יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(330 גרסאות ביניים של 81 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:יוסף רוזין.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף רוזין - הגאון הרוגוצ'ובי]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=גאון הרוגוצ'ובי|אחר=נציג ה[[ג'וינט]] ברוסיה|ראו=[[יוסף רוזין (ד"ר)]]}}
הרב '''חיים יוסף בנציון רוזין''' המכונה גם הרוגוצ'ובר או הגאון הרוגוצ'ובי ([[תר"כ]]-[[תרצ"ו]] - 1860-1936) מחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]".
{{דמות
|שם=רבי יוסף רוזין
|תמונה=יוסף רוזין.jpg
|כינוי=הגאון מרוגוצ'וב (הרוגוצ'ובר / הרוגוצ'ובי)
|תיאור=
|תאריך לידה=שנת [[תרי"ח]]
|מקום לידה=[[רוגצ'וב]], בלארוס
|תאריך פטירה=[[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]
|מקום פטירה=[[וינה]]
|מקום פעילות=[[דווינסק]]
|תפקידים נוספים=רב ומשיב
|רבותיו=הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] והרב יהושע לייב דיסקין
|תלמידיו=
|חיבוריו="צפנת פענח", "מכתבי תורה" [[יוסף רוזין#חיבוריו|ועוד]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
הרב '''יוסף בן-ציון'''{{הערה|השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה. השם בן ציון מופיע בשטר מכירת חמץ שלו ובכמה מסמכים. ראו בספר "הגאון הרוגוצ'ובי" של [[יאיר בורכוב]] מהדורת [[תשפ"ג]], עמוד 11 הערה 7.}} '''רוזין''' (ראזין){{הערה|בטופס המכתבים משנות הע' (מכתב אל אדמו"ר הרש"ב) "רזין" ועל המכתב חותם "ראזין".  [https://col.org.il/news/147697 מכתב הרוגוצ'ובי אל אדמו"ר הרש"ב]}} (מכונה '''הגאון מרוגוצ'וב''', '''הרוגוצ'ובֶר'''; [[תרי"ח]] – [[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]) היה ה[[רב]] [[חסידים|החסידי]] בעיר [[דווינסק]], בן למשפחה [[חסידות חב"ד|חב"ד]]ית שורשית, ידיד וחסיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". מפורסם כגאון מופלא, בעל שיטת לימוד עצמאית וייחודית בה הרבי הירבה לדון ולצטט.
 
==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב יוסף רוזין בצעירותו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזין בתקופת היותו [[רב]] בעיר דווינסק]]
הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר [[רוגצ'וב]] שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' [[גרשון מהדילוביץ]], מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], שלימים היה האדמו"ר הראשון מ[[קאפוסט]], מניח עליו את ידיו.
 
בהיותו אצל אדמו"ר הצמח צדק, הורה לו הרבי ללמוד [[מסכת נזיר]], ומזה הבין שעליו לנהוג ב[[נזירות]], וכל חייו גידל את [[שיער]]ו (אף כי בשאר הענינים לא נהג בנזירות, כגון שהיה אוכל ענבים).
 
כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי [[יוסף דוב סולובייציק (הבית הלוי)|יוסף דוב סולובייציק]], ושם למד בחברותא עם בנו ר' [[חיים סולובייצ'יק]]. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה"תורת חסד" ושם נהיה ל[[חסידות חב"ד|חסיד]].
 
בגיל שמונה עשרה התחתן עם בתו של הרב משה גורפינקל מ[[וורשה]], זמן קצר לאחר נישואיהם נפטרה אשתו ולבקשת חמיו [[נישואין|נשא]] את בתו השניה. במשך שמונה שנים עסק רק ב[[תורה]] כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת [[תרמ"ט]] התמנה על ידי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|האדמו"ר מקפוסט]] ל[[רב]] בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי [[חב"ד - קפוסט]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שהה ב[[פטרבורג]] ובמשך עשר שנים שימש כרב עדת החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.
 
היה יוצא דופן בהתמדתו ב[[תורה]]. חריפותו וגאונותו היו נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו{{הערה|[[הרב]] [[אליעזר ננס]] ביקר פעם אצל הרב רוזין ושאל אותו "אומרים שאינך לומד [[אחרונים]]". ענהו הרב רוזין: "שקר וכזב. אתה יכול לבחון אותי על כל הנושאי כלים של ה[[שולחן ערוך]] ונספחיהם ואומר לך אותם מילה במילה" (רשימת הרב [[יהושע מונדשיין]], פענח רזא בתוך [[מגדל עוז]]).}}. ספריו [[צפנת פענח]] על ה[[חומש|תורה]], ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], עמוקים מאוד וכתובים בסגנונו הקצרני ומשופע ב[[מראי מקומות]], דבר המקשה על היכולת לרדת לסוף דעתו. ספרים ומכונים שונים הובילו פרוייקטים על-מנת לפענח את ספריו ולהנגישם לכלל ציבור הלומדים, מגמה שהחלה ב[[ארצות הברית]] על ידי [[ישיבת רבנו יצחק אלחנן]], שהקימה את מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.
 
וכך כתב עליו הרב [[שלמה יוסף זווין]]:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור='''אישים ושיטות''', הרב [[שלמה יוסף זווין]]
|תוכן=הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.. יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל.. אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים ([[רש"י]], [[תוספות]], [[הרא"ש]] וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.}}


הרוגוצ'ובר נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן שמו. אביו ר' פישל רוזין היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. האב שעמד מהר מאוד על טיב בנו הביאו בעודו ינוקא לפני רבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] שברך את הילד בלומדות. לאחר כמה שנים בגיל בר מצווה הביאו אביו לרבי יוסף בר סולובייצ'יק, "בית הלוי", והוא הזמינו ללמוד עם בנו, לימים [[רבי חיים מבריסק]].
הרב [[עובדיה יוסף]] התבטא על סגנונו הייחודי של הגאון: {{ציטוטון|הגאון 'הרגוטשובי' בעל ספר 'צפנת פענח', מי יכול להבין את מה שהוא כותב, מרוב שהיה לו ראש גאוני לא היה מסוגל להסביר את דבריו: 'עיין מקום פלוני, ועיין מקום פלוני, עיין מקום פלוני, ועיין מקום פלוני'. ה'עיין' הראשון יש לו קושיא, תלמד שם את הגמרא ותבין את הקושיא, וה'עיין מקום פלוני', יש שם תירוץ, תלמד את הסוגיא יהיה לך תירוץ, וכן על זה הדרך. צריך אדם על כל שתי שורות שלו לשבת וללמוד ארבעה חמשה גמרות, לא היה לו מענה לשון להסביר את דבריו שיובנו.אבל בחיים חיותו כשהרב היה מופיע לדבר בישיבות, לא היה חיך מתוק ממנו, איזה חכמה איזה גאונות. היו יודעים את כל התורה כולה נגד עיניהם}}{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236265 מרן מספר על הספרים שהיו נר לרגליו] על פי הספר מעדני מלך}}. כאשר הרב קיבל את ספר תולדות הגאון, התבטא כי הסיפורים אודותו גורמים להתפעלות{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63098 הרוגצ'ובי והסיפורים עליו גורמים להתפעלות]{{אינפו}}}}


==ביוגרפיה==
אגדות רבות נקשרו סביב גאונותו וביניהם: בעת הולכו עם בתו ברחוב, ראו שלט הכתוב בשפה זרה, ואז אמר לבתו שהוא יכול ללמוד כל שפה ב-8 שעות. [[הרבי]] סיפר ששמע מיהודי שהיה נוכח בשעת הדפסת אחד מספרי הרב רוזין בחייו והמדפיס צילצל ואמר לו כי נשארו שני עמודים ריקים. אמר הרב רוזין: "חכה חכה, הנה הנה אני מביא עוד"{{הערה|סופר בליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]].}}.
הרב יוסף רוז'ין נולד בשנת [[תרי"ח]] ברוגצ'וב (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו היה עם אביו אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] והוא בירכו שיהיה למדן תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], מניח עליו את ידיו. כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר  נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי [[יוסף דב סולוביצ'יק]] מ[[בריסק]], שם למד בחברותא עם בנו ר'  חיים סולובייצ'יק. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל  ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושם התקשר ל[[חסידות חב"ד]]-[[ליובאוויטש]].


בגיל שמונה עשרה התחתן עם רעייתו מבית גורפינקל מוורשה ובמשך שמונה שנים עסק רק בתורה על כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת [[תרמ"ט]] התמנה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובן דודו [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן שניאורסון]] ל[[רב]] בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי [[חב"ד - קפוסט]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נתקע ב[[פטרבורג]] ובמשך עשר שנים שימש כרב החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.
ביום [[י"א באדר]] בשנת [[תרצ"ו]] נפטר בוינה, ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו דווינסק. לאחר פטירתו הוקם סניף של ישיבת תומכי תמימים על שמו "זכרון יוסף" בדווינסק.


הרב יוסף רוזי'ן היה יוצא דופן בהתמדתו ב[[תורה]]. חריפותו וגאונותו הם נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו. ספריו "צפנת פענח" על התורה, הש"ס והרמב"ם עמוקים עד מאוד ורק יחידי סגולה יכולים לרדת לסוף דעתו. לפענוח ספריו הוקם, על ידי ישיבת יצחק אלחנן בארצות הברית, מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.
==עם [[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסידות חב"ד]]==
===עם אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי===
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק]]
הגאון מרוגצ'וב אשר כנזכר היה נין חסיד אדמו"ר הזקן, העריך מאוד את [[אדמו"ר הזקן]] פסקיו ותורתו. בספרו צפנת פענח הוא מכנה את אדמו"ר הזקן: "הגאון האמיתי"{{הערה|"צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת [[ת"ש]], חלק א' סימן נ"ח.}}. על [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: {{ציטוטון|יש צורך ב[[גידים]] כאלה (והראה על אצבעו) במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]. התבטאויות נוספות של הרב רוזין על אדמו"ר הזקן, ראה ספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ה]], חלק ד' ע' 2282.}}. כשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה{{הערה|פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.}} רץ בהתפעלות אנה ואנה ואמר: "הוא כאחד הראשונים הוא כאחד הראשונים"{{הערה|בשם ר' [[אלטר שימחוביץ]], [[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].}}. פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של [[הגאון מווילנא]] ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"!{{הערה|במקור ב[[אידיש]] "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב [[יהושע מונדשיין]] בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.}}


וכך כתב עליו הרב [[שלמה יוסף זוין]]:
באחד ההזדמנויות אמר על אדמו"ר הזקן:


{{ציטוט|מרכאות=כן|
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=מתוך ספרו "אישים ושיטות"
|מקור=ר' [[אליעזר ננס]] שמע מהרב רוזין.
|תוכן=הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה . . יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל . . אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים ([[רש"י]], [[תוספות]], [[הרא"ש]] וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.
|תוכן=מאז חתימת ה[[ש"ס]] היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם [[הרמב"ם]] ו[[אדמו"ר הזקן]]
}}
}}


ביום [[י"א באדר]] בשנת [[תרצ"ו]] נפטר בוינה ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו, דווינסק.
בתקופה שטרם הודפסו כתביו של ה[[אדמו"ר האמצעי]], אמר, שמעיון בספרי החסידות שלו ובמיוחד בספר "[[אמרי בינה]]" אפשר לראות שהוא היה "גאון הגאונים" גם ב[[נגלה]].
 
===עם אדמו"ר הצמח צדק===
הרוגוצ'ובר בימי ילדותו, ביקר אצל אדמו"ר הצמח צדק וקיבל ברכה, ראו לעיל בפסקה [[#תולדות חיים]].
 
===עם אדמו"ר הרש"ב===
[[קובץ:מכתב מהרבי אל הרב רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מהרבי אל הרב רוזין]]
 
הרב רוזין היה ידיד וחסידם של [[אדמו"רי חב"ד]] שהיו בתקופתו ([[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ובאותה תקופה היה בקשר מיוחד עם [[הרבי]]){{הערה|ראו [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] מיום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ב]].}}. התכתב גם עם אדמו"ר הרש"ב ובמכתבו פונה איליו כמו לאדמו"ר: "כ"ק"{{הערה|https://col.org.il/news/147697 מכתב הרב רוזין אל אדמו"ר הרש"ב]}}.
הרב [[יעקב לנדא]], מבאי ביתו של אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שכאשר היה מתקבל מכתב מהרב רוזין, הייתה התרגשות גדולה ו"נתמלא הבית כולו אורה". בשנת [[תרע"ז]] ביקר אדמו"ר הרש"ב ב[[לנינגרד]] והיה במצב רוח טוב. כשנשאל מה גרם למצב רוחו, השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: "אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל ענייניכם"".
 
באחד ממכתביו כותב עליו אדמו"ר הרש"ב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו
}}
 
לעומתו השיב הרב רוזין:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור="מגדל עוז"
|תוכן=כאשר כבוד-קדושתו שליט"א עומד תמיד בפרץ ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור וכאשר ברוך השם דבריו נשמעים בכל מקום, באתי לעורר את כבוד קדושתו לעיין בזה..
}}
 
הרב רוזין נפגש עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ובפגישתם שוחחו בנושא "אויר של [[ארץ ישראל]]" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", כשהוא מתנצל על שאינו מדבר ב[[חסידות]] ו[[קבלה]], כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד [[נגלה]]. אדמו"ר הריי"צ תיאר אחר כך את הפגישה ואמר שבמקום הפגישה היה "אויר של [[גן עדן]]"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ע' 107-108.}}. לאחר תקופה הסביר אדמו"ר הרש"ב עניין בתורת [[הקבלה]] בהתבסס על דברי הרב רוזין בפגישתם.
 
כשהרב רוזין היה ב[[פטרבורג]] הציע לו אדמו"ר הרש"ב עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן ב[[קודש הקודשים]]{{הערה|בכך רצה לרמוז, שכמו המן שהיה [[לחם]] מן השמים, כך הוא - בקודש הקודשים - ניזון מספיק ואינו צריך עזרה.}}.
 
בשכנות להרב רוזין בדווינסק התגורר זוג שלא היה להם ילדים במשך עשר שנים מחתונתם. הם נכנסו אצל הרב רוזין לשאול האם להתגרש, כפי שההלכה דורשת. הוא הפנה אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה וברכם שיזכו שם לילדים ולאריכות ימים{{הערה|הרב דניאל כהן מספר על סבתו, מרת דבורה מרים קווין שחיית עד מאה ועשר שנים - [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1179 ע' 48.}}.
 
בשנת [[תר"פ]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נימוטין]] מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע הבשורה הגיב הרב רוזין: {{ציטוטון|שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכל רגע ורגע הוה חורבן}}{{הערה|מכתב מיום [[ד' בסיוון]] שנת [[תר"פ]]. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - [[י' בשבט]] [[תש"נ]] ע' כ"ז, כ"ח.}}.
 
ב[[חג השבועות]] שנת [[תרפ"ג]] ביקרו הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[שמואל מיכל טריינין]] אצל הרב רוזין והועלתה שאלה לגבי [[עישון]] ב[[יום טוב]]. העיר ר' שמואל מיכל טריינין ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: {{ציטוטון|הרי הוא [[צדיק]] עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי}}.
 
בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]], מהו רבי: {{ציטוטון|כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בוודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו}}. באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, ש[[אדמו"ר הרש"ב]] גידלם להיות בעלי מסירות נפש.
 
===עם אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:רוזין, יוסף (הרגאצ'ובער) (3).jpg|ממוזער|250px|הרגאצ'ובער]]
הרב רוזין ואדמו"ר הריי"צ היו בקשרי ידידות והערצה הדדיים. בשנת [[תר"פ]], מיד לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("[[פדיון נפש]]") אל הרב רוזין שהשיב במכתב הפותח במילים: {{ציטוטון|נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים}}. בגוף המכתב הוא מבאר של[[אדמו"ר הזקן]] היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו. כדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזה הסבר לסיבת המחלה. את המכתב הוא מסיים: {{ציטוטון|הנני גוזר בכוח התורה שיבריא}}{{הערה|הרב [[שמחה גורודצקי]] העיד שראה בעצמו את המכתב.}}. בהזדמנויות נוספות ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרב רוזין שיברכו "ברכת התורה".
 
באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערה|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית באופן אישי, כפי שעולה מכותבו: {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערה|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18–19. ראה שם מכתבים נוספים.}}.
 
בשנת [[תרפ"ד]] התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ב[[רוסטוב]] ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח שלושה חסידים שיבקשו את רשותו של הרב רוזין, שהיה רב בלנינגרד באותה תקופה, האם הוא יכול להגיע לעיר. החסידים הלכו לרב רוזין ובחוצפתם הציעו לו שיחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו [[חסיד]] אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השניים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו{{הערה|ראו באריכות ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 520 ע' 48–49, מרשימתו של הרב [[שניאור זלמן חנין]].}}.
 
ב[[חודש סיון]] [[תרפ"ד]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב [[שמואל נימוטין]] לבקר את הרב רוזין. הרב נימוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע והוא יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתיים. בהזדמנות אחרת נשלח הרב נימוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין שהתבטא כששמע את הקריאה: "הנשיא קורא!" מיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס [[חלב]]. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה".
 
בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד?", ענה הרב שמחה "כן הגעתי ללנינגרד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגרד לרבי או לרבי ללנינגרד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערה|את אחד מהם הוא פירט: אם באת לרבי הרי אתה פטור מן ה[[סוכה]] ואם באת ללנינגרד, אתה חייב בסוכה. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. בעת שהותו של הרב רוזין ב[[לנינגרד]] הוא למד ב'חברותא' עם הרב [[מנחם מנדל גולומבוביץ]] שהיה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].
 
כאשר הרב רוזין יעץ שהיהודים יעזבו את רוסיה{{הערה|בהתבסס על דברי ה[[רמב"ם]] שאומר שאסור לאדם לשהות במדינה שמעשיה מקולקלים.}}, שאלו אותו, והרי אדמו"ר הריי"צ נמצא ברוסיה, על-כך הוא ענה: {{ציטוטון|הרי הוא [[צדיק]] עליון ומה לנו להשתוות אליו}}.
 
כשחלה הרב רוזין בשנת [[תרצ"ב]] והגיע לריגה, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקרו והדבר פורסם בעיתון יהודי בלטביה{{הערה|1=הגאון הרוגוצ'ובי. [https://col.org.il/news/147697 נחשף: כשאדמו"ר הריי"צ הגיע לבקר את הרוגצ'ובי בעת שחלה].}}.
 
ומספר שנים מאוחר יותר,כאשר חלה, כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן את בשורות הטובות. {{הערה|אגרת [[ב' שבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}.


==קשריו עם [[הרבי]] ==
===עם הרבי===
כבר בצעירותו של הרבי התכתב עמו הרגצ'ובר כתלמיד חכם וכבקי עצום בכל התורה, מכתביו של הרגצ'ובר לרבי, וכן מכתביו של הרבי אליו, מלאים וגדושים, כשרובם נכתבו כפי הסגנון הרגיל של הגאון בקיצור נמרץ ובמראי מקומות, חלקם הובאו בסדרת [[אגרות קודש]] של הרבי.
[[קובץ:גלויית הרב יוסף רוזין אל הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גלויה ששלח הרב רוזין אל [[הרבי]]]]
קשריו של הרבי עם הרוגוצ'ובר החלו בהתכתבות כבר בהיות הרבי כבן 16. כך סיפרה הרבנית חנה.


הרבי קיבל סמיכה מהגאון הרגצ'ובי.
בשנת [[תרפ"ב]] כש[[הרבי]] היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והם היו משוחחים בדברי תורה. מסופר כי אף נתן הרב רוזין לרבי [[סמיכה|הסמכה לרבנות]]{{מקור}}.  


בשיחותיו מזכיר הרבי פעמים רבות את חידושיו העצומים של הגאון, הרבי רוחש כבוד רב לחידושיו (לדוגמא יש לציין את עצם זה שהרבי מביאו פעמים רבות, בשונה מחידושיהם של גאונים מהדורות האחרונים), הרבי מציין את דרך הלימוד של הרגצ'ובי כדרך חדשה השייכת לזמן זה הקרוב להתגלות ה[[משיח]] ולביאת ה[[גאולה]].
במקביל הם היו גם בקשרי מכתבים{{הערה|[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|אמו של הרבי]] העידה שהתכתבות זו החלה כשהרבי היה בגיל שש עשרה או שבע עשרה. בחוברת "לב לדעת", גליון 1 ([[ניסן]] [[תש"נ]]) ע' 4; מסופר שתקופה ארוכה הסתיר הרבי את עובדת ההתכתבות ולשם כך היה מוציא את הדואר בעצמו, עד שפעם לא חש בטוב ונודע הדבר. לעומת זאת, בקונטרס "[[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]]" ע' קס"ה, מאת הרב [[שלום דובער לוין]], הוא כותב, שבאחד ממכתבי הרבי אל הרב רוזין חתם הרבי בשם "מ. גוראריה" והוא כתב לרבי "לא נתברר אצלנו טעם העלמת השם והכתובת, אם הוא כדי להעלים מעין הצנזורה, או שהוא כדי להעלים מבני הבית את דבר ההתכתבות עם הגאון מרוגאצ'וב". בתשובה על כך אישר הרבי את האפשרות הראשונה (העלמה מהצנזורה) ועל ההאפשרות השניה (העלמה מהמשפחה) כתב: "?! אין לזה שחר כלל - כפשוט".}}. באגרת מיום [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ה]]{{הערה|הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תשנט.}} עונה הרבי למכתב של הרב רוזין ובין היתר דנים בעניין 'נקב בבהמה' שנרפאה על ידי רופא שהרב רוזין טען שאינה כשרה. הרבי מביא במכתב יותר מארבעים מקורות מה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], להוכיח שהטריפה חוזרת להכשירה. במכתב מיום [[כ"ב בשבט]] [[תרפ"ח]] כותב הרבי מכתב תורני נוסף הפותח במילים: {{ציטוטון|כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א}}. יומיים לאחר מכן, ביום [[כ"ד בשבט]] התקבלה תשובה ארוכה מהרב רוזין{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אל הרב רוזין, ראה: מכתב מיום [[כ"א באדר]] שנת [[תרפ"ח]] בעניין חכמת התכונה (המכתב הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק א' אגרת א'. תשובת הרב רוזין הודפסה עם פיענוח ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 704). מכתב נוסף מיום [[ז' באב]] [[תרצ"ב]] בענין דין הפקר ביובל, אם יוצאת מיד הזוכה מן ההפקר וחוזרת ליד המפקיר וביאור בפירוש ה[[משניות]] לרמב"ם ב[[מסכת נדה]] (דף מ"ה עמוד ב') בטעם הדין ששנות הנקבה לענין הנדרים הם פחות משני הזכר. ביום [[כ"ז באב]] שואל הרבי שוב בענין דין הפקר ביובל. במכתבו הוא מאשר את מכתבו של הגאון אליו, אולם מציין שבנקודה זו עדיין לא קיבל תשובה ולכן שואל שוב.}}.


הרגצ'ובר ב[[לנינגרד]] למד חברותא עם הרב מנחם מענדל גולומבוביץ שהיה [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].
חלק ממכתבי הרבי אל הרב רוזין נמצאו בין דפי שלוש מסכתות של הרב רוזין, בהם גם נהג לציין את חידושיו בשולי הגמרא{{הערה|מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.


==ספריו==
המכתב הראשון הנדפס ב[[אגרות קודש]] של הרבי הוא אל הרב רוזין.
*הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן.  
 
*צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם.  
פעם ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הרבי ביקש לברר את מנהג הרב רוזין בקשר עם שתיית ד' כוסות בחג הפסח, מחמת היותו נזיר{{מקור}}.
*חיבור על מורה נבוכים.  
 
==הרבי ושיטת הרגצ'ובר==
הרב [[מנחם מענדל כשר]] שיחד עם בנו ר' משה עסק בההדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"{{הערה|ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.}}. דברים דומים אמר גם הרב [[שלמה יוסף זוין]] אל הרב [[מיכאל הלפרין]]: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב רוזין.
 
בשנת [[תש"כ]] הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבים נגד ה[[ציונות]] שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: {{ציטוטון|לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו}}{{הערה|מכתב מ[[חודש כסלו]] [[תש"כ]], אגרת ז'צו.}}. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: {{ציטוטון|אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם הייתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)}}{{הערה|מכתב מיום [[כ"ו בטבת]], אגרת ז'קעא.}}.
 
הרב רוזין התנגד רבות ל[[ציונות]], הוא כתב על כך מכתב בספר [[אור למישרים]] וחתם על מכתבים שונים נגד תנועת [[המזרחי]]. מסופר לאחר ששמע שבגלל התנגדותו לציונות מאיימים על בתו שגרה בארץ, הפסיק לפרסם את דעתו באומרו: "הם [הציונים] חשודים על 3 העברות של יהרג ובל יעבור" - וממילא עלולים לרצוח את בתו{{מקור}}.
 
את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כאירוע מיוחד ש[[הקב"ה]] גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=624&hilite= שיחת חג הפורים תשמ"ז. התוועדויות ח"ב ע' 627].}}. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של [[הרמב"ם]] כותב הרבי {{ציטוטון|ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה}}{{הערה|מכתב מיום [[ד' בשבט]] [[תשכ"ה]]. אגרת ח'תתקכ"ט. וראה גם במכתב מיום [[י"א באדר]] [[תשל"ז]] אל מהדירי ספרי "צפנת פענח". מודפס ב[[קובץ יגדיל תורה ירושלים]], חוברת י"ד ע' 36.}}. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה{{הערה|מודפס ב[[שיחות קודש]] שנת [[תשל"ו]], כרך א' ע' 140.}}.
 
שיטתו של הרב רוזין בתורה הייתה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: {{ציטוטון|הייתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק}}{{הערה|בסעודת ליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]]}}. וכן: {{ציטוטון|על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה.}} הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין{{הערה|מופיע בספר "תשובות וביאורים" [[תשמ"ז]] ע' 273.}}.
 
הרב משה גרוסברג, מחבר הספר "העמק עיון" על ה"צפנת פענח" של הרב רוזין, מספר שכאשר היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ביטא את התפעלותו מהשילוב הנדיר בין [[נגלה]] ופנימיות אצל הרב רוזין. בהקשר לכך הזכיר הרבי את הספר [[דרך מצוותיך]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] והוסיף שהוא נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולכן הוא משתדל לנהוג גם בדרכיו{{הערה|[[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] חלק ב' ע' רנ"ט.}}.
 
חידושיו בנגלה מוזכרים כמה פעמים במאמרי הרבי, ומהם המאמר "תורה ציווה" משנת [[תשכ"ג]]{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}}
 
{{פסקה חסרה}}
 
==חיבוריו==
 
*הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים, חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) ובקובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן.
*צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם.
*חיבור על מורה נבוכים.
*צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).
*צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).
*צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש)-בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות.  
*צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש) בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות.
*שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול.  
*שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול.
*מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא.  
*מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא.
*צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:  
*צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השנייה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:
מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).
מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).


#חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת"ש]]  
#חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת"ש]]
#חלק שני - יצא לאור בשנת [[תש"א]]  
#חלק שני - יצא לאור בשנת [[תש"א]]


מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת [[תרצ"ה]]. ב[[תשנ"ט]] יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.
מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת [[תרצ"ה]]. ב[[תשנ"ט]] יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.
*שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - שלש חלקים, הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור על ידי מכון הרוגצ'ובר החדש ב[[מודיעין עילית]] בשנת [[תשס"ט]].
* ליקוטים מפירושי הרגצ'ובר כולל פענוח והסבר דבריו על ידי הרב אברהם בן שמעון ממוטנריאול, בהוצאת מוסד הרב קוק
#ספר צפנת פענח על גרושין (תשס"ט).
#ספר צפנת פענח על שבת (תש"ע).
#ספר צפנת פענח על אישות ח"א הלכות קדושין (תשע"ב).
#ספר צפנת פענח על אישות ח"ב הלכות כתובות (תשע"ג).


*שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור ע"י מכון הרוגצ'ובר החדש ב[[מודיעין עילית]] בשנת [[תשס"ט]].
===חיבורים על חיבוריו===
[[קובץ:הרוגוצ'ובי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'הרוגוצ'ובי' על הרב רוזין]]
[[קובץ:הרוגוצובי מהדורת אלול פג.jpeg|ממוזער|שמאל|הרוגוצ'ובי מהדורת אלול פג]]
*מפענח צפונות - הסברת סוגיות יסודיות בתורת הרוגוצ'ובי. הרב מ. כשר.
*רזין דאורייתא - 200 ערכים בתורת הרוגוצ'ובי עם ביאורי [[הרבי]]. מכון להוראה ודיינות ביתר עילית (תשס"ח).
 
==משפחתו==
*חתנו, הרב אבא דוד גולדפיין
*חתנו, רבי ישראל אבא ציטרון
*אחותו, נשואה להרב יעקב משה דמיחובסקי{{הערה|הוריו של [[אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)|אפרים פישל דמיכובסקי]] ממינסק שגדל אצלו כבן.}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* יאיר בורכוב, '''[[הרוגוצ'ובי (ספר)]]''' קורות חייו ופועלו של שר התורה רבי יוסף רוזין זצ"ל, הוצאת המחבר, [[רחובות]] [[תשס"ד]].
 
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''פענח רזא''', דמותו החסידית של הרוגצובי, בתוך [[מגדל עז]], [[ירושלים]] [[תש"מ]].
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''אישים ושיטות''', עמודים 71–132.
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 169–187.
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''פענח רזא''', דמותו החסידית של הרוגצובי (מאמר בספר [[מגדל עז]], [[ירושלים]] [[תש"מ]]).
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ד]], חלק י' עמ' 136.
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ד]], חלק י' עמ' 136.
*[[יאיר בורוכוב]], '''הרוגוצ'ובי''', ביוגרפיית הרב יוסף רוזין, מהדורה ראשונה ושניה בהוצאת המחבר, מהדורה שלישית בהוצאת אורות, (מהדורה ראשונה [[תשס"ד]], מהדורה שנייה עם הוספות - [[תשע"ד]], מהדורה שלישית מורחבת - [[[תשפ"ג]]).
*[[שבועון בית משיח|בית משיח]] - גיליונות 219, 270, 520
*[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - גיליונות 704, 1179, 1860, 1899, 2025.
*יהושע מנחם נויהויזר, '''הצפנת פענח במשנת הרבי''', [[ועד להפצת שיחות]], [[תשס"ג]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Tenenbaum-Shatz%20-%20Tammuz%201,%205774.pdf רב החובל החב"די בים התלמוד]''', סקירת הפן החב"די באישיותו של הרוגוצ'ובר, בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת טננבוים (כפר חב"ד תמוז תשע"ד)
*ישראל אורי מייטליס, '''הרוגוצ'ובר - מסימני הגאולה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 40
*ישראל א' גרובייס, '''בעקבות האוצר האבוד''', ראיון עם הרב [[יאיר בורוכוב]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1899 עמוד 38
*מנחם ברונפמן, ראיון עם הרב [[יאיר בורוכוב]] לרגל צאת מהדורה שלישית ומורחבת של ספר הרוגוצ'ובי, ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2025


== ראה עוד ==
==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד] - מאמר שפורסם ב[[עיתון]] "שעה טובה" מאת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59704 בנו העלום של הרוגצ'ובער] - יעקב ב. פרידמן, עיתון בקהילה {{אינפו}}
*ישראל אורי מייטליס, '''[http://asif.co.il/?wpfb_dl=2360 הלמדנות הפילוסופית של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של הרבי מליובאוויטש]''', בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, באתר אסיף {{PDF|}}
*ישראל אורי מייטליס, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mathless-Landau%20-%20RC%20Adar%20Beis%2C%205776.pdf חקירות והתבוננויות חסידיות בחידושים של הגאון הרוגוצ'ובי בסוגיות קידושין ונישואין]''', תשורה מחתונתו, תשע"ו
*'''[https://col.org.il/news/128087 נחשף כתב־יד של הרוגצ'ובער שמפתיע את העולם התורני]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_45.html כתבה מרתקת על דמות הרוגוצ'ובר: גאון מופלא משורשי חסידות חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


[[הצפנת פענח במשנת הרבי (ספר)]]
{{אחרונים}}
{{ויקיפדיה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|רוזין יוסף]]
{{מיון רגיל:רוזין, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|רוזין יוסף]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|רוזין יוסף]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]]
[[קטגוריה:אישים ברוגצ'וב]]

גרסה אחרונה מ־19:11, 18 בנובמבר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בגאון הרוגוצ'ובי. אם התכוונתם לנציג הג'וינט ברוסיה, ראו יוסף רוזין (ד"ר).
רבי יוסף רוזין
הגאון מרוגוצ'וב (הרוגוצ'ובר / הרוגוצ'ובי)
לידה שנת תרי"ח
רוגצ'וב, בלארוס
פטירה י"א באדר תרצ"ו
וינה
מקום פעילות דווינסק
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים רב ומשיב
רבותיו הרב יוסף דוב סולובייצ'יק והרב יהושע לייב דיסקין
חיבוריו "צפנת פענח", "מכתבי תורה" ועוד

הרב יוסף בן-ציון[1] רוזין (ראזין)[2] (מכונה הגאון מרוגוצ'וב, הרוגוצ'ובֶר; תרי"ח – י"א באדר תרצ"ו) היה הרב החסידי בעיר דווינסק, בן למשפחה חב"דית שורשית, ידיד וחסיד אדמו"רי חב"ד ומחבר הספר "צפנת פענח". מפורסם כגאון מופלא, בעל שיטת לימוד עצמאית וייחודית בה הרבי הירבה לדון ולצטט.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב רוזין בתקופת היותו רב בעיר דווינסק

הרב רוזין נולד בשנת תרי"ח בעיר רוגצ'וב שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון מהדילוביץ, מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו לאדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' יהודה לייב שניאורסון, שלימים היה האדמו"ר הראשון מקאפוסט, מניח עליו את ידיו.

בהיותו אצל אדמו"ר הצמח צדק, הורה לו הרבי ללמוד מסכת נזיר, ומזה הבין שעליו לנהוג בנזירות, וכל חייו גידל את שיערו (אף כי בשאר הענינים לא נהג בנזירות, כגון שהיה אוכל ענבים).

כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל סדר נזיקין בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי יוסף דוב סולובייציק, ושם למד בחברותא עם בנו ר' חיים סולובייצ'יק. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' שלמה שניאור זלמן שניאורסון, האדמו"ר מקפוסט. לפני חתונתו נסע אל רבי שניאור זלמן מלובלין בעל ה"תורת חסד" ושם נהיה לחסיד.

בגיל שמונה עשרה התחתן עם בתו של הרב משה גורפינקל מוורשה, זמן קצר לאחר נישואיהם נפטרה אשתו ולבקשת חמיו נשא את בתו השניה. במשך שמונה שנים עסק רק בתורה כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת תרמ"ט התמנה על ידי האדמו"ר מקפוסט לרב בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי חב"ד - קפוסט. במלחמת העולם הראשונה שהה בפטרבורג ובמשך עשר שנים שימש כרב עדת החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.

היה יוצא דופן בהתמדתו בתורה. חריפותו וגאונותו היו נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו[3]. ספריו צפנת פענח על התורה, הש"ס והרמב"ם, עמוקים מאוד וכתובים בסגנונו הקצרני ומשופע במראי מקומות, דבר המקשה על היכולת לרדת לסוף דעתו. ספרים ומכונים שונים הובילו פרוייקטים על-מנת לפענח את ספריו ולהנגישם לכלל ציבור הלומדים, מגמה שהחלה בארצות הברית על ידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן, שהקימה את מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.

וכך כתב עליו הרב שלמה יוסף זווין:

הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.. יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל.. אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש"י, תוספות, הרא"ש וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.

— אישים ושיטות, הרב שלמה יוסף זווין

הרב עובדיה יוסף התבטא על סגנונו הייחודי של הגאון: "הגאון 'הרגוטשובי' בעל ספר 'צפנת פענח', מי יכול להבין את מה שהוא כותב, מרוב שהיה לו ראש גאוני לא היה מסוגל להסביר את דבריו: 'עיין מקום פלוני, ועיין מקום פלוני, עיין מקום פלוני, ועיין מקום פלוני'. ה'עיין' הראשון יש לו קושיא, תלמד שם את הגמרא ותבין את הקושיא, וה'עיין מקום פלוני', יש שם תירוץ, תלמד את הסוגיא יהיה לך תירוץ, וכן על זה הדרך. צריך אדם על כל שתי שורות שלו לשבת וללמוד ארבעה חמשה גמרות, לא היה לו מענה לשון להסביר את דבריו שיובנו.אבל בחיים חיותו כשהרב היה מופיע לדבר בישיבות, לא היה חיך מתוק ממנו, איזה חכמה איזה גאונות. היו יודעים את כל התורה כולה נגד עיניהם"[4]. כאשר הרב קיבל את ספר תולדות הגאון, התבטא כי הסיפורים אודותו גורמים להתפעלות[5]

אגדות רבות נקשרו סביב גאונותו וביניהם: בעת הולכו עם בתו ברחוב, ראו שלט הכתוב בשפה זרה, ואז אמר לבתו שהוא יכול ללמוד כל שפה ב-8 שעות. הרבי סיפר ששמע מיהודי שהיה נוכח בשעת הדפסת אחד מספרי הרב רוזין בחייו והמדפיס צילצל ואמר לו כי נשארו שני עמודים ריקים. אמר הרב רוזין: "חכה חכה, הנה הנה אני מביא עוד"[6].

ביום י"א באדר בשנת תרצ"ו נפטר בוינה, ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו דווינסק. לאחר פטירתו הוקם סניף של ישיבת תומכי תמימים על שמו "זכרון יוסף" בדווינסק.

עם רבותינו נשיאינו וחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק

הגאון מרוגצ'וב אשר כנזכר היה נין חסיד אדמו"ר הזקן, העריך מאוד את אדמו"ר הזקן פסקיו ותורתו. בספרו צפנת פענח הוא מכנה את אדמו"ר הזקן: "הגאון האמיתי"[7]. על קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אמר פעם: "יש צורך בגידים כאלה (והראה על אצבעו) במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון"[8]. כשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה[9] רץ בהתפעלות אנה ואנה ואמר: "הוא כאחד הראשונים הוא כאחד הראשונים"[10]. פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של הגאון מווילנא ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"![11]

באחד ההזדמנויות אמר על אדמו"ר הזקן:

מאז חתימת הש"ס היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם הרמב"ם ואדמו"ר הזקן

— ר' אליעזר ננס שמע מהרב רוזין.

בתקופה שטרם הודפסו כתביו של האדמו"ר האמצעי, אמר, שמעיון בספרי החסידות שלו ובמיוחד בספר "אמרי בינה" אפשר לראות שהוא היה "גאון הגאונים" גם בנגלה.

עם אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרוגוצ'ובר בימי ילדותו, ביקר אצל אדמו"ר הצמח צדק וקיבל ברכה, ראו לעיל בפסקה #תולדות חיים.

עם אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתב מהרבי אל הרב רוזין

הרב רוזין היה ידיד וחסידם של אדמו"רי חב"ד שהיו בתקופתו (אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ ובאותה תקופה היה בקשר מיוחד עם הרבי)[12]. התכתב גם עם אדמו"ר הרש"ב ובמכתבו פונה איליו כמו לאדמו"ר: "כ"ק"[13]. הרב יעקב לנדא, מבאי ביתו של אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שכאשר היה מתקבל מכתב מהרב רוזין, הייתה התרגשות גדולה ו"נתמלא הבית כולו אורה". בשנת תרע"ז ביקר אדמו"ר הרש"ב בלנינגרד והיה במצב רוח טוב. כשנשאל מה גרם למצב רוחו, השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: "אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל ענייניכם"".

באחד ממכתביו כותב עליו אדמו"ר הרש"ב:

ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו

לעומתו השיב הרב רוזין:

כאשר כבוד-קדושתו שליט"א עומד תמיד בפרץ ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור וכאשר ברוך השם דבריו נשמעים בכל מקום, באתי לעורר את כבוד קדושתו לעיין בזה..

— "מגדל עוז"

הרב רוזין נפגש עם אדמו"ר הרש"ב ובפגישתם שוחחו בנושא "אויר של ארץ ישראל" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", כשהוא מתנצל על שאינו מדבר בחסידות וקבלה, כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד נגלה. אדמו"ר הריי"צ תיאר אחר כך את הפגישה ואמר שבמקום הפגישה היה "אויר של גן עדן"[14]. לאחר תקופה הסביר אדמו"ר הרש"ב עניין בתורת הקבלה בהתבסס על דברי הרב רוזין בפגישתם.

כשהרב רוזין היה בפטרבורג הציע לו אדמו"ר הרש"ב עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן בקודש הקודשים[15].

בשכנות להרב רוזין בדווינסק התגורר זוג שלא היה להם ילדים במשך עשר שנים מחתונתם. הם נכנסו אצל הרב רוזין לשאול האם להתגרש, כפי שההלכה דורשת. הוא הפנה אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה וברכם שיזכו שם לילדים ולאריכות ימים[16].

בשנת תר"פ, לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב יהושע נימוטין מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע הבשורה הגיב הרב רוזין: "שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכל רגע ורגע הוה חורבן"[17].

בחג השבועות שנת תרפ"ג ביקרו הרב שמחה גורודצקי והרב שמואל מיכל טריינין אצל הרב רוזין והועלתה שאלה לגבי עישון ביום טוב. העיר ר' שמואל מיכל טריינין שאדמו"ר הרש"ב נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: "הרי הוא צדיק עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי".

בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי ישיבת תומכי תמימים, מהו רבי: "כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בוודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו". באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, שאדמו"ר הרש"ב גידלם להיות בעלי מסירות נפש.

עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרגאצ'ובער

הרב רוזין ואדמו"ר הריי"צ היו בקשרי ידידות והערצה הדדיים. בשנת תר"פ, מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("פדיון נפש") אל הרב רוזין שהשיב במכתב הפותח במילים: "נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים". בגוף המכתב הוא מבאר שלאדמו"ר הזקן היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו. כדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזה הסבר לסיבת המחלה. את המכתב הוא מסיים: "הנני גוזר בכוח התורה שיבריא"[18]. בהזדמנויות נוספות ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרב רוזין שיברכו "ברכת התורה".

באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: "הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א"[19]. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית באופן אישי, כפי שעולה מכותבו: "לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי"[20].

בשנת תרפ"ד התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ברוסטוב ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח שלושה חסידים שיבקשו את רשותו של הרב רוזין, שהיה רב בלנינגרד באותה תקופה, האם הוא יכול להגיע לעיר. החסידים הלכו לרב רוזין ובחוצפתם הציעו לו שיחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו חסיד אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השניים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו[21].

בחודש סיון תרפ"ד הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב שמואל נימוטין לבקר את הרב רוזין. הרב נימוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע והוא יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתיים. בהזדמנות אחרת נשלח הרב נימוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין שהתבטא כששמע את הקריאה: "הנשיא קורא!" מיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס חלב. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה".

בשנת תרפ"ה הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד?", ענה הרב שמחה "כן הגעתי ללנינגרד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגרד לרבי או לרבי ללנינגרד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים[22]. בעת שהותו של הרב רוזין בלנינגרד הוא למד ב'חברותא' עם הרב מנחם מנדל גולומבוביץ שהיה חסיד של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.

כאשר הרב רוזין יעץ שהיהודים יעזבו את רוסיה[23], שאלו אותו, והרי אדמו"ר הריי"צ נמצא ברוסיה, על-כך הוא ענה: "הרי הוא צדיק עליון ומה לנו להשתוות אליו".

כשחלה הרב רוזין בשנת תרצ"ב והגיע לריגה, אדמו"ר הריי"צ ביקרו והדבר פורסם בעיתון יהודי בלטביה[24].

ומספר שנים מאוחר יותר,כאשר חלה, כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן את בשורות הטובות. [25].

עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

גלויה ששלח הרב רוזין אל הרבי

קשריו של הרבי עם הרוגוצ'ובר החלו בהתכתבות כבר בהיות הרבי כבן 16. כך סיפרה הרבנית חנה.

בשנת תרפ"ב כשהרבי היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והם היו משוחחים בדברי תורה. מסופר כי אף נתן הרב רוזין לרבי הסמכה לרבנות[דרוש מקור].

במקביל הם היו גם בקשרי מכתבים[26]. באגרת מיום ט"ו בטבת תרפ"ה[27] עונה הרבי למכתב של הרב רוזין ובין היתר דנים בעניין 'נקב בבהמה' שנרפאה על ידי רופא שהרב רוזין טען שאינה כשרה. הרבי מביא במכתב יותר מארבעים מקורות מהש"ס והרמב"ם, להוכיח שהטריפה חוזרת להכשירה. במכתב מיום כ"ב בשבט תרפ"ח כותב הרבי מכתב תורני נוסף הפותח במילים: "כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א". יומיים לאחר מכן, ביום כ"ד בשבט התקבלה תשובה ארוכה מהרב רוזין[28].

חלק ממכתבי הרבי אל הרב רוזין נמצאו בין דפי שלוש מסכתות של הרב רוזין, בהם גם נהג לציין את חידושיו בשולי הגמרא[29].

המכתב הראשון הנדפס באגרות קודש של הרבי הוא אל הרב רוזין.

פעם בהתוועדות הרבי ביקש לברר את מנהג הרב רוזין בקשר עם שתיית ד' כוסות בחג הפסח, מחמת היותו נזיר[דרוש מקור].

הרבי ושיטת הרגצ'ובר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מנחם מענדל כשר שיחד עם בנו ר' משה עסק בההדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"[30]. דברים דומים אמר גם הרב שלמה יוסף זוין אל הרב מיכאל הלפרין: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב רוזין.

בשנת תש"כ הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבים נגד הציונות שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: "לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו"[31]. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: "אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם הייתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)"[32].

הרב רוזין התנגד רבות לציונות, הוא כתב על כך מכתב בספר אור למישרים וחתם על מכתבים שונים נגד תנועת המזרחי. מסופר לאחר ששמע שבגלל התנגדותו לציונות מאיימים על בתו שגרה בארץ, הפסיק לפרסם את דעתו באומרו: "הם [הציונים] חשודים על 3 העברות של יהרג ובל יעבור" - וממילא עלולים לרצוח את בתו[דרוש מקור].

את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כאירוע מיוחד שהקב"ה גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח[33]. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של הרמב"ם כותב הרבי "ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה"[34]. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה[35].

שיטתו של הרב רוזין בתורה הייתה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: "הייתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק"[36]. וכן: "על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה." הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין[37].

הרב משה גרוסברג, מחבר הספר "העמק עיון" על ה"צפנת פענח" של הרב רוזין, מספר שכאשר היה ביחידות אצל הרבי, ביטא את התפעלותו מהשילוב הנדיר בין נגלה ופנימיות אצל הרב רוזין. בהקשר לכך הזכיר הרבי את הספר דרך מצוותיך של אדמו"ר הצמח צדק והוסיף שהוא נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולכן הוא משתדל לנהוג גם בדרכיו[38].

חידושיו בנגלה מוזכרים כמה פעמים במאמרי הרבי, ומהם המאמר "תורה ציווה" משנת תשכ"ג[39]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים, חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) ובקובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן.
  • צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם.
  • חיבור על מורה נבוכים.
  • צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).
  • צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש) בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות.
  • שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת תשט"ז) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול.
  • מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת תרצ"ז) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא.
  • צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השנייה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:

מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).

  1. חלק ראשון - יצא לאור בשנת ת"ש
  2. חלק שני - יצא לאור בשנת תש"א

מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת תרצ"ה. בתשנ"ט יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.

  • שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - שלש חלקים, הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור על ידי מכון הרוגצ'ובר החדש במודיעין עילית בשנת תשס"ט.
  • ליקוטים מפירושי הרגצ'ובר כולל פענוח והסבר דבריו על ידי הרב אברהם בן שמעון ממוטנריאול, בהוצאת מוסד הרב קוק
  1. ספר צפנת פענח על גרושין (תשס"ט).
  2. ספר צפנת פענח על שבת (תש"ע).
  3. ספר צפנת פענח על אישות ח"א הלכות קדושין (תשע"ב).
  4. ספר צפנת פענח על אישות ח"ב הלכות כתובות (תשע"ג).

חיבורים על חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר 'הרוגוצ'ובי' על הרב רוזין
הרוגוצ'ובי מהדורת אלול פג
  • מפענח צפונות - הסברת סוגיות יסודיות בתורת הרוגוצ'ובי. הרב מ. כשר.
  • רזין דאורייתא - 200 ערכים בתורת הרוגוצ'ובי עם ביאורי הרבי. מכון להוראה ודיינות ביתר עילית (תשס"ח).

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חתנו, הרב אבא דוד גולדפיין
  • חתנו, רבי ישראל אבא ציטרון
  • אחותו, נשואה להרב יעקב משה דמיחובסקי[40]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • כ"ק אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ

הערות שוליים

  1. ↑ השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה. השם בן ציון מופיע בשטר מכירת חמץ שלו ובכמה מסמכים. ראו בספר "הגאון הרוגוצ'ובי" של יאיר בורכוב מהדורת תשפ"ג, עמוד 11 הערה 7.
  2. ↑ בטופס המכתבים משנות הע' (מכתב אל אדמו"ר הרש"ב) "רזין" ועל המכתב חותם "ראזין". מכתב הרוגוצ'ובי אל אדמו"ר הרש"ב
  3. ↑ הרב אליעזר ננס ביקר פעם אצל הרב רוזין ושאל אותו "אומרים שאינך לומד אחרונים". ענהו הרב רוזין: "שקר וכזב. אתה יכול לבחון אותי על כל הנושאי כלים של השולחן ערוך ונספחיהם ואומר לך אותם מילה במילה" (רשימת הרב יהושע מונדשיין, פענח רזא בתוך מגדל עוז).
  4. ↑ מרן מספר על הספרים שהיו נר לרגליו על פי הספר מעדני מלך
  5. ↑ הרוגצ'ובי והסיפורים עליו גורמים להתפעלות
  6. ↑ סופר בליל א' של חג הסוכות תשכ"ט.
  7. ↑ "צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת ת"ש, חלק א' סימן נ"ח.
  8. ↑ לקוטי סיפורים, הרב חיים מרדכי פרלוב. התבטאויות נוספות של הרב רוזין על אדמו"ר הזקן, ראה ספר תורת מנחם - התוועדויות שנת תשמ"ה, חלק ד' ע' 2282.
  9. ↑ פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.
  10. ↑ בשם ר' אלטר שימחוביץ, משפיע בישיבת תורת אמת ירושלים.
  11. ↑ במקור באידיש "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב יהושע מונדשיין בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.
  12. ↑ ראו שיחת הרבי מיום י"ט בכסלו שנת תשמ"ב.
  13. ↑ https://col.org.il/news/147697 מכתב הרב רוזין אל אדמו"ר הרש"ב]
  14. ↑ ספר השיחות ע' 107-108.
  15. ↑ בכך רצה לרמוז, שכמו המן שהיה לחם מן השמים, כך הוא - בקודש הקודשים - ניזון מספיק ואינו צריך עזרה.
  16. ↑ הרב דניאל כהן מספר על סבתו, מרת דבורה מרים קווין שחיית עד מאה ועשר שנים - שבועון כפר חב"ד גיליון 1179 ע' 48.
  17. ↑ מכתב מיום ד' בסיוון שנת תר"פ. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - י' בשבט תש"נ ע' כ"ז, כ"ח.
  18. ↑ הרב שמחה גורודצקי העיד שראה בעצמו את המכתב.
  19. ↑ מכתב מיום י"ז בשבט שנת תרפ"ב. מובא בשבועון בית משיח גיליון 270 ע' 30 ואילך.
  20. ↑ מופיע בשבועון בית משיח גיליון 219 ע' 18–19. ראה שם מכתבים נוספים.
  21. ↑ ראו באריכות בשבועון בית משיח, גיליון 520 ע' 48–49, מרשימתו של הרב שניאור זלמן חנין.
  22. ↑ את אחד מהם הוא פירט: אם באת לרבי הרי אתה פטור מן הסוכה ואם באת ללנינגרד, אתה חייב בסוכה. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.
  23. ↑ בהתבסס על דברי הרמב"ם שאומר שאסור לאדם לשהות במדינה שמעשיה מקולקלים.
  24. ↑ הגאון הרוגוצ'ובי. נחשף: כשאדמו"ר הריי"צ הגיע לבקר את הרוגצ'ובי בעת שחלה.
  25. ↑ אגרת ב' שבט שנת תרצ"ו.
  26. ↑ אמו של הרבי העידה שהתכתבות זו החלה כשהרבי היה בגיל שש עשרה או שבע עשרה. בחוברת "לב לדעת", גליון 1 (ניסן תש"נ) ע' 4; מסופר שתקופה ארוכה הסתיר הרבי את עובדת ההתכתבות ולשם כך היה מוציא את הדואר בעצמו, עד שפעם לא חש בטוב ונודע הדבר. לעומת זאת, בקונטרס "עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש" ע' קס"ה, מאת הרב שלום דובער לוין, הוא כותב, שבאחד ממכתבי הרבי אל הרב רוזין חתם הרבי בשם "מ. גוראריה" והוא כתב לרבי "לא נתברר אצלנו טעם העלמת השם והכתובת, אם הוא כדי להעלים מעין הצנזורה, או שהוא כדי להעלים מבני הבית את דבר ההתכתבות עם הגאון מרוגאצ'וב". בתשובה על כך אישר הרבי את האפשרות הראשונה (העלמה מהצנזורה) ועל ההאפשרות השניה (העלמה מהמשפחה) כתב: "?! אין לזה שחר כלל - כפשוט".
  27. ↑ הודפסה באגרות קודש, אגרת ז'תשנט.
  28. ↑ מכתבים נוספים מהרבי אל הרב רוזין, ראה: מכתב מיום כ"א באדר שנת תרפ"ח בעניין חכמת התכונה (המכתב הודפס באגרות קודש, חלק א' אגרת א'. תשובת הרב רוזין הודפסה עם פיענוח בשבועון כפר חב"ד גליון 704). מכתב נוסף מיום ז' באב תרצ"ב בענין דין הפקר ביובל, אם יוצאת מיד הזוכה מן ההפקר וחוזרת ליד המפקיר וביאור בפירוש המשניות לרמב"ם במסכת נדה (דף מ"ה עמוד ב') בטעם הדין ששנות הנקבה לענין הנדרים הם פחות משני הזכר. ביום כ"ז באב שואל הרבי שוב בענין דין הפקר ביובל. במכתבו הוא מאשר את מכתבו של הגאון אליו, אולם מציין שבנקודה זו עדיין לא קיבל תשובה ולכן שואל שוב.
  29. ↑ מפי הרב יהודה לייב גרונר.
  30. ↑ ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.
  31. ↑ מכתב מחודש כסלו תש"כ, אגרת ז'צו.
  32. ↑ מכתב מיום כ"ו בטבת, אגרת ז'קעא.
  33. ↑ שיחת חג הפורים תשמ"ז. התוועדויות ח"ב ע' 627.
  34. ↑ מכתב מיום ד' בשבט תשכ"ה. אגרת ח'תתקכ"ט. וראה גם במכתב מיום י"א באדר תשל"ז אל מהדירי ספרי "צפנת פענח". מודפס בקובץ יגדיל תורה ירושלים, חוברת י"ד ע' 36.
  35. ↑ מודפס בשיחות קודש שנת תשל"ו, כרך א' ע' 140.
  36. ↑ בסעודת ליל א' של חג הסוכות תשכ"ט
  37. ↑ מופיע בספר "תשובות וביאורים" תשמ"ז ע' 273.
  38. ↑ המלך במסיבו חלק ב' ע' רנ"ט.
  39. ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ה'.
  40. ↑ הוריו של אפרים פישל דמיכובסקי ממינסק שגדל אצלו כבן.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=יוסף_רוזין&oldid=721926"