטויים והוראות
במספר מקומות[2] קישר הרבי את 'מבצע תפילין' עם המובא בשם הבעל שם טוב[3] על דברי הגמרא שבתפילין של הקב"ה כתוב "מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ", שבתפילין יש שתי סוגים, תפילין של יד ותפילין של ראש. התפילין של ראש מסמלים את היהודים העוסקים בלימוד התורה מתוך הבנה והעמקה, ואילו התפילין של יד מסמלים את היהודים הפשוטים שעיקר עבודת השם שלהם מתבטאת דווקא במעשים פשוטים, ועל פי הלכה מניחים קודם כל את תפילין של יד, היות ועיקר הנחת רוח למעלה היא מעבודת השם של היהודים הפשוטים דווקא.
הרבי התבטא על עצמו: "קאָך איך זיך במבצע תפילין"[4].
על הטעם לכך שדוקא מצות תפילין נבחרה להיות "מבצע", הסביר הרבי בעצמו שזה בשל היותה "מצוה כללית", כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה כי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין"[5], וכמו כן מצות תפילין היא אחת המצוות הראשונות אותה קיבלו על עצמם אבותינו במצרים.
הוראות
- הרבי הורה שעל תלמידי הישיבה לצאת למבצע תפילין רק בשעות הפנאי ולא בשעות הסדרים, ואדרבה הרבי התבטא[6] שמי שאומר אחרת הרי לא רק שאינו שליח שלי אלא שפועל נגדי ונגד ההוראות שלי ונגד רבי דער שווער ונגד הרבי נ"ע מייסד תומכי תמימים.
- לצאת למבצעים עם חברותא ולא לבד.
- לצאת עם מאכל ומשקה כדי לתת לאנשים לברך.
- לא לנסוע בקרון הראשון והאחרון (ברכבת תחתית).
התנגדות למבצע
לאחר הכרזת המבצע, קמה לו התנגדות בקרב חוגים שונים, בעיקר חרדיים. באמצעות דרכים שונות, בעל פה ובכתב. המתנגדים העלו טענות שונות, הלכתיות לכאורה, מהם יותר רלוונטיות מהם פחות.
במשך זמן ממושך נמנע הרבי מלהתייחס לטענות, אלא שלאחר חצי שנה הודיע הרבי כי החליט לענות לטענות.
הפעם הראשונה שהרבי התייחס פומבית לטענות אלה היתה בהתוועדות שבת בראשית בשנת תשכ"ח. הרבי אמר שטענות אלו מעודדות מאוד, כיוון שעל כל דבר קדוש שמתגלה בעולם, מתעוררת כנגדו התנגדות, ואם זה לא היה, הדבר היה מדאיג אותו במאוד.
לאחר מכן החל הרבי לענות על השאלות, אחת לאחת.
התכתבות ארוכה היתה בין הרבי לרב יצחק הוטנר.
אחד הדברים הבולטים שהרבי הדגיש בהקשר למבצע תפילין שאין זה חידוש של חב"ד, אלא זהו דין מפורש בשולחן ערוך - מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך" הכולל בו את מצות אהבת ישראל, ועל זה שליובאוויטש מתנהגת כפי השולחן ערוך, על כרחך יש עליה טענות?!
חלק גדול מאותן ההתקפות כנגד מבצע תפילין הופנו כנגד חסידי חב"ד בארץ ישראל ובעולם. רבים מהחסידים השיבו מלחמה שערה, ומלבד הנחת התפילין בפועל ממש, החלו להגיב למתנגדים.
המבצע כיום
חסידי חב"ד בכל רחבי תבל משתדלים להשפיע על אנשים עמם הם באים במגע להניח תפילין. תלמידי ישיבות חב"ד בכל העולם נוהגים לצאת בכל יום שישי וערב חג לפעילות הנחת תפילין במשרדים, חנויות ובמקומות הומים בהם יש ריכוז של יהודים. כמו כן החל משחרור הכותל בשנת תשכ"ז קיים במקום דוכן חב"ד להנחת תפילין. עם השנים הדוכן גדל והתמסד וכיום הוא מחזיק עשרות זוגות תפילין מכל הסוגים.
בשנים האחרונות, הפעילות לזיכוי הרבים בהנחת התפילין חצתה את גבולות הציבור החבד"י וכיום מתעסקים מגזרים רבים במבצע זה.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- מבצע תפילין - 45 שנה, קובץ מיוחד בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי
- חוגגים 40 שנה למבצע תפילין, דף נחיתה מיוחד באתר בית חב"ד המקבץ סיפורים כתבות ומאמרים בקשר עם מבצע תפילין
- שאלות המתנגדים על מבצע תפילין ותשובותיו של הרבי -
בתוך שבועון בית משיח - קריאה של אגודת הרבנים בארצות הברית התומכת במבצע תפילין -
- עיתון 'הארץ' על מבצע תפילין ונבואת הניצחון של מלחמת ששת הימים -
- מבצע תפילין הלכה למעשה - הקלטה מתוך הרצאה שמסר הרב יוסף יצחק וילשנסקי -
- "תהיה בקשר": הקמפיין הענק של חב"ד תל-אביב יצא לדרך
- שניאור ברגר, המבצע שפרץ 10 שנים קודם זמנו בתוך שבועון בית משיח פרשת בהעלותך תשע"ו
- 'SMSתפילין' מציגים: יומן מסע -
- מנחם מענדל אמיתי, יובל למבצע תפילין, בתוך מגזין 'הפנסאים' ערב חג השבועות תשע"ז
- דעת הרבי בנושא מבצע תפילין, מקבץ שיחות בענין מבצע תפילין - גליון החייל עמ' 3 תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)
הערות שוליים
- ↑ ברכות ו, סוף עמוד א.
- ↑ מכתב לתלמידי ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, שלהי חודש סיון תשל"ד – לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 205.
- ↑ ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 133.
- ↑ מכתב בקשה ששיגר הרבי לסופר מר אליעזר שטיינמן שיפרסם כתבת התעוררות בקשר למבצע, ראש חודש אדר תשכ"ט, ושם: "רואני זכות גדול שהצליחו אנ"ש שי' באופן נעלה ביותר, ומצווה גוררת מצווה".
- ↑ תלמוד בבלי, קידושין לה, א
- ↑ לר' ניסן ביחידות - נדפס בחוברת *הגבלה עצמית, בהוצאת וועד חיילי בית דוד 770