מרדכי שלמה פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏תולדותיו: עריכה)
שורה 5: שורה 5:
[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]
[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]


האדמו"ר נולד בבויאן ב[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לאביו רבי יצחק מבויאן בעל "פחד יצחק", שהיה נכד רבי [[ישראל מרוז'ין]]. אמו היתה בתו של הרה"ק רבי [[יוחנן מרחמסטריווקא]] בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]]‎‎. התחנך על ברכי אביו והעפיל למדרגות גבוהות ב[[לימוד התורה]] בהשגה אלקית ובדביקות בבורא. בח"י סיון [[תרס"ח]] נישא לבתו של ר' ישראל שלום יוסף ממעז'בוז נכד האוהב ישראל מאפטא. בתרע"ז בהיותו בן כ"ו שנים הוכתר לישב על כסא אביו.
הרב מרדכי שלמה פרידמן נולד ביום [[י"ג בתשרי]] שנת [[תרנ"א]] בעיר בויאן לרבי יצחק בויאן שהיה ה[[אדמו"ר]] בעירו ומחבר הספר "פחד יצחק" (היה נכד של רבי [[ישראל מרוז'ין]]) אמו היתה בתו של הרב [[יוחנן מרחמסטריבקה]] (בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]]). בילדותו התחנך ולמד אצל אביו ונהיה לתלמיד חכם גדול ועובד ה'.


ב[[תרפ"ז]] התיישב ב[[ניו יורק]]. היה פעיל הרבה בעניני הכלל, ואחרי ה[[שואה|מלחמה]] התגייס לשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה, ולעזרת הפליטים.
ביום [[י"ח בסיוון]] שנת [[תרס"ח]] נישא לרעייתו, בתו של רבי ישראל שלום יוסף ממעז'בוז (נכד ה'אוהב ישראל' מאפטא). בשנת [[תרע"ז]], בהיותו בן עשרים ושש שנה, הוכתר למלא את מקום אביו שנפטר, באדמו"רות.


אהבת ישראל שבערה בו היתה לשם דבר והרבה לפזר סכומים גדולים לצדקה, תוך שהוא עצמו מסתפק במועט שבמועט. ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] ושמר את החזקה שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסדיגורא על ההדלקה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]], וכשנבצר ממנו לבוא מינה לכך שליח את רבה של צפת.
בשנת [[תרפ"ז]] עזב את בויאן ועבר ל[[ארצות הברית]], שם התיישב ב[[ניו יורק]] ושמו התפרסם כצדיק שברכותיו מתקיימות. בארצות הברית הקים מחדש את חצר חסידות בויאן ומוסדותיה. כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכנשיא אגודת האדמו"רים באמריקה, עסק בסיום [[מלחמת העולם השניה]] בשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה ועזר לפליטים רבים בגשמיות וברוחניות.


כיסופים לגאולה מילאו את כל ישותו והרבה להתעניין במצב ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]] ולהתפלל עבורם. ב[[תשי"ג]] יסד את הישיבה הקדושה "מתיבתא תפארת ישראל" ב[[ירושלים]], המתנוססת לשם ולתהלה. בשנת [[תשכ"ח]] חלה וגם בגבור עליו מחלתו המשיך בעבודת הקודש ובהתמדתו העצומה ב[[תורה]], עד שנסתלק ביום ה' אדר [[תשל"א]] ונטמן בהר הזיתים.
היה [[אוהב ישראל]] ובעל [[צדקה]]. ביקר מספר פעמים בארץ ישראל ושמר את הזכות שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסאדיגורא על הדלקת המדורה הראשונה מידי שנה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]]. כשנבצר ממנו לבוא מינה כשליח את [[רב]]ה של [[צפת]]. בכל ימיו נכסף לגאולה והרבה להתעניין ולהתפלל עבור מצב יהודי [[ארץ ישראל]].
 
בשנת [[תשי"ג]] יסד את ישיבת "מתיבתא תפארת ישראל" ב[[ירושלים]].
 
בשנת [[תשכ"ח]] חלה ולמרות זאת המשיך בעבודתו ובלימוד התורה. הסתלק כעבור כשלוש שנים - ביום [[ה' באדר]] שנת [[תשל"א]] ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.


==קשיו עם אדמו"ר הריי"צ==
==קשיו עם אדמו"ר הריי"צ==

גרסה מ־12:18, 21 ביולי 2011

האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן

רבי מרדכי שלמה פרידמן האדמו"ר מבויאן חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונשיא אגודת האדמורי"ם בארה"ב.

תולדותיו

יושב לשמאל הרבי בשנת תש"ו
עם הרבי

הרב מרדכי שלמה פרידמן נולד ביום י"ג בתשרי שנת תרנ"א בעיר בויאן לרבי יצחק בויאן שהיה האדמו"ר בעירו ומחבר הספר "פחד יצחק" (היה נכד של רבי ישראל מרוז'ין) אמו היתה בתו של הרב יוחנן מרחמסטריבקה (בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל). בילדותו התחנך ולמד אצל אביו ונהיה לתלמיד חכם גדול ועובד ה'.

ביום י"ח בסיוון שנת תרס"ח נישא לרעייתו, בתו של רבי ישראל שלום יוסף ממעז'בוז (נכד ה'אוהב ישראל' מאפטא). בשנת תרע"ז, בהיותו בן עשרים ושש שנה, הוכתר למלא את מקום אביו שנפטר, באדמו"רות.

בשנת תרפ"ז עזב את בויאן ועבר לארצות הברית, שם התיישב בניו יורק ושמו התפרסם כצדיק שברכותיו מתקיימות. בארצות הברית הקים מחדש את חצר חסידות בויאן ומוסדותיה. כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכנשיא אגודת האדמו"רים באמריקה, עסק בסיום מלחמת העולם השניה בשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה ועזר לפליטים רבים בגשמיות וברוחניות.

היה אוהב ישראל ובעל צדקה. ביקר מספר פעמים בארץ ישראל ושמר את הזכות שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסאדיגורא על הדלקת המדורה הראשונה מידי שנה בל"ג בעומר במירון. כשנבצר ממנו לבוא מינה כשליח את רבה של צפת. בכל ימיו נכסף לגאולה והרבה להתעניין ולהתפלל עבור מצב יהודי ארץ ישראל.

בשנת תשי"ג יסד את ישיבת "מתיבתא תפארת ישראל" בירושלים.

בשנת תשכ"ח חלה ולמרות זאת המשיך בעבודתו ובלימוד התורה. הסתלק כעבור כשלוש שנים - ביום ה' באדר שנת תשל"א ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.

קשיו עם אדמו"ר הריי"צ

עם ר' פנחס אלטהויז ור' אליעזר קרסיק בביקור בלוד
האדמו"ר בוחן ילדים בחיידר חב"ד בתל אביב

אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב אל הרבי מבויאן[1] בתור נשיא אגודת האדמורי"ם בארה"ב לקבוע תענית ציבור יחד עם הרב הרצוג, הרב דושינסקי, רבני הספרדים, והרב יחזקאל אברמסקי. כמו"כ עמד עמו הרבי בקישר מכתבים בענין האגודה למען שמירת שבת שהקים.

בחשוון תש"ז, כתב האדמו"ר מבויאן אל הרבי הריי"צ:

כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' פרשת תולדות הבע"ל נתחיל בכתיבת ספר התורה לזכרון חללי אירופה הי"ד, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים מהאדמורי"ם, אודים מוצלים מאש, היתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו"[2]

עם הרבי

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ היה האדמו"ר מבויאן ביחסי ידידות קרובים ביותר עם הרבי והתראו כמה פעמים. והרבי שלח מכתב אל האדמו"ר מבויאן בברכת מזל טוב להולדת נכדתו.

ביום י"ג באלול תשכ"ו עברה ליד 770 לויה של הרה"ח ר' משה שלמה הכהן הורנשטיין חסיד בויאן[3] שאחיו ז"ל היה קרוב משפחה של הרבי[4]. הרבי ליוה את הארון בהליכה קצרה ואח"כ נכנס לרכב שנסע אחרי הלויה עד בית מדרשו של האדמו"ר מבויאן באיסט סייד מנהטן. כשראה הרבי את האדמו"ר מבויאן יורד במדריגות ביתו, יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.

הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן היתה מיוחדת במינה. לפי השמועה היו מחליפים ביניהם משלוח מנות בפורים. הצדיק היה מזכיר את שמו של כ"ק אדמו"ר ביראת כבוד מיוחדת. כשאחד מחסידיו שבא מארץ הקודש להסתופף בצלו, נכנס לקבל את ברכת הפרידה, אמר לו שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".

ביקוריו במוסדות חב"ד

כאשר ביקר האדמו"ר בארה"ק בתשי"ג, ביקר את מוסדות חב"ד. בכ' בשבט הוא נסע ללוד בליווי עשרות מחסידיו ואישי הצבור החרדי, לבקר בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. הוא התקבל בכבוד רב ע"י חברי נשיאות אגודת חב"ד בארץ ישראל. בהמשך עבר בין הכתות והביע התפעלותו מהיקף ידיעות התלמידים והבנתם. בהיכל הישיבה נערכה מסיבת קבלת פנים לכבודו, בהשתתפות רבי שניאור גרליק רבה של כפר חב"ד, ראשי הישיבה, המשפיעים, וקהל רב מאנשי לוד וכפר חב"ד"[5] כן ביקר גם במוסדות בכפר חב"ד.

בניסן תשכ"ב שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. ובערב חג הפסח תשכ"ב[6] שלח לו הרבי מכתב ברכה חזרה.

לאחר הסתלקותו של האדמו"ר מבויאן בשנת תשל"א, והבאת ארונו למנוחת עולמים בירושלים, שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות ר' שלמה יוסף זוין לנחם את המשפחה בשמו.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. בי"א אבלול תש"א אגרת א'תקכ.
  2. בכ"ג במרחשון תש"ז אגרת ב'תתקנא השיב הרבי כי הוא שולח את רבי שמואל לעוויטין, להשתתף בשליחותו באסיפתם הכבודה.
  3. הוא היה בא בראשי חדשים ל770 ומקבל עליה של כהן במנין של הרבי, אח"כ היה נכנס לחדרו הקדוש של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה", אולם בר"ח אלול תשכ"ו לא איחל לו, והיה מאד מודאג מזה. ואכן פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.
  4. גיסתו היתה הרבנית שטערנא שרה.
  5. קובץ "תפארת ישראל" רוז'ין קובץ נ"ה ע' 67. עיתון "המודיע" מיום כ"א שבט תשי"ג.
  6. אגרת ח'תב.
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא