כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
(קטג) |
|||
| שורה 152: | שורה 152: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:כפר חב"ד|*]] | ||
[[קטגוריה:שכונות חב"דיות | [[קטגוריה:שכונות חב"דיות]] | ||
גרסה מ־15:54, 21 בנובמבר 2013
כפר חב"ד הוא יישוב בארץ ישראל המיועד לחסידי חב"ד. הישוב הוקם בכ"א אייר תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מרוסיה בתום מלחמת העולם השניה[1]. הכפר ממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד, ונמצא תחת שיפוט המועצה המקומית עמק לוד.
הכפר נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.
במהלך השנים הכפר גדל, התפתח וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני. נכון ל-תשע"ג מתגוררות בו כ-1,267 משפחות (כ-4,900 נפשות)[2] והוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא הריכוז החב"די הגדול בישראל.
ייסוד כפר חב"ד
להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת תש"ד, אז הציע הרב אליעזר קרסיק להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב. ההצעה הפכה למעשית לאחר מלחמת העולם השנייה ובשלהי שנת תש"ז נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל הרבי ויחד עם גיסו הרב משה גורארי', שניהם מראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש תשרי תש"ח. בסוף חודש זה נקרא מר שניאור זלמן שזר ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די. זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.
ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, וכדי לעזר להם נשלחו הרב שמריהו גוראריה חתן אדמו"ר הריי"צ והרב בנימין גורודצקי. בחודש אייר תש"ט התיישבו החסידים בישוב הערבי הנטוש ספריא.
ראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק, בראשות הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס טודרוס אלטהויז, פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.
תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.
במשך השנים תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, המשיך אדמו"ר שליט"א לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.
בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.
רצח בכפר
| ערך מורחב – רצח יד החמישה |
בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' שמחה זילברשטרום וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.
כפר חב"ד כיום
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם ונכון לשנת תשע"ב מתגוררים בו למעלה מאלף בתי אב ו-5,205 נפשות כ"י[3]. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית עמק לוד. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.
בכפר קיימות כ-8 שכונות, מתוכם שתי שכונות חדשות (שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים).
בתי כנסת
בכפר עשרה בתי כנסת, בינהם:
- בית מנחם. ע"ש הרבי. בית הכנסת הגדול והמרכזי בכפר, בו מתקיימות ההתוועדויות המרכזיות בימים מיוחדים כי"ט כסלו, י"א ניסן ועוד.
- יעקב אבינו.
- "המרכזי".
- 770.
- ישראל אריה לייב.
- נחום יצחק.
- רייטשיק שול, על שם הרב יוסף יצחק רייטשיק ע"ה.
- ר' מענדל'ס שול.
- שערי אליהו.
- ברק'ה שול, על שמו של הרב שלום דובער ליפסקר[4].
מבנים ורחובות
בכפר אין שמות רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לרוב השכונות: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, שכונת הרכבת ושיכונים רוסיים.
בט"ו תמוז תשמ"ו (1986) הוקם בכפר העתק של בנין "770", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של צעירי אגודת חב"ד, משרדי אור אבנר בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.
בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.
בשנת תשס"ג הוקם אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (בו התקיימו שנים רבות חתונות) ובתחילת שנת תשע"ג נפתח אולם נוסף בכפר חב"ד ב'. אולמות אלו משמשים היום את רוב רובן של החתונות החב"דיות בארץ ישראל.
כלכלה ותחבורה
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.
בכפר יש 3 צרכניות, חנויות בגדים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד עור ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן) ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.
מוסדות בכפר חב"ד
כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדי:
- אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
- סניף קה"ת בארץ הקודש.
- אור אבנר.
- איגוד תלמידי הישיבות.
- אשנב לחב"ד.
- מטה משיח באה"ק.
- מכון לוי יצחק.
- ספר התורה של ילדי ישראל.
- צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
- שבועון בית משיח.
- שבועון כפר חב"ד.
- תורת חב"ד לבני הישיבות.
מוסדות חינוך
מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים בארץ ישראל, מבחינה כמותית.
- גני ילדים.
- תלמוד תורה.
- אהלי תורה - חדר אידיש.
- "החיידר החסידי".
- בית ספר למלאכה.
- בית רבקה
- ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
- ישיבת אור תמימים. ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן גפני.
- מוסדות אור שמחה.
- ישיבת אור מנחם.
כפר חב"ד ב'
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר ובהקמה נעזר בר' מענדל פוטרפס, ר' זושא וילימובסקי ור' יונה איידלקופ.
בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו בית כנסת ומקווה טהרה לנשים.
רבני כפר חב"ד
- הרב שניאור זלמן גרליק רבו הראשון של כפר חב"ד.
- הרב נחום טרבניק חתנו של הרב גרליק.
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי. הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב אליעזר קרסיק. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
ועד כפר חב"ד
|
| ערך מורחב – ועד כפר חב"ד |
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך במשך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים. במקום זאת הרב הי' קורא לתושבים ומכריז שזוהי הצעתו וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק.
בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב אליעזר קרסיק, יו"ר אגודת חסידי חב"ד, והרב פיני'ע אלטהויז פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.
בשנת תש"כ מונה הרב שלמה מיידנצ'יק ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.
אחריו בתפקיד כיהן הרב מנחם לרר ובשנים האחרונות הרב בנימין ליפשיץ.
לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:
הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר ועד כפר חב"ד, וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק והן לצידו של הרב מנחם לרר. הרב יונה איידלקופ, שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב דוד חן, הרב איצ'ה מענדל ליס - מזכיר הכפר, הרב מענדל פוטרפס, הרב משה צבי סגל, הרב אפרים וולף והרב ברק'ה וולף.
תחנת רכבת
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת תשי"ב בפיקוח העסקן הרב יצחק מענדל ליס. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת תשנ"ט, הורתה רכבת ישראל להרוס את התחנה והוציאה מכרז לבניית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.
בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.
ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו נתניה - רחובות
לקריאה נוספת
- אברהם חנוך גליצנשטיין ושמואל חפר, אלבום חב"ד בישראל, תשל"ז.
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, קה"ת, תשמ"ח.
- שמואל קראוס, נשיא וחסיד, תשנ"ט.
- שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ה.
- שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי, תשע"ב.
קישורים חיצוניים
- פלישה באישון לילה סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר עבד אברהם אנכי - חב"ד און ליין
- סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים
- ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961 מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - חב"ד און ליין
- חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים
הערות שוליים
- ↑ ראו גם "יציאת רוסיה תש"ו".
- ↑ אתר המועצה האזורית עמק לוד.
- ↑ כמה תושבים מתגוררים בכפר חב"ד?
- ↑ בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"