פרשת ראה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (19 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קשר חב"די}} | |||
'''פרשת ראה''' היא ה[[פרשה]] הרביעית ב[[ספר דברים]] (מפרק י"א פסוק כ"ו עד פרק ט"ז פסוק י"ז). | '''פרשת ראה''' היא ה[[פרשה]] הרביעית ב[[ספר דברים]] (מפרק י"א פסוק כ"ו עד פרק ט"ז פסוק י"ז). | ||
==הפרשה בקצרה== | ==הפרשה בקצרה== | ||
*''הקדמה''': בפרשה, כמו בשאר הפרשות שבספר דברים, [[משה רבינו]] מדבר אל [[עם ישראל | *'''הקדמה''': בפרשה, כמו בשאר הפרשות שבספר דברים, [[משה רבינו]] מדבר אל [[עם ישראל]] לפני [[הסתלקות]]ו מן ה[[עולם הזה]], זמן קצר לפני שבני ישראל חוצים את נהר הירדן ונכנסים אל הארץ המובטחת. | ||
*'''ראשון''' - מתחיל בברכות [[הקב"ה]] לישראל באם ישמרו את [[מצוות]] ה', וקללות באם לא ישמרו. בני ישראל מצווים להשמיד את כל | *'''ראשון''' - מתחיל בברכות [[הקב"ה]] לישראל באם ישמרו את [[מצוות]] ה', וקללות באם לא ישמרו. בני ישראל מצווים להשמיד את כל הפסלים וה[[מזבח]]ות אותם ימצאו בכניסתם ל[[ארץ ישראל]]. לאחר מכן משה אומר כי בעתיד [[הקב"ה]] יבחר מקום מסויים שיהיה עבור [[קרבנות]] ושאר העבודות אותם עושים בזמן זה ב[[משכן]]. המקום המדובר הינו [[ירושלים]], בו נבנה [[בית המקדש]] על ידי [[שלמה המלך]]. | ||
*'''שני''' - משה רבינו מזכיר שוב את המקום אותו יבחר ה' בתור המקום היחיד שבו מותר להקריב קרבנות - הלא הוא ירושלים. התורה ממשיכה בדיני [[שחיטה]] של [[בשר]] לאכילה. התורה אף אוסרת לאכול מ[[דם]] [[בהמות]] ו[[חיות]], וכן מזהירה אותנו לשמור את כל המצוות. השכר על קיום שני הדברים הינו ברכת ה' לעושים ולבניהם אחריהם. | *'''שני''' - משה רבינו מזכיר שוב את המקום אותו יבחר ה' בתור המקום היחיד שבו מותר להקריב קרבנות - הלא הוא ירושלים. התורה ממשיכה בדיני [[שחיטה]] של [[בשר]] לאכילה. התורה אף אוסרת לאכול מ[[דם]] [[בהמות]] ו[[חיות]], וכן מזהירה אותנו לשמור את כל המצוות. השכר על קיום שני הדברים הינו ברכת ה' לעושים ולבניהם אחריהם. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
*'''שלישי''' - התורה מצווה לא ללכת אחרי אלוקים אחרים ולא לעבוד פסילים ואלילים, אותם על בני ישראל להסיר באופן מיידי. נאסר על בני ישראל אפילו לחקור ולדרוש אודות אופני עבודת האלילים. התורה גם מזהירה שלא לשמוע אל [[נביא]]י שקר, אפילו באם הם אומרים גם דברים אמיתיים. דינו של מסית לעבוד [[עבודה זרה]] הינו מוות. | *'''שלישי''' - התורה מצווה לא ללכת אחרי אלוקים אחרים ולא לעבוד פסילים ואלילים, אותם על בני ישראל להסיר באופן מיידי. נאסר על בני ישראל אפילו לחקור ולדרוש אודות אופני עבודת האלילים. התורה גם מזהירה שלא לשמוע אל [[נביא]]י שקר, אפילו באם הם אומרים גם דברים אמיתיים. דינו של מסית לעבוד [[עבודה זרה]] הינו מוות. | ||
*'''רביעי''' - מצוות המבדילות את עם ישראל משאר האומות. בתור העם הנבחר אסור לנו להשחית ולפגוע בגופנו, וכן אסור לנו לנו לאכול חיות או בהמות לא [[טהור]]ות, ועלינו לאכול רק חיות שלהם יש את סימני הטהרה: מפריסת פרסה ושוסעת שסע. [[דג]]ים צריכים להיות בעלי סנפיר וקשקשת על מנת להיות טהורים. לגבי עופות התורה מונה את כל העופות שאינם טהורים. כמו כן חובה לשחוט על פי דיני התורה, ואסור לאכול בשר ב[[חלב]]. | *'''רביעי''' - מצוות המבדילות את עם ישראל משאר האומות. בתור העם הנבחר אסור לנו להשחית ולפגוע בגופנו, וכן אסור לנו לנו לאכול חיות או בהמות לא [[טהור]]ות, ועלינו לאכול רק חיות שלהם יש את סימני הטהרה: מפריסת פרסה ושוסעת שסע. [[דג]]ים צריכים להיות בעלי סנפיר וקשקשת על מנת להיות טהורים. לגבי עופות התורה מונה את כל העופות שאינם טהורים. כמו כן חובה לשחוט על פי דיני התורה, ואסור לאכול [[בשר]] ב[[חלב]]. | ||
*'''חמישי''' - התורה מדברת על הצורך לתת [[מעשר שני]] מתוצרת | *'''חמישי''' - התורה מדברת על הצורך לתת [[מעשר שני]] מתוצרת ה[[שדה]] (המעשר הראשון ניתן ל[[לוי]]ים). את המעשר השני עלינו להביא לירושלים ולאכולו שם ב[[שמחה]] רבה. יוצאים מן הכלל אנשים הגרים הרחק מירושלים, ולהם מעשר רב שקשה להביא לעיר ה[[קודש]], והתורה מתירה להם למכור את המעשר במקום מגוריהם ולהעלות את ה[[כסף]] עימם לירושלים, שם יקנו אוכל ושתיה בכסף ויאכלו בשמחה. | ||
*'''שישי''' - הלכות של שנת ה[[שמיטה]]: בכל שבע שנים חובה על כל המלוים והנושים למחול על הנותר מהחובות של בעלי החובות. התורה אומרת כי אם נעשה כך, הקב"ה יברך את כולם ולא יהיו עניים בעם ישראל, ואנו נוכל לתת הלוואות לשאר האומות אך לא נזקק לקחת הלוואות מאף אחד. בעליה זו מופיעים גם כמה דיני צדקה. | *'''שישי''' - הלכות של שנת ה[[שמיטה]]: בכל שבע שנים חובה על כל המלוים והנושים למחול על הנותר מהחובות של בעלי החובות. התורה אומרת כי אם נעשה כך, [[הקב"ה]] יברך את כולם ולא יהיו עניים בעם ישראל, ואנו נוכל לתת הלוואות לשאר האומות אך לא נזקק לקחת הלוואות מאף אחד. בעליה זו מופיעים גם כמה דיני צדקה. | ||
*'''שביעי''' - דיני [[בכור]] [[צאן]] ו[[בקר]]. בכל מקרה של בכור שנולד ללא פגם ומום, אסור לעבוד בו, ועל הבעלים להביאו לירושלים ולהקריבו קרבן, ולאכול את בשרו. מוזכרים גם שלושת הרגלים: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]. | *'''שביעי''' - דיני [[בכור]] [[צאן]] ו[[בקר]]. בכל מקרה של בכור שנולד ללא פגם ומום, אסור לעבוד בו, ועל הבעלים להביאו לירושלים ולהקריבו קרבן, ולאכול את בשרו. מוזכרים גם שלושת הרגלים: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]. | ||
==קישורים | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1041 טקסט פרשת ראה עם פירוש רש"י] - | *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/reah לקוטי שיחות פרשיות - פרשת ראה] {{מפתח}} | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=158 רעיונות לפרשת ראה] - {{חב"ד בישראל}} | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1041 טקסט פרשת ראה עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | |||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=1063 פרשת ראה בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1551 קריאת התורה עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2095 הפטרת השבוע עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{פרשות השבוע}} | {{פרשות השבוע}} | ||
[[קטגוריה:פרשות השבוע| | [[קטגוריה:פרשות השבוע|ה04]] | ||
[[קטגוריה:חומש דברים|א04]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:16, 25 בינואר 2023
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פרשת ראה היא הפרשה הרביעית בספר דברים (מפרק י"א פסוק כ"ו עד פרק ט"ז פסוק י"ז).
הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הקדמה: בפרשה, כמו בשאר הפרשות שבספר דברים, משה רבינו מדבר אל עם ישראל לפני הסתלקותו מן העולם הזה, זמן קצר לפני שבני ישראל חוצים את נהר הירדן ונכנסים אל הארץ המובטחת.
- ראשון - מתחיל בברכות הקב"ה לישראל באם ישמרו את מצוות ה', וקללות באם לא ישמרו. בני ישראל מצווים להשמיד את כל הפסלים והמזבחות אותם ימצאו בכניסתם לארץ ישראל. לאחר מכן משה אומר כי בעתיד הקב"ה יבחר מקום מסויים שיהיה עבור קרבנות ושאר העבודות אותם עושים בזמן זה במשכן. המקום המדובר הינו ירושלים, בו נבנה בית המקדש על ידי שלמה המלך.
- שני - משה רבינו מזכיר שוב את המקום אותו יבחר ה' בתור המקום היחיד שבו מותר להקריב קרבנות - הלא הוא ירושלים. התורה ממשיכה בדיני שחיטה של בשר לאכילה. התורה אף אוסרת לאכול מדם בהמות וחיות, וכן מזהירה אותנו לשמור את כל המצוות. השכר על קיום שני הדברים הינו ברכת ה' לעושים ולבניהם אחריהם.
- שלישי - התורה מצווה לא ללכת אחרי אלוקים אחרים ולא לעבוד פסילים ואלילים, אותם על בני ישראל להסיר באופן מיידי. נאסר על בני ישראל אפילו לחקור ולדרוש אודות אופני עבודת האלילים. התורה גם מזהירה שלא לשמוע אל נביאי שקר, אפילו באם הם אומרים גם דברים אמיתיים. דינו של מסית לעבוד עבודה זרה הינו מוות.
- רביעי - מצוות המבדילות את עם ישראל משאר האומות. בתור העם הנבחר אסור לנו להשחית ולפגוע בגופנו, וכן אסור לנו לנו לאכול חיות או בהמות לא טהורות, ועלינו לאכול רק חיות שלהם יש את סימני הטהרה: מפריסת פרסה ושוסעת שסע. דגים צריכים להיות בעלי סנפיר וקשקשת על מנת להיות טהורים. לגבי עופות התורה מונה את כל העופות שאינם טהורים. כמו כן חובה לשחוט על פי דיני התורה, ואסור לאכול בשר בחלב.
- חמישי - התורה מדברת על הצורך לתת מעשר שני מתוצרת השדה (המעשר הראשון ניתן ללויים). את המעשר השני עלינו להביא לירושלים ולאכולו שם בשמחה רבה. יוצאים מן הכלל אנשים הגרים הרחק מירושלים, ולהם מעשר רב שקשה להביא לעיר הקודש, והתורה מתירה להם למכור את המעשר במקום מגוריהם ולהעלות את הכסף עימם לירושלים, שם יקנו אוכל ושתיה בכסף ויאכלו בשמחה.
- שישי - הלכות של שנת השמיטה: בכל שבע שנים חובה על כל המלוים והנושים למחול על הנותר מהחובות של בעלי החובות. התורה אומרת כי אם נעשה כך, הקב"ה יברך את כולם ולא יהיו עניים בעם ישראל, ואנו נוכל לתת הלוואות לשאר האומות אך לא נזקק לקחת הלוואות מאף אחד. בעליה זו מופיעים גם כמה דיני צדקה.
- שביעי - דיני בכור צאן ובקר. בכל מקרה של בכור שנולד ללא פגם ומום, אסור לעבוד בו, ועל הבעלים להביאו לירושלים ולהקריבו קרבן, ולאכול את בשרו. מוזכרים גם שלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות פרשיות - פרשת ראה
- רעיונות לפרשת ראה -
- טקסט פרשת ראה עם פירוש רש"י -
- פרשת ראה בקצרה לילדים -
- קריאת התורה עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין -
- הפטרת השבוע עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין -
הערות שוליים
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |