חיים אליעזר קרסיק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־00:55, 21 באוגוסט 2024

הרב חיים אליעזר קרסיק (טבת תרנ"ח - ה' ניסן תש"כ) היה רב קהילת חב"ד בתל אביב, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, מייסד ומנהל ישיבת אחי תמימים תל אביב ממייסדי כפר חב"ד, בא כח רבותינו נשיאינו במוסדות חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אליעזר קרסיק, נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, לר' מרדכי שמואל וחיה שרה קרסיק בחודש טבת תרנ"ח ובבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. את תקופת לימודיו תיאר במאמרים שפירסם בביטאון חב"ד.

חתונת הרב קרסיק ורעייתו הרבנית לאה בת הרב נתן גוראריה, התקיימה בי"ב בתשרי תרפ"ב, ברוסטוב. בגלל המהפכה הקומוניסטית שהתחוללה ברוסיה באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי הריי"צ אמר לחסידים, כי מצווה ללכת לחתונה. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר קידושין.

רב בעיירות רוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרב קרסיק כיהן כרב בעיירה שצעדרין - בין השנים תרפ"ה-תרצ"ב. ובמקומו מונה אחיו הרב מנחם (נאחע) קרסיק, כיהן בין השנים תרצ"ב-תרצ"ו.

הרב אליעזר קרסיק כיהן כרב בעיירה נובוסקולניקי.

בשנים הבאות גר בלנינגרד.

רב קהילת חב"ד תל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהוראת אדמו"ר הריי"צ, בי"ז אייר תרצ"ה עלה לארץ הקודש ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

היה זה לאחר שהרב שלמה יוסף זווין עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב דובער חסקינד שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה.

בתפקיד רב קהילת חב"ד בתל אביב, נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שברחוב נחלת בנימין שיעורי תורה, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די חדש ומפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

בא כח ומנהל אחי תמימים תל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר בני תמימים תל אביב ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת אחי תמימים תל אביב, בעת ייסוד הישיבה התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק. במהלך חודשי החורף תרח"צ, התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ורמת גן, ולבסוף הוחלט לשאול את אדמו"ר הריי"צ האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב אליעזר קרסיק.

יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. במסגרת תפקיד זה, דאג למוסדות חב"ד לתקציבים, קשרים במשרדי ממשלה, הקים וביסס את המוסדות והארגונים החב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב כפר חב"ד. ביתו ברחוב רוטשילד 82 בתל אביב, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

קבלת הנשיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב קרסיק אשר זכה להיות בקשר עם הרבי לפני הנשיאות, פעל רבות בענין קבלת הנשיאות של הרבי ומאז היה סמל ודוגמא לחסיד ומקושר, אשר פעל מתוקף תפקידיו ומעבר לכך, כדי להגשים הוראות הרבי בהתפתחות חב"ד בארץ הקודש וכל עבודתו בשביל הרבי פעל במסירות וללא תשלום כלל^[1].

ביום ראשון י"א שבט תש"י, שעות לאחר שנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, נערכה פגישת חשובי החסידים בבית רב הקהילה ויו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב אליעזר קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, הרב שאול דובער זיסלין, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ר' שמערל גוראריה, ר' משה גוראריה ור' פינייע אלטהויז.

הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה להכתיר את הרבי, יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי אגודת חסידי חב"ד ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו בברית המועצות, ואחרים פגשו אותו כאשר נסעו בשנים האחרונות לניו יורק אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' אברהם פריז מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו.

אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין^[2] ובראשם הרב אליעזר קרסיק אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את קבלת הנשיאות של הרבי, ובח"י אלול תש"י אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות בישיבת תומכי תמימים לוד^[3].

פעילות כיו"ר אגו"ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אליעזר קרסיק כיו"ר אגו"ח יחד עם שני המנהלים האחרים הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול במסגרת אגו"ח ובקרב מוסדות וקהילות חב"ד ברחבי ארץ הקודש, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת כפר חב"ד ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: צעירי חב"ד, נשי חב"ד ורשת אוהלי יוסף יצחק, ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש ^[4].

במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר זלמן שזר. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש^[5].

כמו כן אגו"ח בראשות הרב קרסיק התמקדה בפעולות כלליות:

ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
סיוע בהתפתחות כפר חב"ד
הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר

יוזם וממקימי כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כפר חב"ד

בשנת תש"ד הציע לראשונה הרב אליעזר קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד לאדמו"ר הריי"צ להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש^[6].

ההצעה הפכה למעשית לאחר מלחמת עולם השנייה אז יצאו חסידי חב"ד בהמוניהם מרוסיה, ראשי אגו"ח הרב אליעזר קרסיק והרב משה גוראריה נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש תשרי תש"ח נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית^[7], ולאחריהם נכנס מר זלמן שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש^[8].

בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.

בי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ששלח את הרב שמריהו גוראריה חתן אדמו"ר הריי"צ והרב בנימין גורודצקי בכדי שיעזרו להם^[9]. בכ"ה באדר נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית^[10]. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב בצרפת ובמדינות אחרות^[11]. לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד אדמו"ר הריי"צ ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב שאול דובער זיסלין, הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף ארץ הקודש תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור^[12].

בתקופה הבאה פעלו באגו"ח בראשות הרב קרסיק להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.

בא כח ומבקר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מונה על ידי הרבי לתפקידים ציבוריים חשובים:

מבקר רשת אהלי יוסף יצחק
מבקר וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד
בא כח הרבי בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.

הוראות כלליות למוסדות וחסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספרי אגרות קודש, ישנן אגרות רבות מהרבי אל הרב קרסיק, ובהן הוראות רבות ומיוחדות, מהן בהתאמה לפי תפקידיו הרבים.

מאז קבלת הנשיאות של הרבי נסע כמה פעמים לרבי, וכיושב ראש אגודת חסידי חב"ד, ב'יחידויות' קיבל הוראות כלליות בקשר למוסדות חב"ד וחסידי חב"ד בארץ הקודש.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בליל שבת אור לה' בניסן תש"כ, ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. אחרי סעודת שבת אמר לנכדו חיים אשכנזי^[13] "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, ובמהלך הלילה לקה בהתקף לב חמור. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום וניסה לייצב את מצבו ללא הצלחה. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה.

נכדו, הרב חיים אשכנזי היה הצאצא היחיד ששהה לידו בזמן הפטירה, מילא את מקומו ברבנות תל אביב כעבור 47 שנים.

זמן קצר קודם הפטירה ביקר בן משפחתו של הרב קרסיק אצל הרבי וסיפר לו על נסיעתו הצפויה לארץ הקודש. הרבי שאל: "מי יסייעך שם?" והשיב: "דודי, לייזר קרסיק". הרבי הגיב בתמיה? "לייזר קרסיק? הוא מבוגר כבר! יש לך מישהו נוסף?". היה זה כשהרב קרסיק היה בתחילת שנות השישים לחייו.

לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב משה אשכנזי, שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת תומכי תמימים לוד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, הרבנית לאה קרסיק בתו של הרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב יחיאל צבי גוראריה, הרב חיים שמריהו גוראריה, הרב משה גוראריה והרב שניאור זלמן גוראריה.
אחיו, הרב יעקב ברוך קרסיק - משגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
אחיו, ר' נאחע קרסיק - רבה האחרון של שצעדרין.
אחיו, הרב יהודה לייב קרסיק - משפיע קהילות חב"ד במוסקבה ונעוועל.
בתו, הרבנית דבורה אשת הרב משה אשכנזי ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
בתו, מרת טעמא אשת בן דודה הרב נתן גוראריה בנו של הרב חיים שמריהו גוראריה.
בתו, מרת רבקה אשת הרב צבי הירש חיטריק.

נכדיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבו של כפר חב"ד
הרב חיים אשכנזי משפיע קהילת חב"ד תל אביב
שליחת הרבי בצפת מרת מלכה אשת הרב יוסף יצחק וילשנסקי ראש ישיבות חב"ד בצפת
הרב אליהו יוחנן גוראריה - חבר בית דין רבני חב"ד ורבה של חולון
מרת שרה מנהלת מכון חנה בקראון הייטס אשת הרב שניאור זלמן לבקובסקי - ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית
הרב יוסף יצחק חיטריק משלוחי הרבי בצפת

ניניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מאיר אשכנזי רבו של כפר חב"ד
הרב שלמה הלפרן רב קהילת חב"ד בתל אביב
הרב מנחם מענדל וילישנסקי ראש ישיבת חב"ד בחיפה

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי, תולדות הרב אליעזר קרסיק, מכון אהלי שם, תשע"ב^[14].
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
זכרונות מימי שבתו בתומכי תמימים ליובאוויטש, פורסמו בשנת תשי"ב בביטאון חב"ד.
זושא וולף, ימי תמימים, תשס"ד-תשע"א.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שאלות ותשובות בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין
מכתבו אל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה
גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת

הקודם:
שאול דובער זיסלין

יושב ראש אגו"ח
? - תש"כ

הבא:
אפרים וולף

הערות שוליים

↑ עבד אברהם אנכי
↑ עבד אברהם אנכי עמוד 220
↑ עבד אברהם אנכי 221-224
↑ אגרות קודש, עבד אברהם אנכי
↑ אגרות קודש, נשיא וחסיד, עבד אברהם אנכי
↑ הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' אליהו צבי דונחין, העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!
↑ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה באתר הרשמי של כפר חב"ד.
↑ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמ' 83.
↑ ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מכ' בטבת תש"ח^[^{דרוש מקור]}
↑ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמ' 93.
↑ נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".
↑ פלישה באישון לילה באתר מתוך הספר עבד אברהם אנכי
↑ שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל
↑ פרקים מהספר בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו.

[1] עבד אברהם אנכי

[2] עבד אברהם אנכי עמוד 220

[3] עבד אברהם אנכי 221-224

[4] אגרות קודש, עבד אברהם אנכי

[5] אגרות קודש, נשיא וחסיד, עבד אברהם אנכי

[6] הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' אליהו צבי דונחין, העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!

[7] הקמת הכפר - היסטוריה קצרה באתר הרשמי של כפר חב"ד.

[8] שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמ' 83.

[9] ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מכ' בטבת תש"ח^[^{דרוש מקור]}

[10] שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמ' 93.

[11] נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".

[[[עבד_אברהם_אנכי]]-12] פלישה באישון לילה באתר מתוך הספר עבד אברהם אנכי

[13] שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל

[14] פרקים מהספר בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]הרב '''אליעזר קרסיק''', מחשובי [[רבני חב"ד]], היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].
+[[קובץ:אליעזר קרסיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרסיק מאחורי [[הרבי]] במעמד [[קבלת פנים]] בהשתתפות הרבי בשנת תשי"א]]
+[[קובץ:א קרסיק ומ אשכנזי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרסיק (משמאל) עם נכדו הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]]]
+הרב '''חיים אליעזר קרסיק''' ([[טבת]] [[תרנ"ח]] - [[ה' ניסן]] [[תש"כ]]) היה רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ממייסדי [[כפר חב"ד]], בא כח רבותינו נשיאינו במוסדות חב"ד.
-נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
+==תולדות חיים==
+[[קובץ:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו ומשפחת חתנו הרב משה אשכנזי]]
+[[קובץ: אגוח תשיב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| שלישי מימין באסיפת הנהלת אגו"ח בשנת תשי"ב]]
+הרב אליעזר קרסיק, נולד ב[[עיירה]] לאפיטש שבביילורוסיה, לר' מרדכי שמואל וחיה שרה קרסיק  בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. את תקופת לימודיו תיאר במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]].
-בפי מכריו נודע בכינוי "לייזר".
+חתונת הרב קרסיק ורעייתו הרבנית לאה בת הרב [[נתן גוראריה]], התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המהפכה הקומוניסטית שהתחוללה ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].
-חתונת הרב קרסיק התקיימה בי"ב תשרי [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ברוסיה באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת לחתונה. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים וסידר קידושין.
+===רב בעיירות [[רוסיה]]===
+{{להשלים}}
+הרב קרסיק כיהן כרב ב[[עיירה]] [[שצעדרין]] - בין השנים תרפ"ה-תרצ"ב. ובמקומו מונה אחיו הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]], כיהן בין השנים תרצ"ב-תרצ"ו.
-כיהן כרב בכמה עיירות בברית המועצות, ובשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב.
+הרב אליעזר קרסיק כיהן כרב בעיירה נובוסקולניקי.
-השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד
+בשנים הבאות גר ב[[פטרבורג|לנינגרד]].
-יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים
+===רב קהילת חב"ד תל אביב===
+בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+היה זה לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+בתפקיד רב קהילת חב"ד בתל אביב, נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר ב[[נחלת בנימין|בית כנסת חב"ד שברחוב נחלת בנימין]] שיעורי תורה, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די חדש ומפואר כהוראת הרבי הריי"צ.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+===בא כח ומנהל [[אחי תמימים תל אביב]]===
+בשנת [[תרצ"ו]] ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ייסד בשנת [[תרח"צ]] את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בעת ייסוד  הישיבה התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.
+במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]].
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+===יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]===
+במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת תפקיד זה, דאג למוסדות חב"ד לתקציבים, קשרים במשרדי ממשלה, הקים וביסס את המוסדות והארגונים החב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית ב[[לוד]], וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]].
+ביתו ברחוב רוטשילד 82 בתל אביב, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+===קבלת הנשיאות===
+הרב קרסיק אשר זכה להיות בקשר עם הרבי לפני הנשיאות, פעל רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ומאז היה סמל ודוגמא לחסיד ומקושר, אשר פעל מתוקף תפקידיו ומעבר לכך, כדי להגשים הוראות הרבי בהתפתחות חב"ד בארץ הקודש וכל עבודתו בשביל הרבי פעל במסירות וללא תשלום כלל{{הערה|עבד אברהם אנכי}}.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+ביום ראשון [[י"א שבט]] [[תש"י]], שעות לאחר שנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, נערכה פגישת חשובי החסידים בבית רב הקהילה ויו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב אליעזר קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]].
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה להכתיר את הרבי, יצאו כולם ל[[בית הכנסת]] [[נחלת בנימין]], שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו בברית המועצות, ואחרים פגשו אותו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] עמוד 220}} ובראשם הרב אליעזר קרסיק אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וב[[ח"י אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] 221-224}}.
-==מייסד ומנהל חדר וישיבת חב"ד בתל אביב==
-ייסד וניהל את "חדר" [[בני תמימים תל אביב]], ייסד וניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
+===פעילות כיו"ר אגו"ח===
+הרב [[אליעזר קרסיק]] כיו"ר אגו"ח יחד עם שני המנהלים האחרים הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול במסגרת אגו"ח ובקרב מוסדות וקהילות חב"ד ברחבי ארץ הקודש, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.
-==רב קהילת חב"ד בתל אביב==
+במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.
-כיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב זווין עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב דובער חסקינד שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה.
+כמו כן אגו"ח בראשות הרב קרסיק התמקדה בפעולות כלליות:
+*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
+*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
+*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]
+*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר
-בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.
+====יוזם וממקימי כפר חב"ד====
+{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}
+בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.
-==יושב ראש אגודת חסידי חב"ד==
+ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.
-במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]].
+בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.
-==רוטשילד 82 מרכז לפעילות חב"ד==
+בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.
+ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.
+לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.
-ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.
+בתקופה הבאה פעלו באגו"ח בראשות הרב קרסיק להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.
-==פטירתו==
+===בא כח ומבקר===
+מונה על ידי הרבי לתפקידים ציבוריים חשובים:
+*מבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק]]
+*מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]
+*בא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.
-בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו חיים שי' (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה.
+===הוראות כלליות למוסדות וחסידי חב"ד===
+בספרי [[אגרות קודש]], ישנן אגרות רבות מהרבי אל הרב קרסיק, ובהן הוראות רבות ומיוחדות, מהן בהתאמה לפי תפקידיו הרבים.
-==בני משפחתו==
+מאז [[קבלת הנשיאות של הרבי]] נסע כמה פעמים לרבי, וכיושב ראש אגודת חסידי חב"ד, ב'יחידויות' קיבל הוראות כלליות בקשר למוסדות חב"ד וחסידי חב"ד בארץ הקודש.
-* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב שמר'ל גוראריה, הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
+==פטירתו==
+ב[[ליל שבת]] אור ל[[ה' בניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן [[ניגונים חסידיים]]. אחרי [[סעודת שבת]] אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]]{{הערה|שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל}} "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, ובמהלך הלילה לקה בהתקף לב חמור. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום וניסה לייצב את מצבו ללא הצלחה. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה.
-* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
+נכדו, הרב [[חיים אשכנזי]] היה הצאצא היחיד ששהה לידו בזמן הפטירה, מילא את מקומו ברבנות [[תל אביב]] כעבור 47 שנים.
-* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].
+זמן קצר קודם הפטירה ביקר בן משפחתו של הרב קרסיק אצל [[הרבי]] וסיפר לו על נסיעתו הצפויה ל[[ארץ הקודש]]. הרבי שאל: "מי יסייעך שם?" והשיב: "דודי, לייזר קרסיק". הרבי הגיב בתמיה? "לייזר קרסיק? הוא מבוגר כבר! יש לך מישהו נוסף?". היה זה כשהרב קרסיק היה בתחילת שנות השישים לחייו.
-* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].
+לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב [[משה אשכנזי]], שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וחבר הנהלת [[תומכי תמימים לוד]].
-* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]], הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון ועוד.
+==משפחתו==
+*רעייתו, הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
+*אחיו, הרב [[יעקב ברוך קרסיק]] - [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
+*אחיו, ר' [[נאחע קרסיק]] - רבה האחרון של [[שצעדרין]].
+*אחיו, הרב [[יהודה לייב קרסיק]] - [[משפיע]] קהילות חב"ד ב[[מוסקבה]] ו[[נעוועל]].
+*בתו, הרבנית [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשת הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
+*בתו, מרת טעמא אשת בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].
+*בתו, מרת רבקה אשת הרב [[צבי הירש חיטריק]].
+===נכדיו===
-==ראו גם==
+*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבו של [[כפר חב"ד]]
+*הרב [[חיים אשכנזי]] [[משפיע]] קהילת חב"ד תל אביב
+*שליחת הרבי ב[[צפת]] מרת מלכה אשת הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] ראש ישיבות חב"ד בצפת
+*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חבר [[בית דין רבני חב"ד]] ורבה של [[חולון]]
+*מרת שרה מנהלת [[מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]] אשת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]
+*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] משלוחי הרבי בצפת
-* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].
+===ניניו===
+*הרב [[מאיר אשכנזי]] רבו של כפר חב"ד
+*הרב [[שלמה הלפרן]] רב קהילת חב"ד בתל אביב
+*הרב [[מנחם מענדל וילישנסקי]] ראש ישיבת חב"ד בחיפה
+==לקריאה נוספת==
+*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', תולדות הרב אליעזר קרסיק, מכון אהלי שם, [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Piekarsky-Zalmanov%20-%20Adar%20Alef%2019%2C%205768.pdf פרקים מהספר בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו].}}.
+* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
+*זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].
+*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ד]]-[[תשע"א]].
 ==קישורים חיצוניים==
-* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3107 רוטשילד 82 מרכז חב"ד בארץ בימים ההם]
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר [[עבד אברהם אנכי]]
-* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=at_&status=goto_id&id=177 בנות הרב קרסיק מספרות על אביהן בימי הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
+* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
+* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
+* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=קרסיקקרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
+* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]
+*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וסקירה על מעורבות הרב קרסיק ב[[קבלת הנשיאות של הרבי]] בארץ הקודש]
+===שאלות ותשובות בהלכה===
+* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
+* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=אליעזר+קרסיק&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
+* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=אליעזר+קרסיק גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]
+{{סדרה|הקודם=[[שאול דובער זיסלין]]|הבא=[[אפרים וולף]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=? - [[תש"כ]]}}
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
+{{מיון רגיל:קרסיק, חיים אליעזר}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]
+[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
+[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
+[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]]
+[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
+[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]]
+[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]
+[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]
+[[קטגוריה:אישים בשצעדרין]]